בחזו"ע פורים עמ' מד-מה כתב הרב בצד ראשון, שתענית אסתר חייב עשרה מתענים. דכיון שדעת הרבה פוסקים שהתענית הוא רק ממנהג ולכן דמי למש"כ הש"ע כשמתענים על כל צרה שלא תבוא חייב עשרה. ועוד שאף בד' תעניות דעת כמה פוסקים שצריך עשרה. אך כאן הרב הוסיף עוד סברא, שכתבו כמה פוסקים שאף בד' תעניות, אם הארבעה שאינם מתענים אינם חולים אלא מזלזלים בתענית אין לקרוא בס"ת.
לכאורה מה קשורה סברא זו לתענית אסתר, הרי זו הלכה בכל התעניות ואין זה מעלה או מוריד לעניין תענית אסתר?
בילקו"י פורים עמ' רסג כתב בעניין ציבור שאין מתענים, האם יקראו בתורה שני וחמישי. ונראה מדבריו שכן יקראו. ודעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם יש עשרה בריאים שלא רוצים לצום אין לקרוא. ואם הם עשרה חולים כן יקראו.
אמנם מצאתי מכתב כ"י של מרן הרב עובדיה זצ"ל בקובץ בית יוסף (ח"ו עמ' יח) שהרב פסק שבכה"ג כן יקראו בתורה פרשת השבוע.
לכאורה מה קשורה סברא זו לתענית אסתר, הרי זו הלכה בכל התעניות ואין זה מעלה או מוריד לעניין תענית אסתר?
בילקו"י פורים עמ' רסג כתב בעניין ציבור שאין מתענים, האם יקראו בתורה שני וחמישי. ונראה מדבריו שכן יקראו. ודעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם יש עשרה בריאים שלא רוצים לצום אין לקרוא. ואם הם עשרה חולים כן יקראו.
אמנם מצאתי מכתב כ"י של מרן הרב עובדיה זצ"ל בקובץ בית יוסף (ח"ו עמ' יח) שהרב פסק שבכה"ג כן יקראו בתורה פרשת השבוע.