• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שאלות בילקוט יוסף

קורסיה

Well-known member
בחזו"ע יו"ט עמ' שיג פסק שאסור ללכת לישון תוך חצי שלפני עלות השחר. ובילקו"י על שבועות עמ' תרנח הביא שיש מתירים גם לפני עלות השחר וכן נהגו בכמה מקומות, וטוב להעמיד שומר. מדוע הרב פסק להקל יותר ממש"כ מרן אביו זיע"א?

בילקוט יוסף על שבועות החדש עמ' תרצד- תרצו דן במי שישן מעט בליל שבועות שלא יברך על נטילת ידים. ובסוף דבריו כתב שאם ישן שיתין נשמי על אצילי ידיו שבזה לדעת הזוהר צריך נטילה. צ"ע אם יוכל לברך מטעם ג' ספיקות (שכתב בתחילה א. שמא הלילה גורם לרוח רעה ולא השינה. ב. שמא קודם כל תפילה צריך ליטול ידים בברכה. ג. לפי דעת הזוהר הנ"ל) או דלמא נימא שעדיף מ"מ שלא יברך. והרב לא פסק בזה. ולכאורה צ"ע דלא צריך להגיע לספקות הנ"ל. שלפי הרשב"א יש לברך כש"כ הב"י שאף בשינת עראי חייב ליטול. ולפי הרא"ש י"ל שיכנס לבית הכסא ויתחייב. ויש גם דעת הזוהר.
 
נערך לאחרונה:
בילקו"י תפילה ח"א עמ' פח כתב וז"ל: והנה בגמ' שם הקשו על דין זה שאסור לומר שלום קודם התפילה ממה שאמרו דבין הפרקים שואל מפני הכבוד וכו' ופי' הרמב"ם בפי' המשניות דמפני היראה היינו אביו או רבו. וראה בשו"ע (סו ס"א). ונמצא ששואל בשלום אביו או רבו בברכות ק"ש קודם שהתפלל. ע"ש. ומבואר מהסוגיא דשאלת שלום לרבו ולכל אדם דין שוה הוא וכו'. ומה שאני לא מבין זה דהקשו משואל מפני הכבוד, ודוקא בזה שוה הדין לכל אדם, ותינח לרמב"ם בפי' המשניות וכ"פ בהלכות, למעיין בב"י בסי' סו ס"א, אבל לשו"ע אביו ורבו היינו מפני היראה, ובזה לא השוו הדין לכל אדם ומשמע דוקא מפני הכבוד אסור במשכים לפתחו אבל באביו או רבו דלמרן הוא מפני היראה מותר. אשמח ליישוב הדבר כי אני רוצה לדעת.
 
חזור
חלק עליון