בחזו"ע יו"ט עמ' שיג פסק שאסור ללכת לישון תוך חצי שלפני עלות השחר. ובילקו"י על שבועות עמ' תרנח הביא שיש מתירים גם לפני עלות השחר וכן נהגו בכמה מקומות, וטוב להעמיד שומר. מדוע הרב פסק להקל יותר ממש"כ מרן אביו זיע"א?
בילקוט יוסף על שבועות החדש עמ' תרצד- תרצו דן במי שישן מעט בליל שבועות שלא יברך על נטילת ידים. ובסוף דבריו כתב שאם ישן שיתין נשמי על אצילי ידיו שבזה לדעת הזוהר צריך נטילה. צ"ע אם יוכל לברך מטעם ג' ספיקות (שכתב בתחילה א. שמא הלילה גורם לרוח רעה ולא השינה. ב. שמא קודם כל תפילה צריך ליטול ידים בברכה. ג. לפי דעת הזוהר הנ"ל) או דלמא נימא שעדיף מ"מ שלא יברך. והרב לא פסק בזה. ולכאורה צ"ע דלא צריך להגיע לספקות הנ"ל. שלפי הרשב"א יש לברך כש"כ הב"י שאף בשינת עראי חייב ליטול. ולפי הרא"ש י"ל שיכנס לבית הכסא ויתחייב. ויש גם דעת הזוהר.
בילקוט יוסף על שבועות החדש עמ' תרצד- תרצו דן במי שישן מעט בליל שבועות שלא יברך על נטילת ידים. ובסוף דבריו כתב שאם ישן שיתין נשמי על אצילי ידיו שבזה לדעת הזוהר צריך נטילה. צ"ע אם יוכל לברך מטעם ג' ספיקות (שכתב בתחילה א. שמא הלילה גורם לרוח רעה ולא השינה. ב. שמא קודם כל תפילה צריך ליטול ידים בברכה. ג. לפי דעת הזוהר הנ"ל) או דלמא נימא שעדיף מ"מ שלא יברך. והרב לא פסק בזה. ולכאורה צ"ע דלא צריך להגיע לספקות הנ"ל. שלפי הרשב"א יש לברך כש"כ הב"י שאף בשינת עראי חייב ליטול. ולפי הרא"ש י"ל שיכנס לבית הכסא ויתחייב. ויש גם דעת הזוהר.
נערך לאחרונה: