כמה שאלות שעלו לנו בס"ד
א) מרן זיע"א ביבי"א (ח"ה או"ח ס' כב סוף אות ו) כתב שאין התענית של ערב ראש השנה אלא משנת חסידים ומנהג בעלמא וכמ"ש הטור והאחרונים שם. מה שכתב הרב שכ"כ בטור ובאחרונים, מצאתי כן במג"א ס"ק יב ומחצית השקל שנראה מדבריהם שאינו חובה, האם יש עוד פוסקים שכ"כ?
ב) בחזו"ע ימים נוראים (עמ' עא) פסק שיש לומר הרשעה כולה כעשן תכלה בכ'. שכ"כ כמה ראשונים ואחרונים. אמנם כתב בשם הגרח"פ ברוח חיים (תקפד, ד) שמדברי הזוהר משמע שיש לומר בעשן באות ב'. (וכ"ה בזוהר חדש ח"ב פ"ז כמש"כ בשופר מציון עמ' עא). א"כ כיון שיש לנו מדרש חז"ל מדוע שלא לפסוק כדבריו?
ג) מרן הש"ע (תריג, ג) פסק שהיוצא מבית הכסא ביוה"כ אם שפשף ידיו או קנח נוטל ידיו. אך אם לא שפשף או לא קנח לא נוטל אפילו רוצה להתפלל. ואילו מרן זיע"א בחזו"ע (עמ' שיא) פסק בסתמא שכל היוצא מבית הכסא נוטל ידיו ולא חילק?
א) מרן זיע"א ביבי"א (ח"ה או"ח ס' כב סוף אות ו) כתב שאין התענית של ערב ראש השנה אלא משנת חסידים ומנהג בעלמא וכמ"ש הטור והאחרונים שם. מה שכתב הרב שכ"כ בטור ובאחרונים, מצאתי כן במג"א ס"ק יב ומחצית השקל שנראה מדבריהם שאינו חובה, האם יש עוד פוסקים שכ"כ?
ב) בחזו"ע ימים נוראים (עמ' עא) פסק שיש לומר הרשעה כולה כעשן תכלה בכ'. שכ"כ כמה ראשונים ואחרונים. אמנם כתב בשם הגרח"פ ברוח חיים (תקפד, ד) שמדברי הזוהר משמע שיש לומר בעשן באות ב'. (וכ"ה בזוהר חדש ח"ב פ"ז כמש"כ בשופר מציון עמ' עא). א"כ כיון שיש לנו מדרש חז"ל מדוע שלא לפסוק כדבריו?
ג) מרן הש"ע (תריג, ג) פסק שהיוצא מבית הכסא ביוה"כ אם שפשף ידיו או קנח נוטל ידיו. אך אם לא שפשף או לא קנח לא נוטל אפילו רוצה להתפלל. ואילו מרן זיע"א בחזו"ע (עמ' שיא) פסק בסתמא שכל היוצא מבית הכסא נוטל ידיו ולא חילק?