שלום וברכה
א. ידידי נפשי הגאון רבי שלמה דנינו שליט"א כבר השיב לשאלה, שגם לרב שאינו מובהק צריך לעמוד כשנכנס בד' אמותיו.
ב. המקור לעמוד פעמיים ביום הוא בגמרא קידושין (לג רע"ב) אמר רבי אבא אמר רבי ינאי אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים שקוראים קריאת שמע שחרית וערבית.
והרמ"א (יו"ד סימן רמב סעיף טז) כתב י"א דאין אדם חייב לעמוד לפני רבו, רק שחרית וערבית. (טור בשם הרמב"ם). ודוקא בבית הרב, אבל בפני אחרים שאין יודעים שעמד לפניו, חייב לעמוד. (ב"י בשם התוס' ומרדכי בשם ר"י וע"פ).
אולם הש"ך (שם ס"ק לז) כתב וי"א כיון שהשוה מוראו למורא שמים חייב לעמוד אפילו מאה פעמים ביום דאטו אם אדם מקבל פני שכינה כמה פעמים ביום אינו חייב לעמוד עכ"ל עט"ז והוא מדברי הרא"ש וטור.
וכתב הגאון חיד"א בברכי יוסף (שם ס"ק כא) דדברי הרמ"א זה דעת הרמב"ם (הל' ת"ת פ"ו ה"ח). אבל הרי"ף פ"ק דקדושין השמיט הא דר' ינאי (שם ל א), וכתב הרא"ש שם (סי' נו) שטעמו דסבר דר' אלעזר פליג עליה, ופסק כר' אלעזר. ומהר"י לב בהגהת שער אפרים סימן ע"ח, הקשה דר' ינאי רבה דרביה דר' אלעזר, ואיך פסקו הרי"ף והרא"ש כרבי אלעזר במקום ר' ינאי. ותריץ יתיב במ"ש הר"ן ריש סוכה. ע"ש באורך. ויש להעיר, דנראה דהרא"ש לא סבר ההוא כללא דהר"ן, כמתבאר מלשונות הרא"ש שהביא הרב יבין שמועה דף צ"ה (כלל רעג - רעו). וגם בדעת הרי"ף יש לעמוד בזה, כמ"ש במקום אחר. וקושיתו מעיקרא ליתא, דהכא מסתבר כר' אלעזר, וכמו שסיים הרא"ש. ע"ש. ודוק כי קצרתי. ועיין מאי דכתיבנא בעניותין בא"ח סימן שכ"ח דף ק"י (אות ח מד"ה ועל) בס"ד. ע"ש. וכתב מרן בבדק הבית שכן פסק הרשב"א בתשובה (ח"א סי' קמד). ע"ש. והדבר מבואר דדעת מרן לפסוק כהרי"ף והרא"ש והרשב"א, שחייב לעמוד בכל פעם, ומשום הכי השמיטו בש"ע, ואתיא כי האי כללא דכייל לן מרן דבמקום דהרי"ף והרא"ש שוים והיו לאחדים, פוסק כמותם נגד הרמב"ם. ואנן בדידן בארץ הצבי וארץ מצרים וכיוצא דקבלנו הוראות מרן, יש לקום לכבוד הרב תדיר. עכ"ל.
וכ"כ מרן הראש"ל שליט"א (ילקוט יוסף כבוד אב ואם עמוד קס) שלדידן יש לעמוד בפני חכם בכל פעם שנכנס, והאשכנזים מקילים לעמוד פעמיים ביום שחרית וערבית.
והגדרת חכם לענין קימה כתב מרן ז"ל (סימן רמ"ד סעיף א) מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפילו אינו רבו, והרמ"א כתב רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו. (טור בשם הרמב"ם ור"ן פ"ק דקדושין).
ולענין הידור בתלמידי חכמים כתב בשולחן ערוך (שם סעיף ח) כתב שני חכמים ושני זקנים, אין אחד צריך לקום מפני חבירו, אלא יעשה לו הידור. (ואפילו הרב לתלמידו יעשה לו הידור קצת). (מהגהת מיימוני פ"ה דת"ת בשם רמ"ך).
ויש להוסיף שמנהג הרבה ישיבות שקמים בפני הרב המלמד בשיעור, אף שאינו רבו מובהק, כשנכנס לכיתה שלומדים, כדי לייקר כבוד הרב בעיני התלמידים, אף שהדין מחייב לעמוד רק בד' אמותיו כמבואר ביבי"א (ח"ד חיו"ד סיט"ז). החשיבו את הרב הקבוע המלמד בכיתה כדין רבו המובהק כדי לייקר כבודו, וידוע שחוץ ממה שזוכה לכבד התורה ולומדיה, הוא גם סגולה להשגת התורה כמו שגילה רבינו האריז"ל.
בברכה רבה
