תוכן לאחרונה על ידי מאן דהו

כבר השיבו על זה באריכות בהוראה ברורה (על סי' פב בביאה"ל הארוך שבסוף הספר, דף רה), שאין דברי הריב"ש עניין לנידון דידן. עש"ב. רצוי לעיין שם קודם שמעירים. אם אחרי שתעיין בדברים שם יש לך מה להעיר, אתה מוזמן.

באור תורה חשוון הקרוב יתפרסם מאמר מקיף, של הגאון רבי רזיאל הכהן והרב ישראל אמויאל, ובו השיבו על דברים אלו, והעלו להקל. מצורף.

האם ניסית לראות הכתוב כאן?

בספר מועדי ה' לרב יהודה אזולאי הביא ראיה עצומה שאישתמטתיה ממרן הגרע"י זצ"ל ומבניו, והוא דברי הטור בסוף סי' קי"ד שכתב: וחותם בא"י האל הקדוש חוץ מי' ימים שבין ר"ה ליה"כ שחותם המלך הקדוש כאשר יתבאר במקומו בעז"ה. ואלו ג' ברכות חשובות כאחת, ובכ"מ שטעה בה חוזר לראש לא שנא יחיד ולא שנא ציבור ע"כ...

עיין שם בהערות מה שהשיב על כל הדברים. הרמב"ם דיבר בנופל על פניו 'בביתו' 'וביחיד', וכן הרס"ג דיבר בביתו. לשאול שאלות 'למה' דוקא בקרקע - זה לא תפקידנו. האם אנו יודעים את כל הטעמים למה כך ולמה כך? צריכים לברר 'מה' כתוב ולא 'למה' כתוב. שערי תירוצים לא ננעלו.

היכן ראית שהוא הוכיח 'בשופי' שעל הקרקע לאו דוקא? האם לדחוק בכל הראשונים שכתבו 'על הקרקע' כולל הרמב"ם והאר"י - ד'לאו דוקא' - זה נקרא להוכיח 'בשופי'?

עיין כאן באריכות, ובשביל מי שלא מחובר שם (ולא יכול להוריד משם קבצים) הנני להעלות תשובה חשובה שהועלתה שם בנידון זה. וע"ש.

אין נפק"מ אם זה "גזירה" אטו וכד' או שזה חשש שמעיקר הדין לא היה צריך לחוש לו ורש"י חשש לו, אם הציבור לא עומד בזה לכאו' חוזרים דברי הרמב"ם הנ"ל.

אם היה כתוב בגמ' שהאמוראים חששו מכאן ולהבא, אני מסכים איתך כפי שכתבת שאם הם חששו אנו לא נחוש? אבל בגמ' לא כתוב כן, אלא כתוב שקרה מקרה שבסוף התגלה שזה היה עוף דורס. אבל זה עדיין לא אומר כלום. כי גם אם קרה מקרה מניין שבסתמא חיישינן לזה? ואת זה רש"י חידש שאנו חוששים. ושאר ראשונים לא (אולי תשאל...

אבל זה ספק שמעיקר הדין לא היה צריך לחוש לו. אלא רש"י חידש שראוי לחוש לזה, והמנהג נמשך אחרי חשש זה. וממילא לכאורה כן הוי בכלל גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. (ומעניין הסימני טריפה וכו', איני מונח בזה, וכמדומני השיבו ע"ז בטו"ט. ועוד חזון למועד).

כל עוף למינהו.

@יוסף חיים כהן לכאורה יש להעיר מהרמב"ם (פ"ב מהל' ממרים ה"ז) שכתב, וז"ל: גזרו ודימו שפשטה בכל ישראל, ועמד הדבר כן שנים רבות, ולאחר זמן מרובה עמד בית דין אחר ובדק בכל ישראל וראה שאין אותה הגזרה פושטת בכל ישראל, יש לו רשות לבטל ואפלו היה פחות מבית דין הראשון בחכמה ובמנין. עכ"ל. וכ"ש גזירה לא קבועה...

יש ספרים מעין אלו שנקראים בן איש חי עם פירוש "אבן חי", כמדומני חמישה חלקים.

שלחו לי במייל:

"עד לימינו"? הלא אתה טוען שכל מה שאוכלים את עוף הפטם, הרי זה איסור גמור כי הוא עוף ללא מסורת, וא"כ נמצא שבדורות האחרונים (איני יודע ממתי, אתה יודע יותר טוב ממני) הפסיקו עם הך מנהגא לחוש ולא לאכול אלא במסורת, ולכאו' לפי מה שמבואר בלשון הב"י, הרי זה מותר, כי רק כאשר קיבלו גם הבנים על עצמם, אסורים...