שינה חוץ לסוכה

[קורסיה]

בחזו"ע סוכות (עמ' רא) פסק שהרואה את חבירו שנרדם חוץ לסוכה טוב להעירו. ובהערה בעמ' רד הביא מש"כ בשו"ת משנה הלכות דס"ל שאין צריך להעיר מי שנרדם בבית המדרש, משום דתשבו כעין תדורו שכך הדרך בכל ימות השנה, שכל שמותר לו ללמוד חוץ לסוכה, אין איסור אם ירדם מעט. ע"ש. ובכל זאת הרב כתב על דבריו שנראה יותר לומר שטוב לעוררו. וצ"ע במה דחהו, דאפשר לומר שאף שיש הוכחות מוצקות שגם הישן מקיים מצוה, ואין לו גדר של שוטה, ויש הוכחה מהרמב"ם ועוד ראשונים שחייבים להעירו כמש"כ בחזו"ע, מ"מ שאני הכא שגדר של מצוות ישיבה בסוכה היא כעין ישיבתנו בבית בכל ימות השנה, וא"כ סברת המשנה הלכות קיימת גם כשההלכה שחייבים להעיר, כלומר צריך להעיר את הישן מחוץ לסוכה כשישן שנת קבע או כשישן סתם כך מחוץ לסוכה, אך כשמצטרפת לה סברת כעין תדורו לכאורה יהיה מותר? וכיוון שיש בזה נפק"מ להלכה שהבאים לשעורי תורה יכולים להירדם, או בנסיעה באוטובוס, א"כ כיצד יש לנהוג למעשה?

ועוד, מדוע הרב פסק שרק טוב להעירו ולא חובה?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
בעיקר ההערה הנפלאה מדוע נטה מרן זיע"א מהכרעת המשנה הלכות שפטר לגמרי את המתנמנם מדין תשבו כעין תדורו, יפה שאל, אולם נראה שהוא ע"פ מה שקדם להביא שם (עמ' רב) דברי הרב קרן לדוד, ע"ג ביאור השפת אמת (הובא לעיל עמ' רא).
דהיינו דאף שכ' השפת אמת דמשום תשבו כעין תדורו מן התורה אין חשש כשנרדם לפעמים חוץ לסוכה שדרך בני אדם להירדם כך לפעמים, ורק מדרבנן אסור משום מראית העין, וכ"כ הרשב"ץ דשינת עראי חוץ לסוכה היא מדרבנן. ולפ"ז מאחר דפסק הש"ך שבאיסור דרבנן אין צריך להעיר את חברו א"כ הכא נמי לכאורה לא היה צריך להעירו, מ"מ בשו"ת קרן לדוד אחר שדן וביאר דברי הש"ך בזה, הכריע בזה לחלק, דבמצוה חיובית, כן יש להעירו, דמקרי בר חיובא בשעת שינה, וחייבים לזכותו במצוה (מדין תוכחה). ואף במצוה דרבנן, שפטור מלהעירו וכדברי הש"ך, אם ידוע לנו שמקפיד שלא יעבור זמנה, ויצטער על כך אח"כ שהתבטל מן המצוה, הוי בכלל גמילות חסדים להקיצו, וחיובא איכא להקיצו לזכותו במצוה. מיהו אם אינו מקפיד על המצוה כ"כ, אלא מקיימה כדינה כשמחוייב בה, בזה אין חיוב תוכחה להקיצו, כיון דמעיקר הדין אנוס הוא ואין עליו איסור דרבנן. ע"כ. וכתב ע"ז מרן זיע"א שם, שיש ללמוד בנידון דידן כמסקנת הרב קרן לדוד.
ונמצא שלמעשה בנידון מי שרואה את חברו מתנמנם, אף שמדובר באיסור דרבנן והוא אנוס, ולכן אין חיוב תוכחה, אולם בודאי טוב יעשה אם כן ימנע אותו מאיסור דרבנן, וכ"ש אם יודע שהוא מקפיד בזה וחפץ בזה, וכמסקנת מרן זיע"א.
וכך יש לבחון המציאות אצל אותם שבאים לשיעורי תורה או באוטובוס, לפי האמדן הנ"ל, ולשקול מה יותר נכון עבורם, אם לנסות להקיצם, או להניח להם, ובדרך כלל הנכון לנסות להקיצם פעם ופעמיים בעצה טובה שירעננו פניהם וכדו', ואם רואים שהדבר טרחא גדולה עבורם, יניחו להם לנמנם מעט עד שיאזרו חיל.

בברכת מועדים לשמחה,
ושובע שמחות

 

[יוחנן ברקאי]

לקראת ימי סוכות הבאים עלינו לטובה בע"ה, ראיתי מה שכבודו כתב כאן בטו"ט, אך נפשי בשאלתי.

הנה דין הוא בש"ע (תרמ סעיף ח) שהולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום. והולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה. וכתב המשנה ברורה (ס"ק לט) דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן ה"ה בסוכה. ע"ש.

א"כ אף שיש חיוב לישון בסוכה ושנת עראי הוי חיוב מדרבנן משום מראית העין, בכל זאת התירו חז"ל להולכי דרכים ולא חששו למראית העין, אלא טעמא דמלתא דתשבו כעין תדורו, ודרכו של אדם לפעמים להתנמנם תוך כדי לימודו בבית המדרש, והוי כדרך כל השנה שמניח את ביתו ונרדם בבית המדרש.

 

[יוחנן ברקאי]

אם הרב יצליח לענות לנו לפני סוכות יועיל הדבר מאוד, למרות שאני מבין שישנם טרדות רבות
תודה רבה