ב"ה
שלום וברכה,
שאלה זו מצויה מאד בזמנינו שמתחילים לחזור מעט לחיי שגרה ולפגוש מכרים ורעים אהובים שלא פגשו זה זמן ושמחים בראייתם. ובאמת שמרן הראש"ל שליט"א דיבר על פרטי הלכות אלו במוצאי שבת קודש האחרון בשיעורו השבועי ששודר בלוין, ואמר שגם מי שדיבר עם חברו בטלפון בזמנים אלו, כל שלא ראה פניו שלושים יום, יש לו לברך ברכת שהחיינו, מפני שסוף סוף כשרואה פניו שמח בראייתו, וכך היתה תקנת חכמים. וכן מבואר בחזון עובדיה ברכות (עמ' תכו), ע"ש.
אולם לגבי מי שראה את חברו בשידור ישיר באמצעים טכנולוגיים, בזה נראה מדבריו מרן שליט"א בשיעורו, ומהמבואר בחזון עובדיה שם, שיש טעם חשוב לומר שלא לברך, שהרי התקנה היתה על שלא ראה פניו וכעת מכיון שרואה אחר זמן רב "שמח בראייתו", ולכן אף כשדיבר עמו בטלפון מברך אחר כך כשרואהו, ופירשו הטעם מפני שלא ראה פניו "וכעת שרואה פניו שמח בראייתו", ומשמע שאם כן ראה פניו בשידור ישיר, שכבר אינו שמח בראייתו כמו מי שלא ראה חברו כלל, בזה כבר אי אפשר לברך. ואף אם הדבר יהיה בספק שמא כל שלא ראהו במוחש מברך ולא פלוג רבנן בתקנתא, אבל אין לנו ראיה על זה, ואפילו רק דיבר בטלפון יש אומרים שכבר לא מברך, אלא שרבו החולקים מחמת שתלוי בשמחה של ראיית פניו, אבל כשדיבר עמו בשידור ישיר, שעי"ז אין כ"כ שמחה מיוחדת אח"כ בראיית פניו, אין ראיה מספיק שיברך, ולכן אין לו לברך. שספק ברכות להקל.
בברכה רבה
