יוחנן ברקאי
New member
נשאלתי מאדם המגדל חיטים, שכל מטרת הגידול מתחילת זריעתם הוא לבהמות, והם נקצרים אחר הבאת שליש.
ברמב"ם (תרומות פרק ב הלכה ב) לכאורה מדוייק שחייב. דדוקא במינים העומדים לבהמה ולאדם, דעתו של הזורע מועילה אם לחייבו או לא. אבל במין שעיקרו עומד לאדם חייב. וכן דייק בדרך אמונה ס"ק כב. וכתב שם שכן דעת הרא"ש. אך דעת הרמב"ן שאפילו במאכל אדם כגון חטים אם זרען בתחלה לבהמה פטור. א"כ כיצד יש לנהוג למעשה?
ברמב"ם (תרומות פרק ב הלכה ב) לכאורה מדוייק שחייב. דדוקא במינים העומדים לבהמה ולאדם, דעתו של הזורע מועילה אם לחייבו או לא. אבל במין שעיקרו עומד לאדם חייב. וכן דייק בדרך אמונה ס"ק כב. וכתב שם שכן דעת הרא"ש. אך דעת הרמב"ן שאפילו במאכל אדם כגון חטים אם זרען בתחלה לבהמה פטור. א"כ כיצד יש לנהוג למעשה?