איני יודע על מה אתם מתווכחים,
ביביע אומר ח"ב או"ח סימן כא אות ב ואות ה, כתב במפורש שרב האיי גאון ורב שרירא סוברים כרבינו תם.
וחזר על הדברים בח"ז סימן מא.
שם באות ט כתב שהכונה "גאונים", היינו רב נסים גאון בלבד, ורבינו אברהם בן הרמב"ם.
וכבר העלו כאן בפורום את דבריהם מן הכת"י שנתגלה בשנים האחרונות ממש, ובו משמע שגם הם סוברים כר"ת, או עכ"פ אין ראיה שהם חולקים עליו.
[ואגב גם החיד"א בברכ"י שם, סיים בדברי מהר"י פראג'י שהשיב להגנת ורדים, כי באמת הגאונים סוברים כר"ת. ע"ש. ומשמע שמסכים לו כי מסיים בדבריו באחרונה. ויש להאריך].
לגבי המנהג בארץ ישראל, אציין מעט שהעידו שכך היה כאן המנהג כר"ת:
סדר היום לרבי משה מכיר,
הרדב"ז בח"ד סימן רפב, ובסוף ימיו היה כידוע בירושלים.
דודו של מרן בתולדות יצחק בראשית א,ה
הפרי חדש בדבי שמשי דף ג ע"א,
מהר"ש סירליאו ממגורשי ספרד ובסוף ימיו בירושלים בברכות פ"א ה"א,
מהרח"א אבולעפיא השני, בסוף ימים בירושלים, עשה חרם להוציא שבת רק כר"ת, ראה חנן אלהים תקנה ח
רבי דוד פארדו בשושנים לדוד בראות פ"א ה"א, היה ראש ישיבת חסד לאברהם בירושלים
מהר"י עייאש שנפטר בסוף ימיו בירושלים, במטה יהודה רצג, ושו"ת בני יהודה סימן נז
רבי עמנואל חי ריקי ראש ישיבת חברים מקשיבים בירושלים אדרת אליהו ברכות ב: שבת לד: פסחים צד.
רבי מרדכי כרמי, בעל מאמר מרדכי, בסוף ימיו בירושלים, והוא כתב שהמנהג כר"ת אף להקל, בסימן שלא ס"ק ב
בעל המרכבת המשנה מחעלמא בשלחן עצי שטים שבת פ"ה ה"ד
שו"ת תורת חסד מלובלין חאו"ח סימן ו
רבי יצחק דוד אב"ד צפת, בקונטרס רכב על דבר אמת, ועוד ועוד
חבל שלא מבררים וכותבים סתם.
וכבר ידוע שהבית דוד משאלוניקי סימן קכו ותיט ג"כ כתב כר"ת ממש, רק שלענין מילה הזכיר שהסכימו חכמי הדור שלפניו לדחות לראשון "מפני טעות נשים צדקניות, שזמן שהוא ודאי לילה לר"ת החשיבו יום", ע"ש, והחיד"א העתיק דבריו בקיצור, אך רבים לא פתחו לראות מקור דברי החיד"א פנימה.
