ב"ה
עוד הוסיפו לשאול על דברינו הנ"ל בזה הלשון:
ראיתי את תשובת הרב לגבי האיסור שיש במניינים כיום בגלל המגפה. בכל זאת רציתי להוסיף ולשאול (לא כתבתי באתר משום שראיתי שלמען הסדר הטוב מקפידים שלא לכתוב דיון בפורום שאל את הרב).
הרב ענה על איסור חילול ה' ודברי הרב אמת ויציב. אך לגבי מה שמורנו הרשל"צ כתב שזו מצוה הבאה בעבירה קצת קשה לי, אני הקטן. שהרי גם משרד הבריאות התירו כל מיני התקהלויות של אנשים והוסיפו כללים של שמירת מרחק ומסכות. וגם כשהולכים לביתי מרקחת ובמיוחד חנויות מזון קשה מאוד לשמור על מרחק של שני מטר ובכל זאת לא אסרו כי א"א בלי זה. וא"כ, גם במניינים, הגם שהממשלה אסרה, אך אם נאספו מניין עשרה במקום פתוח ושמרו על מרחק וכ"ש אם שמו מסכות, א"כ למה נקרא לזה מצוה הבאה בעבירה? ועוד, ממחר, יום א', מותר גם לפי החוק להתפלל במניין עשרה במקום פתוח כששומרים על מרחק 2 מטר, א"כ בגלל החלטתם זה פתאום נהפך להיות מותר ואין בזה עבירה? הרי לפני כמה ימים היתה הפגנה של מאוד אנשים ובגלל זה נוצר כעס בקרב השרים החרדים בכנסת למה הפגנה מותר ותפילות אסור, ובחסדי ה' עכשיו הרשו לנו. א"כ קשה לענ"ד להחשיב מניין כזה כעבירה, שלכאורה נדון שאסור לענות להם אמן.
אשמח לשמוע מה דעת הרב, תבורכו מן השמים בכל הברכות.
וזו תשובתנו:
ב"ה
שלום וברכה לידידי היקר,
שיקולים אלו שכבודו כותב, הינם חשובים עבור הרבנים הגדולים או העוסקים בצרכי ציבור אשר בבשיקולם והגיגם הדבר תלוי גם כן להטות ההחלטות לכאן ולכאן, אולם לכל היחידים, וכן לאותם שהזכרתי מצד הנהגת עצמם כיחידים, עלינו מוטל בחיוב גמור למלאת אחר הוראות גדולי הדור שחייבו אותנו ע"פ התורה לשמוע לכל ההנחיות של משרד הבריאות מדין חשש של פיקוח נפש של ממש, ובפרט אחר שהוכח כמדבק ומזיק ביותר ובעיקר בריכוזים החרדים, שלא לקחו ברצינות את הענין, והמשיכו בהתקהלויות ללא יכולת להיזהר כדבעי ע"פ ההנחיות.
ובינינו, מי יכול באמת לעמוד כראוי בהנחיות, אם לא עכשיו אחר שסגרו לנו הכל ופותחים מחדש וכולי האי והלוואי שיצליחו לעמוד כראוי בהנחיות, דבר שאני בכלל לא בטוח בו, והסיכון הוא גבוהה מאד והוכיח את עצמו כאמור.
אינני מתכחש וגם לא אכפת לן מידי כלפי האמת מצד ההפליות וכדומה שהמנהיגים הפוליטיים עושים בזה, סוף סוף לעת עתה אלו היו ההנחיות, ובהם היינו מחוייבים, אם כל אחד יעשה כמחשבותיו ושיקוליו וכו' איזו הנהגה בריאה ומתוקנת ואיזו אחריות ציבורית תהיה עלינו בזמן כזה שרבים לצערנו קיפחו את חייהם, ועצומים לצערנו מאושפזים ובמצבים נוראיים, ושלא נדבר על מה שקורה בחו"ל שכמה כואב לשמוע איך שלא עומדים בקצב הקבורות ונעשים פשרות נוראיות, מי יוכל שאת לכל השלכה שלילית ולו הקטנה ביותר שתיווצר מחמת שיקולים כאלו או אחרים.
ולכן למעשה אין לנו אלא להיצמד להוראות גדולי הדור שזוהי דעת תורה, שהם ציוו לשמוע להנחיות משרד הבריאות כמו לרופא ביום הכיפורים, ומצידנו זה לא בגלל שאנו מבינים זאת או כי זה שומר עלינו, אלא כי זו חובתנו ע"פ התורה ככל מצוותיה וחוקותיה, מהלכות פיקוח נפש, והעובר על זה הרי הוא עובר על חיוב של ועשית ככל הדבר אשר יורוך ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, וכן על ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ונחשב לרודף, ולמזיק, כפי שהורו בזה גדולי הדור, מחמת שאחר ההחלטות הנ"ל, ממילא ההיקש ההלכתי לכל האיסורים הללו הוא מתקבל מאליו, ועוד שבחשבון פשוט בסיבתו ושכמותו והלומדים מהם, יוחמר המצב ולא יוכלו להקל יותר ויותר את ההנחיות רק להיפך, והרי הוא חב לאחריני גם מסיבה פשוטה זו.
ויש לזכור, שאת מצוות התפילה ביחיד לא התחילו הרשויות, אלא להיפך, הגר"ח קניבסקי והגר"ג אדלשטיין, ואיתם עימם מרן הראש"ל שליט"א, ועוד רבנים שהספיקו להביע דעתם באותו הזמן הקצר, עד שנעשה באופן חוקי וכבר לא היה ענין להביע דעות אישיות של רבנים. והסיבה לכ, מפני שראו שעל אף שאם היו עומדים בהנחיות של תפילות במנין מסתבר שהכל היה יחסית בסדר, אבל בפועל לא הצליחו לעמוד בזה כמעט בכלל כראוי, וממילא הנזקים וההשלכות היו הרות אסון, באופן מסוכן ביותר, ודווקא בריכוזים החרדיים, מפני שחיי הקהילה אצל החרדים הם הרבה יותר שוקקים ומהותיים מחיי קהילה אצל הציבור שלא זכה לקיום מצוות ושמירת התורה כראוי, וממילא הקושי לשמירת ההנחיות הרבה יותר מהותי וכמעט בלתי ניתן לביצוע לשמור עליו בד בבד עם המשך חיי הקהילה המשותפים, ולכן כל מה שהשתדלו רבים רבים מהציבור החרדי להישמר, הרגישו שעשו הרבה והתאמצו ביותר, והם צודקים, אבל כלפי האמת לא היה מספיק לפי ההנחיות, ובפועל הנזקים והאסונות נעשו לצערנו.
ואת כל זה הציבור שאינו שומר מצוות לא יודע ולא מבין וגם לא יכול להבין, ובפרט שמראים להם בתקשורת רק את אותם קומץ שמחללים שם שמים ומתנגדים לאנשי אבטחה ולשוטרים ולמד"א ולכל מיני דברים, מחמת שמרגישים כאילו זה ענין פוליטי או מדיני ששייך לכל ההסטה הנוראית שתמיד הם רגילים להרגיש מאחינו שאינם שומרים מצוות, ולכן התנגדו לשיתוף פעולה, והתנהגו בצורה שאינה ראויה, והם קומץ קטן שלא מודרכים כראוי, ושוגים בקריאת המפה העובדתית, ואינם מגלים בשום אופן על כלל הציבור החרדים לדבר ה' בקיום מצוות ושמירת התורה.
ואדרבא, איזה קידוש ה' גדול היה זה להיווכח שמרגע שאמרו חכמי ישראל להתפלל יחידי ולא במנין, אפילו שעדין לא היה מצד החוק, כל מי שהתברר לו שאכן כך דעת גדולי ישראל ללא ספק, תכף ומיד קיים דבריהם בחרדת קודש, ובד בבד החוק גם הוא הגביל את המניינים, והתחילו עבדי ה' הנאמנים לפתח אמצעים שונים של מניינים, כגון להצטרף דרך הטלפונים למניינים המתקיימים באישור ע"י חולי הקורונה במלוניות שלהם, וכדומה. וכל החרדים, החלק הארי והעיקרי שבהם, נהגנו בבידוד מוחלט כל הזמן הארוך הזה עד שכעת אפשרו לנו לחזור לקיים מניינים במקום פתוח ועם שמירת ההנחיות. וכזה ראה וקדש!
אשריהם ישראל ששומעים לקול מורים, וזו תהילתם ופארם, זה שבחם והדרם, לקיים מה שנאמר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר"!
ויה"ר שנזכה מהרה להזרחת אור הגאולה השלימה, ולבנין קדשנו ותפארתנו, ותחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים עוד בימינו אלה, לאהבה אותו לדבקה בו לעובדו שכם אחד, במהרה בימינו אמן
בברכה רבה ובידידות
שמעון ללוש ס"ט
