• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

שתי שאלות

#1
א) בהליכות עולם ח"א (עמ' צח וקמג בהערה) פסק שהנמצא באמצע ק"ש ושמע קדיש, יענה אמן אחר "שמיה דקב"ה", ואחר "דאמירן בעלמא", וכן כשמתחיל לומר "יהא שמיה רבה" יאמר מקודם אמן. והעונה חמשה אמנים יש לו על מה שיסמוך. אמנם בילקו"י (נט, כז) פסק שיענה חמשה אמנים. וביאר בהערה, שביבי"א (ח"א, ה אות ט) הביא סמך למנהגינו לענות חמשה אמנים, ושכן המנהג. ע"ש. ולא זכיתי להבין דבריו, דיותר משמע מדברי היבי"א הנ"ל שלא יענה וכ"ש שכן פסק בהליכ"ע שיצא לאור הרבה שנים אחרי יבי"א?

ב) בחזו"ע (עמ' קכג בהערה) דן הרב האם הציבור צריכים לעמוד בשעת הברכות של השופר ומסיק שאין אנו מטריחים את הצבור לעמוד בשעת הברכות שעל השופר בתקיעות דמיושב. אמנם בילקו"י ימים נוראים (עמ' שטז) פסק בהלכה שכל הצבור יעמדו בשעת ברכת השופר. והביא בהערה ציטוט של החזו"ע הנ"ל. וא"כ מדוע פסק דלא כהרב בחזו"ע?
 
#2
תשובה אחת יכולה לספק בידינו הרבה קושיות שיש בדעת מרן זיע"א, אשר הינן סותרות את דברי בנו הראשל"צ.
כבור ידוע בפי כל, ואיני מחדש כלום, שמרן הראשל"צ תמיד אומר, כי כל מקום שמרן האבא כתב אחרת, דעתו משתנית ישר לדין כמו מרן זיע"א.
זה פותר לנו הרבה בעיות...
לכן גם כאן
 
#3
דבריך אמת וצדק. אך בשני המקרים הללו זה קצת שונה. משום שבשניהם מה שכתב מרן זצ"ל הוא לפני הילקוט יוסף. והרב ילקו"י הביא דברי מרן זצ"ל ובכל זאת כתב להיפך. במקרה הראשון, בילקו"י פסק לענות חמשה אמנים משום שביבי"א הביא סמך לנוהגים לענות חמשה אמנים. ועל זה קשה שעל אף שכ"כ ביבי"א, מ"מ בהליכ"ע מפורש לא כתב כך והיא משנה אחרונה.
בשאלה השניה, מדובר על המהדורה החדשה של ילקוט יוסף. וגם שם מרן שליט"א העתיק מש"כ בחזו"ע ששם המסקנה נראית שאין צורך לעמוד. ואילו בילקו"י אחרי שהעתיק דבריו פסק שכן יעמדו?
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'