שלום וברכה
במקום שרוב הציבור יודע חומר גילוח זקנו בתער, וכן במקום שיש רב שמלמד הציבור הלכות איסור גילוח זקנו בתער ושאסרה תורה לגלח זקנו בתער, אין להתפלל בצבור כשעלה שליח ציבור שמגלח זקנו בתער, אולם אם מתפלל עם ציבור חילוני שאינו יודע, ומתפלל עמם לפי שעה כדי לקרבם לתורה ולמצות יש להעלים עין עד שילמדם בדרכי נועם דיני התורה ומצותיה.
מרן הראש"ל שליט"א כתב ילקוט יוסף (סימן נג סעיף כז) אין למנות כשליח צבור מי שהוא מחלל שבת בפרהסיא, לא מיבעיא בתעניות וכדומה, אלא אף בשאר ימות השנה אין למנותו כשליח צבור, ואפילו באקראי, שהרי צריך שהשליח צבור יהיה ריקן מעבירות. שנאמר, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, ואם הוא שנאוי לפני הקדוש ברוך הוא היאך יתפלל כשליח צבור. ועדיף שיתפלל ביחידות מאשר יתפלל עם שליח צבור מחלל שבת. וכן מי שתבע את חבירו בבית משפט כשהיתה לו האפשרות לתובעו בבית דין רבני, או מי שרגיל להסתכל בתכניות של פריצות בטלויזיה, פסולים מלשמש כשליח צבור. אולם אם מתפלל עם צבור חילוני כדי לקרבם לתורה ולמצוות, יש להעלים עין מזה. וראוי לעשות שאלת חכם במקרים כגון אלה.
ובהארה שם (אות כז) כתב הנה לא מיבעיא בתעניות וכדומה דיש ליזהר בזה, כמבואר בשלחן ערוך (סימן תקעט סעיף א'), אלא אף בשאר ימות השנה אין למנותו כשליח צבור, שהרי מבואר בשלחן ערוך (סימן נג ס"ד), דצריך שיהיה השליח צבור ריקן מעבירות. שנאמר, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, ואם הוא שנאוי איך יתפלל כשליח צבור. ובספר נועם חלק ח' (בשער הלכה) כתב, דבכהאי גוונא עדיף שיתפלל ביחידות מאשר יתפלל עם שליח צבור מחלל שבת. וכן דעת מרן אאמו"ר שליט"א, הו"ד בשו"ת שער שמעון אחד חלק א' (סימן ט'). ושם הביא שכן כתב בשו"ת דברי מלכיאל חלק ו' (סימן יא), שכתב, ועל דבר אם מותר להעמיד ביום הכפורים להתפלל מי שהוא מחלל שבת בפרהסיא, כי אין אחר זולתו, והשיב, דאף בחול אסור להניחו להיות שליח צבור. ואף מחלל שבת בדברים דרבנן אין ראוי שיהיה שליח צבור. וכן פסק בשו"ת קרן לדוד (אורח חיים סימן כב). ושם (סימן לא) אסר אפילו לקרותו לתורה. וראה מה שכתבנו בזה בילקוט יוסף על הלכות קריאת התורה (עמוד סא). ע"ש.
ושם (בסעיף כח) כתב המגלח זקנו בסכין, אסור שיהיה שליח צבור, ואפילו באקראי, כגון שהוא בתוך שלשים של ימי אבלו, או ביום פקודת השנה לאביו ולאמו. ועדיף להתפלל ביחיד מאשר להתפלל עם שליח צבור עבריין כזה. אולם אם חזר בתשובה מותר שיהיה שליח צבור. והמגלח את זקנו בימי העומר, אין לפוסלו לשמש כשליח צבור. ושליח צבור בחו"ל שראוהו שהולך ברחוב בגילוי ראש, ומוחזק כשומר תורה ומצוות, ומדקדק במצוה קלה כבחמורה, מותר לו מן הדין להתפלל כשליח צבור בבית הכנסת, ורק יש להעיר את תשומת לבו שראוי ונכון מאד שיכסה את ראשו גם בלכתו ברחוב, ולא יזלזל במנהגם של ישראל שומרי המסורת, שמנהגם של ישראל תורה הוא. [ובפרט בזמנינו שדרך החילוניים ללכת ברשות הרבים בגילוי ראש, דרך פריקת עול תורה ומצות, שבודאי שכל אדם ירא שמים צריך להזהר מאד ללכת ברה"ר בכיסוי ראש, שיהיה היכר בין אדם העובד אלקים לאשר לא עבדו, וכיום יש בזה יותר ממדת חסידות, כי נהפך הדבר להיות כסמל דתי, שהכיפה שעל ראשו מעידה עליו שהוא משלומי אמוני ישראל, ומורא שמים עליו. ואם לא יעשה כן, הוא מביא עצמו לידי חשד שהוא אדם חפשי, פורק עול מלכות שמים, מן הריקים והפוחזים. והתורה אמרה והייתם נקיים מה' ומישראל. ובפרט הרוצה לשמש בקודש כשליח צבור, שחייב להיות מן היראים והשלמים בעבודת השי"ת]. אבל מי שאינו מקפיד על שמירת המצות, כגון באיסורי שבת או כשרות, וכיוצא, אסור לאפשר לו להתפלל כשליח צבור, אפילו ביום האזכרה של אביו או אמו, עד שישוב בתשובה שלימה.
ובהארה שם הסביר שהוא על פי הגמרא תענית (טז א) שליח צבור צריך שיהיה ביתו ריקן מעבירות. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך (סימן נג סעיף ד). ונראה שאדם בעל עבירה אפילו באקראי אסור להיות שליח צבור, שהרי אמרו על זה בגמרא (שם ב) שעליו נאמר, נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, ומכיון שהוא מעורר שנאה ומדנים בקולו, ובודאי שיפה שתיקתו מדיבורו. וכן כתב בשו"ת משפט צדק חלק ב' (סימן עה), שהפסול להיות שליח צבור מחמת עבירה, אפילו באקראי אינו יכול להיות שליח צבור. והביאו הכנסת הגדולה (סימן נג). וכן כתבו העולת תמיד והאליה רבה והפרי מגדים שם. וכן כתב בספר תורת חיים סופר (סק"ז). וכן העלה בשו"ת זכרון יהודה גרינוואלד (חלק אורח חיים סימן ו), והוסיף שמכל שכן למחלל שבת שדינו כמומר לכל התורה כולה, ואפילו עושה כן רק לתיאבון. [וכן הוא בשו"ת יביע אומר חלק א' חלק יורה דעה סימן יא אות כה, ושלא כמי שכתב שצריך להיות מומר לחלל שבת להכעיס. ורק אז דינו כמומר, דליתא א]. ע"ש. ומכל מקום אם עשה תשובה, אף על פי שחייבי כריתות ומיתות בית דין אין תשובה מועילה להם לגמרי, אלא תשובה ויום הכפורים תולים ויסורין ממרקין (יומא פו א), ומוכח בספר הרוקח שלכן צריך לסגף עצמו בתעניות. (ועיין עוד בזה בשו"ת זרע אמת חלק א' סימן פט). מכל מקום אין זה מעכב, שרשאי להיות שליח צבור גם קודם שיעשה סיגופים ותעניות, וכדמוכח בקידושין (מט ב). וכן מבואר בספר אור זרוע חלק א' (סימן קיב), ובשו"ת מהרש"ל (סימן כ). ועיין עוד להגאון רבי חיים פלאג'י בספר החפץ חיים (סימן נה אות ס), ובמ"ש בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק אבן העזר סימן ח אות יג). ע"ש. (מדברי מרן אאמו"ר שליט"א. וראה עוד בספר שער שמעון אחד חלק א' עמוד כב בשם מרן אאמו"ר).
ומילתא אגב אורחא, כתב בספר תולדות יעקב (עמוד קעב) שהגרי"י קנייבסקי זצ"ל היה אומר, דצריך לגדל זקן, כי יש שאדם נמנע מהרבה מעשים מחמת בושה שיש לו זקן. ועוד אמר, שבזכות השמירה מאיסור גילוח [אף במכונה] יצליח הרבה בתורה וביראת שמים, ויהיה לתלמיד חכם. [ובעצם גילוח הזקן במכונה חשמלית ראה בשו"ת יביע אומר חלק ט' חלק יורה דעה סימן י'].
בברכה רבה
