• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תיקון ברכה ע"י אמירת ברכה אחרת

שילה אפרהימי

Well-known member
אדם שהתחיל ואמר בא"ה אמ"ה על דבר שכבר בירך עליו או שאינו צריך לברך עליו, ורוצה להסב הברכה לדבר אחר שנמצא על השלחן בפשטות יכול לעשות זאת. וא"כ למי שטעה והתחיל ברכה מעין שבע בליל שבת יש לייעץ לו שיברך על הבשמים שבתיבה.
 
אדם שהתחיל ואמר בא"ה אמ"ה על דבר שכבר בירך עליו או שאינו צריך לברך עליו, ורוצה להסב הברכה לדבר אחר שנמצא על השלחן בפשטות יכול לעשות זאת. וא"כ למי שטעה והתחיל ברכה מעין שבע בליל שבת יש לייעץ לו שיברך על הבשמים שבתיבה.
בס"ד

זה לא תלוי בפלוגתת הראשונים בסימן ר"ט סע' א' ? שלשו"ע שפסק כהרמב"ם ולא כי"א שהביא בסיפא, יש לומר שבתר עיקר ברכה אזלינן, ואם כך לא יוכל לעשות כמובא לעיל לשיטת מרן והרמב"ם .וגם בפנים מאירות שהובא בבאר היטב שמביא נידון :בשטעה בהבדלה ובירך על האש במקום הבשמים וסיים בבשמים יצא וזאת באם כיוון מתחילה על הבשמים ובכ"א ויחזור לברך על האש .וכ"מ מילקו"י ברכות עמ' תקיב שאם אמר בא"ה על דעת לומר זוקף כפופים קודם שבירך מתיר אסורים יסיים זוקף כפופים אע"פ שעל ידי כך לא יוכל לומר לברך מתיר אסורים .ולו כדבריכם לעיל אזי נייעץ לו בפשטות לסיים מתיר אסורים .ונראה שיש לחלק בין אם עשה כן בדיעבד שיצא, לבין לכתחילה.( באם פתח ע"ד לברך מעין שבע לייעץ לו לסיים בברכת בשמים ).

נ.ב - אלא אם נומר שלסיים בברכה אחרת עדיף טפי בדיעבד (שכבר פתח והזכיר שם ה' ) מאשר לסיים "למדני חוקך " .(לנקודה זו לא התייחסתי, אשמח לדעת באם זה היה שיקול בפסיקתכם)
 
נערך לאחרונה:
נ.ב - אלא אם נומר שלסיים בברכה אחרת עדיף טפי בדיעבד (שכבר בפח והזכיר שם ה' ) מאשר לסיים "למדני חוקך " .(לנקודה זו לא התייחסתי, אשמח לדעת באם זה היה שיקול בפסיקתכם)
כמובן שכל זה הוא רק בדיעבד, שכיון שלסיים בברכה מעין שבע הוא דיעבד גדול יותר לענ"ד, ובעניין זה כתבתי 'בפשטות' יען כי מליבי בדיתי זאת ולו יביאו לפני שלסיים בברכה מעין שבע הוא קל יותר מלומר ברכה אחרת ולסיים גם אחריה בשכמל"ו אזי אחזור בי.
 
בס"ד

לדעתי הדוגמא של מעין שבע לא כ"כ תואמת וקשה לדמות ממנה מאחר שהיא פותחת בא"ה אלוקינו ואלוקי אבותינו ,כך שאם אדם נזכר לאחר שאמר בא"ה ממ"נ לא ימשיך אלא יסיים "למדני חוקיך או ברוך שם וכו' ושלום עלייך נפשי כי אם כבר אמא אלוקינו ואלוקי אבותינו הוא כבר משנה ממטבע הברכה של בשמים ומה גם שמעין שבע פותחת בברוך ומסיימת בברוך והוי ברכה ארוכה. אם עושה בברכה קצרה כפי שייעצתם בדיעבד בוודאי שיצא כמובא בס' ר"ט .

השאלה שביקשתי לחדד נסובה סביב מקרה שהתחיל בא"ה ונזכר שכבר ברך ואם ימשיך הוי ברכה לבטלה או ברכה שאינה צריכה תלוי במקרה אזי בכה"ג מה עדיף ? 1. שייסיים "למדני חוקך " ואז יש לו ברכה שלימה דהוי פסוק .2. שיש לפניו בשמים כבדוגמתכם ואז לאחר בא"ה יסיים במין הבסמים שיש לפניו .

בכה"ג לעניות דעתי שיש לפניו את שתי האפשרויות לעיל עדיף טפי שיסיים ב-"למדני חוקיך" שלשו"ע בתר עקר מחשבתו אזלינן .והנלע"ד כתבתי .לשם כך הבאתי את דוג' ילקו"י בעניין ברכת זוקף כפופים שהיא הדוג' הקרובה ביותר לנידוננו .
 
לדעתי הדוגמא של מעין שבע לא כ"כ תואמת וקשה לדמות ממנה מאחר שהיא פותחת בא"ה אלוקינו ואלוקי אבותינו
הערה חשובה, לא חשבתי על כך, אך גם בזה יש לדון אם אמר 'אלוקינו' האם ימשיך בזה או שיאמר איזה פסוק משלים (יש חצי פסוק כזה מתהילים לא זכור לי איזה), ואה"נ הנידון יהיה על שאר הברכות, שבזה יעשה כמש"כ.

בעניין מה שכ' מר אם אמר רק בא"ה, אמת דבריך.
 
בס"ד

הערה חשובה, לא חשבתי על כך, אך גם בזה יש לדון אם אמר 'אלוקינו' האם ימשיך בזה או שיאמר איזה פסוק משלים (יש חצי פסוק כזה מתהילים לא זכור לי איזה), ואה"נ הנידון יהיה על שאר הברכות, שבזה יעשה כמש"כ.

בעניין מה שכ' מר אם אמר רק בא"ה, אמת דבריך.

חזק וברוך על ברור ההלכה ! אני מסכים שאם אמר בא"ה אלוקינו מלך העולם ואז נזכר שכבר ברך ואז יש לו אפשרות לסיים ברכה שאינה צריכה ולתקן עם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" או לעומת זאת ישנה החלופה שכ' הציע. אז עדיף באמת שיסיים עם ברכת "בשמים" וכיוצ"ב וכך ירוויח את שיטת הי"א בס' ר"ט וגם שאמרינן סב"ל בנידון של השו"ע שגם אם עיקר מחשבתו היתה בטעות וסיים טוב אמרינן סב"ל (גם נגד השו"ע).
 
חזור
חלק עליון