• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שבת

אביתר

New member
שלום לרב .

1.יש גדר חשמלית. הגדר בנויה כך : יש חוטי חשמל שעוברים בתוך נקבים בעמודים. הגדר בנויה כך שיש הרבה חוטים שעוברים בתוך נקבים בתוך העמודים עד כדי כך שלגדר היה דין של לבוד.
כרגע המצב הוא שאין לגדר דין של לבוד כי הרבה חוטים נקרעו אבל החוט חשמל הכי גבוה יוצר צורת הפתח.
יש קטע באורך של כמה מטרים שהעמודים נתלשו מהקרקע, ולמרות שהחוט חשמל הכי עליון עובר בתוך עמוד שנתלש הוא נשאר מתוח בגלל עמודים אחרים שהם כן מחוברים לקרקע.כלומר, גם אם העמודים שנתלשו מהקרקע לא היו קיימים החוט העליון היה נשאר מתוח בגלל עמודים שהם כן מחוברים לקרקע.
במצב כזה האם בדיעבד זה נחשב לצורת הפתח ?
2.קראתי שיש סוברים שרק כאשר התקין צורת הפתח והניח את החוט שלמעלה מהצד גילה דעתו שאינו רוצה בצורת הפתח. אך כאשר התקינו את העמודים לצורך אחר והניחו את החוטים בצד לא גילו את דעתם שאינם רוצים בצורת הפתח ולכן הם כשרים לעירוב. וכך כתב בשו"ת שואל ומשיב. האם בדיעבד גדול מאד, אפשר לסמוך על הדעה הזאת כדי להציל יהודים מאיסור טלטול ?
 
שלום וברכה

1. מרן השולחן ערוך (סימן שסב ס"י) כתב אם עשה צורת פתח, אפילו לפרצה יתירה מעשר, מותר. ואפי' לא נעץ אלא ארבע קונדיסין בארבע רוחות ועשה צורת פתח על גביהן, מותר. והני מילי בחצר ומבוי שיש בהם דיורין, אבל בבקעה לא מהני כשכל הרוחות על ידי צורת פתח. ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ (ואז מהני אפי' בבקעה בכל הרוחות) (ב"י בשם סמ"ג וסמ"ק). ע"כ. כלומר לדעת מרן בסתם מועיל צורת הפתח בחצר ובמבוי אף ביותר מעשר אמות, ולהרמב"ם דוקא עד עשר אמות.

2. ולענין צורת הפתח כשהעמיד הקנה העליון מן הצד, כתב מרן השו"ע (שם סעיף יא) מהו צורת פתח, קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, אפילו אינו נוגע בהן אלא שיש ביניהם כמה אמות, ובלבד שיהא גובה הקנים שמכאן ומכאן י"ט ויהיו מכוונים כנגד קנה העליון. ואם חיבר הקנה העליון לשני הקנים, או לאחד מהן מן הצד, לא מהני. וצריך שיהיו הקנים שבצדדים חזקים לקבל דלת כל שהוא, אפילו של קש או של קנים; אבל קנה שעל גבן סגי בכל שהוא, ואפילו גמי מהני. וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק סד) פירוש שלא נתן העליון על שני הקנים העומדים אלא חברו להם מן הצד לפי שאינו דומה לפתח, שהמשקוף ניתן על שתי המזוזות. ודע דמה שמקיל הט"ז אפילו עשאו מן הצד אם עשאו בגובה הקנה בשוה עם הקנה ממש שאין הקנה העומד בולט למעלה מן החבל, כל האחרונים חולקין עליו וס"ל דבעינן שיהיה החבל ע"ג הקנים ממש. ואם הקנה שלמעלה תחוב בין קנה לקנה שנחקק קצת בקנים כעין שעושין האומנים והקנים עודפין למעלה על גב הקנה שמונח ביניהם, מסתפק הפמ"ג ומצדד בזה להחמיר, אבל אם אין הקנים עודפין למעלה אלא שחקק רק מעט באמצעיתן להניח החבל בתוכו שיהא מונח בטוב ולא ישתלשל למטה שפיר דמי, דמיקרי זה על גבו. וכן אם נועץ מסמר בראש הקנה וקושר בו החבל שפיר דמי דהא מונח מלמעלה נגד הקנה. ואם כרך החוט סביב הקנה מן הצד עד שבכריכתו העלהו על ראשי הקנים ג"כ כשר. ע"כ.
 
שלום וברכה.

1.לגבי השאלה הראשונה.
מדובר על גדר שנפרצה בגלל שהחוטים נקרעו אבל עדיין החוט חשמל הכי גבוה יוצר צורת הפתח כי החוט נכנס בתוך העמוד ודעת החזון איש שאם החוט נכנס בתוך העמוד-כשר.
האם במקרה שתיארתי בשאלה הראשונה זה נחשב בדיעבד לצורת הפתח?
2.לגבי חוט שקשור מהצד.
יש סוברים שדעת הרא"ש והרמב"ם אין פסול שהחוט יעבור בצד והובאה סברה זאת בשו"ת חלקת יעקב.
הרא"ש והרמב"ם הם ראשונים והם שני עמודי הוראה מבין שלושה שמרן השולחן ערוך סמך עליהם בכתיבת ספרו שולחן ערוך.
ושוב השאלה הנשאלת לאור מה שכתבתי כרגע האם בדיעבד גדול מאוד אפשר לסמוך על הסברה הזאת ולהכשיר חוט שקשור מהצד?
 
שלום וברכה

1. כיון שהוא מחלוקת הפוסקים כלומר המקור חיים הפמ"ג והמ"ב אוסרים, ואילו החזו"א וערוך השולחן מתירים, נראה במקום שיש איסור תורה כגון ברה"ר יש להחמיר לכתחילה כהבנת המחמירים (היינו לדעת הסומכים על צוה"פ לרה"ר), ובמקום איסור דרבנן כגון כרמלית ובשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילים. וראה עוד מש"כ הגר"ח קלמנוביץ שליט"א (צהר עמוד רל"ג ואילך).

2. ראה בהערות איש מצליח למ"ב (שם ס"ק ד) שאין לסמוך על סברות המתירים צורת הפתח מן הצד, וסברות אלו אינם אלא ע"מ להליץ על חילול שבת דרבים, אך מעיקר הדין נראה שאין להקל בזה. (ועוד שפשט מרן לאסור ולא הבין כן ברמב"ם ובהרא"ש וכ"כ מרן בב"י (שם) וז"ל: ואף על פי שהרי"ף והרמב"ם לא פירשו מן הצד כפירש"י מכל מקום לענין דינא משמע דאף לדידהו אם חיבר הקנה העליון לשני הקנים מצדיהן לא מהני דלישנא דקנה על גביהן משמע ודאי על גביהן ולא מצדיהן וכן נראה מדברי הרא"ש (שם) שכתב אהא דאמר רב חסדא צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום פירש רבינו האי כגון שעשאו מצדו של כותל וכו' ולא משמע אלא כפירש"י וכו' והיינו כברייתא דלקמן צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן עד כאן משמע מדבריו דלכולי עלמא בעינן על גביהן ולא פליגי אלא בפירוש מן הצד.ע"כ).
 
למרות שהגדר נפרצה(השליש התחתון של הגדר פרוץ) אבל שאר חוטי החשמל קיימים האם אני יכול להגיד שזה צורת הפתח?
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון