שילה אפרהימי
Well-known member
בעיקר דין השתמשות בתמרוקים שיש בהם חמץ
אע"פ שאינה ברורה אצלי דיה אביא כדלהלן מפאת הזמן:
ילקו"י:
מעיקר הדין מותר להשתמש בפסח בחומרי ניקוי פגומים, ובסבון ושמפו פגומים מאכילת כלב, הן להדחת הכלים והן לרחיצת הגוף. ומכל מקום כיום יש הכשר גם לחומרי ניקוי, ונכון לנהוג שלא להכניס לבית שום מוצר בלי הכשר לפסח כדת. אבל אם נקלע למקום שאין שם חומרי ניקוי כשרים לפסח, מותר להשתמש בחומרי ניקוי פגומים בלא הכשר, וישטוף הכלים במים. [בפרט שדעת הש"ע דנטל"פ שרי גם בפסח, ולא שייך אחשביה בתערובת. וגם לדעת הרמ"א הא אין זה דבר מאכל] .
(מקורות - אתר toradb)
אם כי יש לחלק קצת בין סבון ושמפו שאינו נספג ואינו דומה ממש לסיכה (שיש האומרים שמה שאמרו 'סיכה כשתיה' אסור גם בפסח) מדברים שעשויים להיספג שדומים יותר ל'סיכה כשתיה'
לכן לענ"ד למרות שמותר מעקה"ד גם בזה כיון שלהלכה לא אומרים בזה סיכה כשתיה כיון שנפסל מאכילת כלב, מ"מ הראוי ביותר שלא להשתמש בפסח בדברים מעין אלו.
בדין נבט החיטה:
יש לדעת שאין זה גרעין החיטה (שמתחמצת) אלא העשב הנובט מן החיטה בצעירותו, כך שלכאו' אין בו חשש חמץ כלל, רק שכפי הכתוב לעיל כדאי יותר אם יש כשל"פ, שלא להשתמש, אבל מדינא שרי בזה לענ"ד אפי' לכתחילה, כיון דהוי רק ספק ספיקא דאיסור שאין בו כרת, שמא יש בו חמץ ואת"ל יש בו שמא אין סיכה כשתיה, (וגם אם סיכה כשתיה יש מחלוקת אם אמרינן מדאכליה אחשביה) וגם אם אסור מן התורה, ח"ש שאסור מן התורה אין בו כרת.
הנלע"ד כתבתי כחותה על הגחלים ושגיאות מי יבין.
אע"פ שאינה ברורה אצלי דיה אביא כדלהלן מפאת הזמן:
ילקו"י:
מעיקר הדין מותר להשתמש בפסח בחומרי ניקוי פגומים, ובסבון ושמפו פגומים מאכילת כלב, הן להדחת הכלים והן לרחיצת הגוף. ומכל מקום כיום יש הכשר גם לחומרי ניקוי, ונכון לנהוג שלא להכניס לבית שום מוצר בלי הכשר לפסח כדת. אבל אם נקלע למקום שאין שם חומרי ניקוי כשרים לפסח, מותר להשתמש בחומרי ניקוי פגומים בלא הכשר, וישטוף הכלים במים. [בפרט שדעת הש"ע דנטל"פ שרי גם בפסח, ולא שייך אחשביה בתערובת. וגם לדעת הרמ"א הא אין זה דבר מאכל] .
(מקורות - אתר toradb)
אם כי יש לחלק קצת בין סבון ושמפו שאינו נספג ואינו דומה ממש לסיכה (שיש האומרים שמה שאמרו 'סיכה כשתיה' אסור גם בפסח) מדברים שעשויים להיספג שדומים יותר ל'סיכה כשתיה'
לכן לענ"ד למרות שמותר מעקה"ד גם בזה כיון שלהלכה לא אומרים בזה סיכה כשתיה כיון שנפסל מאכילת כלב, מ"מ הראוי ביותר שלא להשתמש בפסח בדברים מעין אלו.
בדין נבט החיטה:
יש לדעת שאין זה גרעין החיטה (שמתחמצת) אלא העשב הנובט מן החיטה בצעירותו, כך שלכאו' אין בו חשש חמץ כלל, רק שכפי הכתוב לעיל כדאי יותר אם יש כשל"פ, שלא להשתמש, אבל מדינא שרי בזה לענ"ד אפי' לכתחילה, כיון דהוי רק ספק ספיקא דאיסור שאין בו כרת, שמא יש בו חמץ ואת"ל יש בו שמא אין סיכה כשתיה, (וגם אם סיכה כשתיה יש מחלוקת אם אמרינן מדאכליה אחשביה) וגם אם אסור מן התורה, ח"ש שאסור מן התורה אין בו כרת.
הנלע"ד כתבתי כחותה על הגחלים ושגיאות מי יבין.