• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

שתיית יין בתשעת הימים

#1
זכור אני מקטנותי שהיו אומרים שאסור בתשעת הימים לאכול בשר "ולשתות יין" וחשבתי שכן המנהג פשוט.
וכשגדלתי ולמדתי לראשונה את דברי מרן מלכא זצ"ל בחזו"ע ד' תעניות עמו' קעד ראיתי שאינו כן שכ' שם שמנהג ירושלים לשתות בשר ולא קבלו עליהם אלא אכילת בשר בלבד ושכ"כ בס' פרי האדמה ושער המפקד ובשדי חמד.
ומאז שיניתי מנהגי שחשבתי בטעות שהוא איסור, וא"צ התרה כמבואר ביו"ד סי' ריד ס"א. ולכן אני שותה מיץ ענבים בערב ת"ב כדי להקל על הצום.
ומאן דהו העירני שכיום נשתנה המנהג ונוהגים לאסור, ומאי נפק"מ מה היה פעם.
והשבתי לו שלענ"ד שאין זה חשיב מנהג, כיון שכל מי שנוהג כן לא ידע כלל שהיה מנהג לשתות, ואם נודיעו מי יימר שיקבל ע"ע מנהג זה. ואף אחד במכוון לא להתחיל להחמיר בזה אע"פ שידע שהוא מותר. ועוד סיבה שחשבו שיש מנהג בזה הוא היות שאין אנו רגילים כלל וכלל לשתות יין בימות החול שבכל ימות השנה, לכן נשתרבב כאילו יש מנהג שלא לשתות יין בימים אלו מן הדין כיון שבשו"ע ומשנ"ב ורוב ספרי הקיצורים תמיד מובאים מנהג אכילת בשר ביחד עם מנהג שתיית יין.
ונפשי בשאלתי מה דעת הרבנים בעניין הנ"ל. האם היום יש לאסור לכולם והוי בכלל פורץ גדר. או שכל יחיד יחליט מעתה כיצד רוצה לנהוג?
 
#2
שלום וברכה

כבר כתב מרן זיע"א בחזו"ע (שם ובעמוד קעו) שמנהג הספרדים היה להתיר בשתיית יין בימים אלו, ולכן יש להתיר שתיית יין של הבדלה ואין צריך ליתן לקטן, ורק ביין של ברכת המזון שברוב השנה אין אנו רגילים לברך על הכוס, יש להמנע בימים אלו מלברך על הכוס למחמירים בשתיית יין.

אתה הראת לדעת שמעיקר הדין לספרדים אין לאסור שתיית יין בימים אלו, ורק מי שקבל על עצמו חומרא של שתיית יין, ינהג לעצמו, ואין לאסור לאחרים, ובודאי שאינו בכלל פורץ גדר ח"ו אחר שעושה כעיקר הדין.

בברכה רבה
 
#3
לכאורה זה לא למנהג הספרדים אלא למנהג ירושלים, וכמדומני שרוב הספרדים נהגו להחמיר בזה (וכן בהערה בחזו"ע עמ' קעו רואים שרוב הפוסקים הספרדים מנהגם היה שלא לשתות יין והיה חידוש עבורם שראו מי שנהג היתר), וגם בחזו"ע שם בהלכות למעלה כתב בפשטות את ההלכות לנוהגים איסור בשתיית יין
 
#4
אכן, דבריו של חכם נכונים מאוד. ויש להוסיף שגם בירושלים נראה שלא היה מנהג פשוט להתיר, שהרי השולחן גבוה שהיה בירושלים בזמנו של פרי האדמה - דן בענין זה וציין את מנהג סלוניקי, ולא כתב שמנהג ירושלים להתיר, וכן החיד"א בעבודת הקדש כתב בפשיטות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ולא ציין את מנהג ירושלים להתיר. וכן הארץ חיים סתהון והנתיבי עם לא העתיקו שמנהג ירושלים להתיר
 
#5
ב"ה
חברים נכבדים, במדור זה נא לא ליצור משא ומתן על תשובותיו של הרב משיב!
אפשר לבקש ביאור למה שלא מובן בתשובה למעשה, או להוסיף שאלה נוספת למעשה שנולדה אחר תשובת הרב, אבל לא לחוות דעה אחרת או להקשות על זה וכדומה. זה יוצר במדור זה בלבול למטרת המדור.
יש מדור מיועד למשא ומתן זה, הנקרא משא ומתן בתורתו, או מדור בית המדרש, אפשר לפתוח שם את הנושא ולישא וליתן בשמחה ללבן דבר ה' זו הלכה כדרכה של תורה.

בברכה רבה
 
#8
ערב שבת שלום

מרן זיע"א בחזו"ע (שם עמוד קעו) לא כתב שהמנהג להקל בשתיית יין הוא למנהג ירושלים בלבד, אלא למנהג הספרדים, וציין שכ"כ מטה יהודה, כנה"ג, שלחן גבוה כמבואר שם.
וכן מורנו ורבינו מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (ארבע תעניות עמוד רפד הלכה כז) כתב בזה"ל "לדידן בלאו הכי המנהג פשוט להתיר שתיית יין בימים אלו", ושם (בעמוד רצא) כתב "אבל בקהילות ספרד נהגו להקל בשתיית יין אף בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן הוא מנהג ירושלים ת"ו להקל, והמחמיר תבא עליו ברכה".

כלומר שאינו מנהג ירושלים לבד אלא מנהג הספרדים להקל בשתיית יין בימים אלו, והמחמיר תבא עליו ברכה.

שבת שלום ומבורך
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'