שלום וברכה
מותר לקנות דשא סיננטי עד ראש חודש אב ולהשתמש בו קודם ראש חודש אב, לפי שלא מברכים שהחיינו על דשא סיננטי, והמנהג למעט במשא ומתן מר"ח אב עד התענית.
לפי שמותר לקנות כלים חדשים בבין המצרים, עד ראש חודש אב, ואחר ראש חודש אב ראוי שלא לקנות כלים חדשים אלא אם יש לו הפסד בדבר אם לא יקנה. ויש מחמירים שלא לקנות כלים חדשים שיש לו בהם שמחה בבין המצרים, ויש שמקלים בבין המצרים לקנות כלים שיכול להשתמש בהם בשבת, ומברך בשבת על פרי חדש שהחיינו ופוטר הכלים.
א. מבואר בשולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יז) טוב ליזהר שלא לברך שהחיינו בבין המצרים, ובדין קניית דברים חדשים בבין המצרים כתב השולחן ערוך (שם סעיף ב') מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן, וממשמעות הלשון נראה אפילו במשא ומתן שאינו של שמחה ממעטים, וכן משמע ממש"כ מרן בסימן תקנד סוף סעיף כב, מכל מקום בב"י כתב שרוב העולם לא נהגו למעט, ונראה דסמכו דדוקא בשל שמחה אסור, וכ"כ האחרונים, וממילא מבואר בדבר שלא נהגו לברך עליו שהחיינו אין מניעה לקנותו על כל פנים עד ר"ח אב, וכ"כ באור לציון ח"ג (פרק כ"ו סעיף ב) דדברים שאין מברכים עליהם שהחיינו כגון נעלים ובגדים פנימיים כמבואר בשו"ע בסימן רכ"ג סעיף ו' שיכול ללבשם בימים אלה, ואעפ"כ אין לקנותם אלא עד ר"ח אב בלבד ע"כ, וכ"כ בשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"א סימן ק"ט ס"ק ה) ע"ש, וראה עוד בחזון עובדיה (טו בשבט עמוד שצ) שהעיקר שמברכים שהחיינו על קניית בית, וכ"כ בספר ברכת ה' (ח"ד פרק ב סעיף נז עמוד קעט) וז"ל: נהגו העולם שלא לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים ובית חדש רק על קניית בגד חדש, ואע"פ שאין למחות ביד הנוהגים כן, מ"מ ראוי לכל אדם לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים ובית חדש, כמבואר במשנה (פרק ט דברכות) ובטור ובש"ע (סימן רכג סעיף ג) והרוצה לחוש למנהג העולם יביא פרי חדש או בגד חדש ויברך עליו, והטעם כתב המג"א (סימן רכג ס"ק ה) וז"ל: לא ראיתי נזהרים בזה לברך שהחיינו על כלים חדשים, ואפשר שסומכים על מ"ש התוס' (בפרק ד' דסוכה דף מו ע"א) בשם רב שרירא גאון דאין מברכין על כלים חדשים, כיון שאינו ענין שבא מזמן לזמן ע"ש, ומ"מ אין להקל עכ"ל.
ב. והפמ"ג (מש"ז סימן רכג אות ד) כתב אין נוהגים לברך שהחיינו לא על מלבושים חדשים ולא על כלים חדשים וסומכים עמ"ש הרמ"א בהגה (סימן רכג סעיף א) שנהגו להקל בברכת שהחיינו שאינה חובה אלא רשות ע"ש, וקשה לי א"כ למה נזהרים לברך שהחיינו על פרי חדש, כמו שמוכח ממה שנהגו שלא לטעום פרי חדש בימי בין המצרים כדי שלא לבטל ברכת שהחיינו ע"ש, והרי גם ברכת שהחיינו על פרי חדש היא רשות לדעת הרמ"א, וכן ראיתי להרב בן איש חי (ש"ר פרשת ראה אות ה) שכתב שהטעם שכתב הפמ"ג הוא טעם קלוש, אמנם הרב ערוך השלחן (סימן רכג סעיף ה) כתב שכמדומה לו שעכשיו נזהרים לברך שהחיינו על כלים חדשים, רק מפני שצריך שיהיה דבר חשוב, לכן אם אין ברור שחפץ כזה הוא חשוב אצלו לכן יש נמנעים מלברך עכ"ל, אולם הרב בן איש חי (שם) כתב שלא נהגו העולם לברך שהחיינו על קניית כלים חדשים אפילו הם חשובים ושמח בהם ע"ש, ונראה ברור מדבריו שם ולעיל מזה, דדוקא בכלים חדשים לא נהגו לברך אבל בבגדים חדשים נהגו לברך, וכ"כ במפורש הכה"ח (סימן רכג אות כ), וכתב עוד בברכת ה' (שם) שרשאי לברך על כלים חדשים בשם ומלכות לכתחילה, אחר שכן מפורש במשנה ובגמ' ובכל הפוסקים וכן פסק מרן בב"י (סס"י רכג) ובש"ע (שם סעיפים ג ד) וכ"כ כל האחרונים ואין להתחשב בזה במנהג העולם, וכמ"ש המג"א (סימן רכג ס"ק ה).
ג. וההגדרה של כלי חדש שצריך לברך עליו שהחיינו מעיקר הדין, כתב הרדב"ז בתשובה (ח"א סימן שצה) וז"ל: אני אומר שאם היה עשיר גדול וקנה כלים חשובים וכאין הם אצלו, ואינו שמח בהם כלל שלא יברך ברכה זו, דהא כלים דומיא דבית, מה בית שהכל שמחים בו שהרי חוזר עליו מעורכי המלחמה, אף כלים דבר שהוא שמח בו מברך עליו עכ"ל, וכן הובא בקצרה בכנה"ג (סימן רכג) בהגהב"י ובמג"א (שם ס"ק י) ובשאר אחרונים, וכ"פ המשנ"ב (שם ס"ק יג) והכה"ח (שם ס"ק כב).
ד. לכן בכלים חדשים שיש לו שמחה בהם כיון שהמנהג שלא מברכים עליהם שהחיינו, מעיקר הדין מותר לקנותם בימי בין המצרים עד ראש חודש אב, אולם ממידת חסידות מן הראוי שלא לקנותם אחר יז' בתמוז, מכיון שמעיקר הדין יש לו לברך עליהם שהחיינו, והטעם שלא מברך שהחיינו הוא קלוש, ומ"מ נהגו לברך על פרי או בגד חדש ולפטור את הכלי, ולכן יש להמתין עם קניית הכלי עד לאחר י' באב, ואם הוא כלי שיכול להשתמש בו בשבת, והוא נוהג לברך שהחיינו בשבת שבבין המצרים כדעת ספר חסידים והמג"א, וכמו שכתב בשו"ת יחוה דעת (חלק א סימן לז) לענין הלכה למעשה נראה שבהיות שאין דבר זה אסור מדין התלמוד, ורק החסידים הקדמונים היו נמנעים מזה, כמו שכתבו בספר חסידים והכל בו, וגם מרן השלחן ערוך כתב זאת בלשון טוב להזהר, ולא בלשון איסור, ומשמע שדעתו שאין בזה אלא חומרא בעלמא, (וכ"כ המג"א סי' תקנ"א ס"ק כ"א, ובמחצית השקל שם), לכן אין להחמיר בזה בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, הואיל ויש בזה משום מצות עונג שבת ע"כ. ולפי זה יכול לקנות הכלי ולכוין לפטרו בברכת שהחיינו על פרי או בגד בשבת.
ה. והגם שהעיקר לברך שהחיינו בשעת קנית הכלי שאז יש לו שמחה כמו שכתב הראב"ד ועוד ראשונים וכן דעת השולחן ערוך (סימן רכג סעיף ד), אמנם גם בזה נהגו כהריטב"א (בברכות נט:) דס"ל שיברך שהחיינו בשעה שמשתמש בבגד, וראה מש"כ בברכת ה' (עמוד קסח הערה 229), וכיון שאין מניעה מצד הקניה לקנות בבין המצרים קודם ר"ח אב, וכל המניעה היא רק מצד ברכת שהחיינו שטוב שלא לומר אותה בבין המצרים, לכן ברור הוא שמותר לו לקנות את הכלי, ואם שמח בו שמעיקר הדין יש לו לברך עליו שהחיינו, לכתחילה ישתמש בו רק אחר שברך עליו שהחיינו בשבת שבבין המצרים, או אחר י' באב שרשאי לברך על הכלי ברכת שהחיינו ויוכל להשתמש בו.
בברכה רבה
