תולעים

[קלונימוס קלמן]

האם צימוקים חייבים בבדיקה או ניתן להקל עפ"י הריב"ש של מיעוט המוצוי?

 

[הרב אורן נזרית]

שלום וברכה

צימוקים מוחזקים בנגיעות וחייבים בבדיקה, ואין לאכול צימוקים ללא בדיקה הנדרשת, כמפורט כאן, ורק במקום שצימוקים נבדקו ונשמרו כראוי על פי ההלכה אפשר לאכלם.

בספר בדיקת המזון כהלכה (של הרה"ג משה ויא שליט"א) כתב שצימוקים מוחזקים בנגיעות וחייבים בבדיקה, ואסורים ללא בדיקה.
צימוקים עוברים בדרך כלל יבוש בשדה פתוח וחרקים רבים נמשכים אליהם. בתהליך היבוש הפרי מצטמק נהיה דביק וחרקים נדבקים ומצטנעים בין קפלי הצימוק ואף בתוכם, גם בצימוקים מתוצרת קליפורניה, וכן המשווקים בתור צימוקים המיובשים בתנור מצויה נגיעות.
כמו כן באיחסון ממושך נצמדים אליהם חרקי מחסן, לכן קשה לבודקם או לנקותם באופן מוחלט ועדיף להמנע מלהשתמש בהם
ניתן להשתמש בחמוציות מיובשות או דובדבנים מיובשים מתוצרת ארה"ב כתחליף לצימוקים.
אם רוצים בכל זאת להשתמש בצימוקים אפשר להשתמש בצימוקים המשווקים תחת השגחה מהודרת אחרי בדיקה באופן הבא:
מפרידים בין צימוקים דבוקים משרים כ 10 דקות במים חמים מערבבים וממתינים עד שהמים יעמדו.
מתבוננים היטב במים לראות אם תולעים בהירות או חרקים חומים צפים על פני המים אם נמצאה נגיעות. אין להשתמש בצימוקים.
כדי להקל על זיהוי התולעים הצפות על המים ניתן להעביר את שכבת המים העליונה לצלחת לבנה ולהתבונן היטב.
שוטפים את הצימוקים בתוך מסננת בעלת נקבים גדולים תחת מים זורמים תוך כדי שפשוף הצימוקים בידיים.
הערה: ניתן להכין צימוקים נקיים מתולעים בתנור אפיה ביתי מנקים ובודקים את הענבים, (בענבים ירוקים:1. משרים במי ניקוי ושוטפים היטב טוב לחזור על השטיפות שלוש פעמים את האשכולות הצפופים יש לפרק לחלקים קטנים לפני השטיפה, 2. מתבוננים בכל עינב בזמן האכילה אם מבחינים בנקב או בכתם כהה החודר פנימה יש לחצות אותו עינב ולבדוק אם יש תולעים בתוכו.
בענבים שחורים, וכן ענבי חברון ירוקים של גידול ערבי או ענבים מגינות פרטיות לאחר השטיפה במי ניקוי כנ"ל.
ענבים ירוקים יש לחצות כמות של כ-10% מהענבים ולבדוק אם יש תולעים בתוכם אם מוצאים נגיעות יש לחצות את כל הענבים ולבדוק אחד אחד בפנים, אם אין נגיעות פנימית במדגם בודקים כל עינב מצדו החיצוני בזמן האכילה כמו ענבים ירוקים.) ואח"כ מייבשים את גרגרי הענבים בתנור בחום של כ -120 מעלות במשך כשלוש ארבע שעות כשדלת התנור פתוחה במקצת, רצוי לשמור את הצימוקים המוכנים בקירור או בהקפאה.
גם בספר תולעת שני (של הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט"א עמוד רכה) כתב צימוקים מיוצרים כמעט מכל זן של ענבים ללא חרצנים כאשר המומלצים יותר הם הזנים בעלי תכולת סוכר גבוהה וככל שרמת הסוכר גבוהה יותר כך הצימוק יוצא בשרני יותר הזן המוביל ביותר עבור הזנים הבהירים הם זני סולטנינה תומפסון ומעט מזן פרלט, ושאר זנים כגון סופריור,125, פלם ועוד לענבים הכהים אם כי ההבדל בין הצימוק הבהיר לצימוק החום, היא התוספת של הגופרית כאשר מכניסים את הצימוקים למחסן סגור ולאחר הדלקת הגופרית משתחרר הגז CO, ויוצר תהליך של הלבנה לצימוק, התהליך נמשך כ12 שעות.
תהליך ייבוש הצימוקים מתחיל עם טבילת הצימוקים בפחמת אשלגן שמחליף את החומר סודה קאוסטית ומוסיפים גם שמן צימוקים (חומר מינרלי תזקיק נפט שמתחלב במים ויוצר אמולסיה) השמן יוצר שכבה שומנית על פני הצימוק, השלב הבא הוא ייבוש הצימוקים, קיימים שני אופנים לייבוש האחד ייבוש בשמש מיועד לצימוקים הכהים בד"כ בדרך כלל בינות לשורות הכרמים אצל החקלאים, או בשטח פתוח במפעלים זמן הייבוש א רך כ 21 יום והייבוש האחר הוא בתנורים עם אויר חם, המייבשים את כל הלחות שבענב עד שהופך לצימוק. הצימוקים נשמרים לתקופה ארוכה של שנה ויותר, ובקירור זמן כפול ויותר.
בתום תהליך הייבוש הצימוקים מחוברים עדיין לשדרות ולגבעולים, כל התוצרת נכנסת למיכל הפועל כעין צנטריפוגה, שבדפנותיו הפנימיים יש כעין קוצים, התוצרת נזרקת על הדפנות ונופלת לתחתית כאשר שם התוצרת נפגשת עם זרם אויר, התועלת מתהליך זה היא הפרדת השדרות העוקצים, ויתר חומרים קלים כאבק או חרקים או מעופפים בהמשך, התוצרת עוברת על מסוע לשטיפה ומיון ידני עד שלב האריזה.
מבחינת חרקים יש לזכור כי יש תוצרת שנכנסת פגועה כבר לתהליך הייבוש, ויש חרקים שמתווספים בהמשך התהליך כגון בכל תהליך הייבוש, בשמש שהענבים חשופים לחרקים
הן מעופפים מזדמנים והן זבובי התסיסה המגיעים תוך כדי הליך הייבוש וניתן לראות את הגלמים והרימות על גבי הפירות , אמנם בדרך כלל בתהליך הניקיון והשטיפות הנזכר לעיל באם
הוא נעשה כנדרש ובפיקוח נכון התוצרת אמורה לצאת נקייה, אלא שלא תמיד הדברים נעשים כנדרש זאת ועוד, שבתום הייבוש תוך כדי האחסון יש בנוסף חשש של פגיעה על ידי מזיקי מחסן שונים בוגרים כגון חיפושית אורזית משוננת חזה הפוגעת בכל הפירות היבשים או זחלי עש שונים, ובאחסון לקוי מאד ובפרט במקומות לחים ניתן למצוא גם אקריות המחסן שתוקפות את התוצרת, ובפרט בתוצרת שנארזת באריזות גדולות ומשווקת כך עבור חברות
שיווק קטנות שהם אלו שאורזות, ועד תום התהליך בחברות אלו הצימוקים מאוחסנים, ועלולים להיות מותקפים בשנית על ידי מזיקי מחסן שונים, כמובן שגם לאחר האריזה אם
היא איננה אטומה כנדרש הצימוקים עלולים להיות מותקפים בחנות או אצל הצרכן.
אופן הבדיקה והשימוש
חשוב מאד להבחין בין סוגי התוצרת השונים כלומר בין תוצרת שיובשה בשמש שהיא יותר נגועה, לבין תוצרת שיובשה בתנור. בנוסף קיים הבדל גדול בין תוצרת שעברה את כל תהליך הניקוי באופן מושלם שהיא בדרך כלל בחזקת נקייה בתום תהליך העיבוד, לבין תהליך שלא נעשה כמו שצריך, כמו כן יש להבחין בין תוצרת שנארזה מיד באריזות אטומות עם תום הייצור בתנורים לאחר שטיפה וניקוי, לבין תוצרת שנארזה תחילה באריזות גדולות ואוחסנה, ואת האריזה הסופית ביצעו לאחר זמן רב, צימוקים שיובשו בתנור נוקו מוינו ונארזו מיד במפעל המייצר - בחזקת נקיים, אם נארזו באריזה אטומה (קיים שיווק כזה בחלק מהצימוקים הבהירים המיובאים לארץ מקליפורניה) באם יש חשש לגבי האריזה או שאוחסנו זמן ממושך יש לבצע בדיקה מדגמית, וכפי שנפרט לקמן.
צימוקים שיובשו בתנור, אך אוחסנו קודם אריזתם - יש לבצע בדיקת מדגם קודם השימוש וכמו שיפורט לקמן.
צימוקים שיובשו בשמש יש לבצע בדיקה קודם השימוש, וכפי שנפרט לקמן.
צימוקים באריזה מוסדית או אריזות שאינן אטומות - בכל סוגי הצימוקים יש לבצע בדיקה קודם השימוש, וכפי שיפורט לקמן.
עיקר הנגיעות בצימוקים היא בין הצימוקים או מחרקים הנצמדים לפירות, מכיוון שהצימוק מיובש ומכווץ יש צורך להתפיח מחדש את הפירות בכדי לוודא את רמת ניקיונו
ולהשיר כל מה שדבוק על הצימוקים או ביניהם, לצורך כך יש להכין קערה שקופה עם מים חמים לקחת כמות של כ - 10% מהתוצרת להשרות במים חמים למשך כ- 15 דקות, ותוך
כדי שהם במים להכניס את היד ולשפשף את הפירות (אין צורך בחוזקה) ובתום הזמן לבדוק האם צפים חרקים על פני המים, לעיתים צפים על פני המים גלמים של זבובי תסיסה ואינם
נראים כחרקים או סימן להימצאות חרקים למי שאינו רגיל בבדיקת חרקים ויש להיזהר בזה. באם נתגלו חרקים במדגם עדיף שלא להשתמש בכל האריזה כיון שבדיקה כללית
של התוצרת בדרך זו איננה קלה ולא תמיד בטוחה. במידה ונמצא נקי יש לבצע בדיקה כללית ויזואלית של שאר הצימוקים היבשים, ואפשר להשתמש בהם כמות שהם.
צימוקים בבתי עסק מוסדיים המשמשים לכל צורך שהוא יש לדרוש את הצימוקים הנקיים ביותר בזמן הרכישה, ועל המשגיח לבצע בדיקת קליטה באופן המתואר לעיל,
ובאם הכל נמצא נקי יש להשאיר את שאר הכמות בקירור כדי שלא תהיה התפתחות חדשה באריזה.

בברכה רבה

 

[דביר רובין]

האם חייב לפתוח קשיו לבדוק האם יש תולעים?
תודה רבה

 

[הרב אורן נזרית]

שלום וברכה
אגוז קשוי כשהוא טרי אינו מוחזק לנגוע, ולכן אם האגוזים נראים בריאים שלימים ובהירים, די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כירסום ושאר סימנים מחשידים, כמו כן לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך.

בספר בדיקת המזון כהלכה (עמוד 50) כתב שאגוז קשיו רק לעתים רחוקות נגוע כגון אם אוכסן תקופה ממושכת או בתנאים לא נאותים או מגידול לא נאות. ואינו חייב בדיקה, אבל ראוי להתבונן מה מצבו באופן כללי או לבדוק מדגם, ואם נמצאו סימני נגיעות יש לבודקו.
בודקים חיצונית משני צידי האגוזים שאין סימני כירסום, חוצים מדגם כ10% ובודקים בין שני החצאים.
אם נמצאה נגיעות יש לפתוח את כל האגוזים ולבדוק בין שני החצאים.
מעט פירורים חומים דקים בין שני החצאים. הם בדרך כלל שאריות מהקליפה ואינם סימן לנגיעות, במקרה של ספק ניתן להעזר בזכוכית מגדלת לזיהוי מהותם של הפירורים.

וכ"כ בספר תולעת שני (עמוד ר) הנמכרת בארץ הגידול כשהיא טרייה, בדרך כלל נקיה ואינה חייבת בדיקה במידה ורוכשים תוצרת מאוחסנת, או לחילופין במדינות שהתוצרת מיובאת אליהם כגון בארץ ישראל יש חשש לנגיעות של מזיקי מחסן, אולם רמת הנגיעות תלויה מאוד בתקופת ובצורת האחסנה, ולכן באם האגוזים נראים בריאים שלימים ובהירים, די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כירסום ושאר סימנים מחשידים, כמו כן לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך.
(יש לשים לב שפעמים בתהליך הקילוף של הקליפה החומה, חלק מפירורי הקליפה נכנסים לתוך האגוז דרך החור הטבעי, ואינם קשורים לנגיעות בחרקים. ורק פירורים שצורתם אחידה מהווים סימן לחרקים). באם האגוז נראה מצומק וק"ו באם יש עליו סימני
כירסום או שאר סימנים מחשידים חובה לחצות כל אגוז לשניים ולבדוק שאין נגיעות פנימית סמויה.

בברכה רבה