• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

על מה יצא הקצף?

נכון.
זה היה בתכנית שמע ברדיו קול חי וזה מה שהביאו בכיכר השבת:

כנגד מנהגם של יהדות תימן, התבטא במילים חריפות הגאון רבי אברהם יוסף[1] בפינתו ברדיו 'קול חי'. בדבריו הרב יוסף הסביר וביאר את המקור למנהג שלא לאכול בשר ועוף בתשעת הימים, ומסקנתו: "אין מי שיפרוץ גדר, אין מי שיזוז מהמנהג, ויאמר אנחנו לא נהגנו". וכנגד מנהגם של יהודי תימן לאכול בשר בתשעת הימים התבטא הרב יוסף: "לצערי יש בארץ קבוצות של תימנים חסרי דעת".

"חסרי דעת" | דבריו החריפים של הגאון רבי אברהם יוסף על התימנים (ההקלטה באדיבות 'קול חי'; צילום תמונה: יונתן זינדל - פלאש 90)
הרב אברהם יוסף הדגיש כי הוא קורא לחלק מהתימנים 'חסרי דעת' כי "הם לא מוכנים לקבל את דעת הכלל, הם מוכנים לעשות הכל לשמר את מנהגי אבותיהם", והמשיך: "ובאמת אם היה בדעתם לחזור לתימן. בבקשה שיאכלו בשר. אני לא מכיר תימני אחד שרוצה לחזור לתימן. הם באו לארץ במטרה להישאר בארץ. אם כך איזה סיבה יש להקל ראש בעניין אבלות על תשעה באב. וכי תשעה באב שייך לכל העדות חוץ מהתימנים? מה הם לא בכלל ישראל?. חלילה. לכן צריך ללמד אותם מוסר השכל להיות חלק מעם ישראל להיות מהמתאבלים על ירושלים ולא לאכול בשר בתשעת הימים כמו כלל ישראל" סיים הרב אברהם יוסף את דבריו החריפים.

כאן במדור 'היסטוריה ואקטואליה' סיקרנו בארוכה את הפולמוס על המנהגים ודרכי הפסיקה השונות בין העדות השונות שהתקבצו לארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות, ובעקבות הפירוד בין רבותינו הפוסקים בכל הדורות, התוצאה היא של מנהגים שונים האחד מהשני


הגאון רבי אורן צדוק, מגאוני תימן ראש בית ההוראה נזר ההוראה, ומרבני בית ההוראה 'המאורות' אותו הכירו גולשי 'כיכר השבת' כשפורסם הוראתו של הגאון רבי יצחק רצאבי לתלות ביצי יענים בבתי הכנסיות, פרסם תגובה הלכתית לדברי הרב אברהם יוסף.

בשיעורו השבועי הקבוע בבית הכנסת 'מורשת אבות' ברעננה, ביאר הרב צדוק ועשה סדר בפולמוס. להלן תקציר דבריו שם:

ראשית, המנהג שלא לאכול בשר בתשעת הימים הוא מנהג ככל המנהגים, ואינו הלכה כלל ועיקר, והעיסוק בו אינו חדש כלל ועיקר וכבר היה לעולמים, שכבר נתון הוא במחלוקת מזמן הגאונים. ויתירה מזו הרמב"ם עצמו שמעיד על מנהג זה, מעיר עליו במקום הרב המגיד 'נושא כליו' החשוב ביותר, וכותב 'שהמנהג הזה לא פשט בארצות אלו', וכן מעידים מגידים ראשונים ואחרונים על מנהגם לאכול בתשעת הימים, לעומת אלו שכותבים שמנהג מקומם להימנע.

שיעורו של הגאון רבי אורן צדוק - תשובות לאלו שכופים את התימנים שלא לאכול בשר בתשעת הימים - כ"ז תמוז התשפ"ב מורשת אבות רעננה
אולם ההבדל בין אז להיום, שכל אחד כיבד את מנהג השני, ובוודאי שלא השמיץ אותו לקראו 'חסר דעת', השם ירחם. ויש לשאול מאידך, האם אנו נעז לקרוא לציבור הספרדים בפרט שומעי לקחו של מרן הראשל"צ זצ"ל 'חסרי דעת', בהיותם עושים נגד רוב ככל קהילות ישראל להתיר נישואין עד ראש חדש אב, בשעה שכל ציבור בני אשכנז ותימן נמנעים, ואף רבים רבים מבני קהילות הספרדים עמם במנהגם להימנע?!, ומדוע יראו להפריש עצמם מן הכלל להתיר זאת, וכי אינם בכלל שאר ישראל? האם אינם צריכים להתאבל על חרבן הבית כמו כולם, [מידה כנגד מידה]? אלא פשוט הדבר שכל אחד יעשה כדעת רבותיו ואבותיו, ואיש על דגלו באותות לבית אבותיו. ולא זו הדרך לפסול את השני גם אם אינו סובר כמוהו, ועוד לכנות אותו בשמות נלוזים בפרהסיה בפני הרבים, ומה גם לבזות עדה קדושה שלימה מישראל, ועוד לומר זאת בימי בין המצרים, בשעה שאנו אבלים על חרבן הבית שנחרב בעוון שנאת חנם?!.

עוד הוסיף הרב צדוק, שאין קשר ליסוד הידוע 'אתריה דמרן', היינו לעשות כמותו, היות שאין כאן כל הוראה אלא שוב רק מנהג, ומה הקשר ל'אתריה' בדבר הנעוץ במנהג. וגם זה הדבר לכשלעצמו איננו סוברים כן בהיות הקהילה התימנים הגיעה כולה עם רבניהם בתי דין שלהם, והדברים ידועים. ועוד אף הם שמטיפים לנו מוסר, אינם נוהגים כדעת מרן בתשעה באב לגמרי, לדוגמא שמניחין בבית כנסת בתשעה באב שחרית, טלית ותפילין בברכה, היפך הוראת מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"ט, וכבר השיג עליהם בזאת הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושלים, יעוין שו"ת שמש מגן חלק ב' סימן ו'.

עוד העלה הרב אורן צדוק נקודה חשובה בעניין זה, 'ויתירה מזו מדוע הנכם נטפלים בכל העניינים דווקא לתימנים ולא לאשכנזים, אם זה אתריה דמרן כולם צריכים לעשות כמותו כולל האשכנזים, והתשובה ברורה שאינכם יכולים להתמודד עמם, אתם מפחדים מהם, שיכול להיות שהם עצמם יאמרו לכם שהם בעלי הבית כאן ואתם הנכם אורחים, לכן אתם נטפלים רק לעדה קטנה, להם אתם נותנים במה, 'מנהג אשכנז', ואילו שאר עדות קטנות אתם מבטלים, ואם תשובתכם בזאת הינה שכל עדות המזרח אחד הם, שאל הרב צדוק 'כיצד הגעתם לכך שהם אחד, בזה שמדברים ערבית?!'.


עוד תמה הרב אורן צדוק בשם איזה 'מנהג המקום' אתם רוצים לבטל את מנהגינו, כמה היו ספרדים בירושלים קודם שהגיעו התימנים, מה גם שבירושלים עצמה היו הרבה עדות כידוע, ואל מי בדיוק הנכם רוצים לבטלנו, אם רק לספרדים של היום, הרי מדובר על אוסף של עדות, מרוקאים, עירקים, חלאבים, כורדים, בוכרים, אלג'ירים, תוניסאים, טריפוליטאים ועוד, שרק לאחר שביטלתם אותם והעלמתם את זהותם, נוצר לכללות הספרדים מושג של 'רוב', ובשמו משתמשים לבטל שאר עדות קטנות, שעדיין מסרבים לבטל מנהג אבותיהם.

על כרחך אין בדברים אלו ממש וכל עדה תחזיק במנהגה, [יעויין חזון עובדיה הלכות 'ארבע תעניות' עמוד רל"ח וצרף לכאן], טוען הרב אורן צדוק.

לסיום הוסיף הרב צדוק נקודה חשובה, שרק תימני שמקפיד לשמור מסורת אבותיו כל השנה, שחולט את הבשר ומקפיד על חוזר וניעור וכדומה, רק הוא רשאי להמשיך במנהגו שלא להימנע מלאכול בשר בתשעת הימים אולם מי שמתנהג כמו ספרדי בכל השנה שימשיך לנהוג כן גם כעת, כפי הוראת רבותיו הספרדים.

ובעניין מה שרמז הרב אברהם יוסף שאין להם לפרוץ גדר, ורמז בכך למה שכתב מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"א סעיף י"א, הנה כבר הוכיח בפשיטות הרב צדוק בתשובה בשו"ת אורן של חכמים ח"ד (שהופיע באתר המאורות), שאין הדברים אמורים אלא רק מי שאינו נוהג כפי מנהג אבותיו, ואוכל בשר, ולא מי שלא נהגו אבותיו בזאת.

'כיכר השבת' פנה אל הגאון רבי אברהם יוסף בכדי לקבל את תגובתו לדברי הרב צדוק, וכשזו תתקבל - נפרסמה מיד.


[1] פורסם ברדיו 'קול חי' בפינת 'אורחות חיים', יום רביעי כ"ח אב בשעה 9.45 בבוקר.
אין מה לומר, אלא מחרחרי ריב.
חבל מאד שבערב תשעה באב שנחרב בגלל שנאת חינם, במקום להתחזק בזה עושים ההפך, וכ"ש שזה גובל בביזוי ת"ח לב' הצדדים.
הגאון הרב אברהם הוא ת"ח חשוב, ולא יעלה על הדעת למחות מולו, הוא יודע מה שהוא אומר, ואין לאף אחד ממנו את הזכות [שהיא במקרה זה חובה] לדון לטוב ולמוטב בדבריו. כמובן גם את רבני תימן אפשר להבין שהם מצדיקים את עצמם, וכ"א עושה את המוטל עליו. אבל את כל האתרים, והבוחשים, והמפיצים א"א להבין כלל ולענ"ד זה ביזוי ת"ח גדול שהשטן חפץ ביקרו תמיד ק"ו בימים אלו.

לכן לענ"ד יש לסגור אשכול זה, ולא לעלות שום דבר בעד ונגד, ולהכיר מקומנו כנגד הת"ח ולהתבטל לדבריהם תמיד, וביחוד בימים אלו עלינו לקחת משנה זהירות בכל כיו"ב.
 
ב"ה
הגאון רבי אורן צדוק, מגאוני תימן ראש בית ההוראה נזר ההוראה, ומרבני בית ההוראה 'המאורות' אותו הכירו גולשי 'כיכר השבת' כשפורסם הוראתו של הגאון רבי יצחק רצאבי לתלות ביצי יענים בבתי הכנסיות, פרסם תגובה הלכתית לדברי הרב אברהם יוסף.

בשיעורו השבועי הקבוע בבית הכנסת 'מורשת אבות' ברעננה, ביאר הרב צדוק ועשה סדר בפולמוס. להלן תקציר דבריו שם:

ראשית, המנהג שלא לאכול בשר בתשעת הימים הוא מנהג ככל המנהגים, ואינו הלכה כלל ועיקר, והעיסוק בו אינו חדש כלל ועיקר וכבר היה לעולמים, שכבר נתון הוא במחלוקת מזמן הגאונים. ויתירה מזו הרמב"ם עצמו שמעיד על מנהג זה, מעיר עליו במקום הרב המגיד 'נושא כליו' החשוב ביותר, וכותב 'שהמנהג הזה לא פשט בארצות אלו', וכן מעידים מגידים ראשונים ואחרונים על מנהגם לאכול בתשעת הימים, לעומת אלו שכותבים שמנהג מקומם להימנע.

שיעורו של הגאון רבי אורן צדוק - תשובות לאלו שכופים את התימנים שלא לאכול בשר בתשעת הימים - כ"ז תמוז התשפ"ב מורשת אבות רעננה
אולם ההבדל בין אז להיום, שכל אחד כיבד את מנהג השני, ובוודאי שלא השמיץ אותו לקראו 'חסר דעת', השם ירחם. ויש לשאול מאידך, האם אנו נעז לקרוא לציבור הספרדים בפרט שומעי לקחו של מרן הראשל"צ זצ"ל 'חסרי דעת', בהיותם עושים נגד רוב ככל קהילות ישראל להתיר נישואין עד ראש חדש אב, בשעה שכל ציבור בני אשכנז ותימן נמנעים, ואף רבים רבים מבני קהילות הספרדים עמם במנהגם להימנע?!, ומדוע יראו להפריש עצמם מן הכלל להתיר זאת, וכי אינם בכלל שאר ישראל? האם אינם צריכים להתאבל על חרבן הבית כמו כולם, [מידה כנגד מידה]? אלא פשוט הדבר שכל אחד יעשה כדעת רבותיו ואבותיו, ואיש על דגלו באותות לבית אבותיו. ולא זו הדרך לפסול את השני גם אם אינו סובר כמוהו, ועוד לכנות אותו בשמות נלוזים בפרהסיה בפני הרבים, ומה גם לבזות עדה קדושה שלימה מישראל, ועוד לומר זאת בימי בין המצרים, בשעה שאנו אבלים על חרבן הבית שנחרב בעוון שנאת חנם?!.

עוד הוסיף הרב צדוק, שאין קשר ליסוד הידוע 'אתריה דמרן', היינו לעשות כמותו, היות שאין כאן כל הוראה אלא שוב רק מנהג, ומה הקשר ל'אתריה' בדבר הנעוץ במנהג. וגם זה הדבר לכשלעצמו איננו סוברים כן בהיות הקהילה התימנים הגיעה כולה עם רבניהם בתי דין שלהם, והדברים ידועים. ועוד אף הם שמטיפים לנו מוסר, אינם נוהגים כדעת מרן בתשעה באב לגמרי, לדוגמא שמניחין בבית כנסת בתשעה באב שחרית, טלית ותפילין בברכה, היפך הוראת מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"ט, וכבר השיג עליהם בזאת הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושלים, יעוין שו"ת שמש מגן חלק ב' סימן ו'.

עוד העלה הרב אורן צדוק נקודה חשובה בעניין זה, 'ויתירה מזו מדוע הנכם נטפלים בכל העניינים דווקא לתימנים ולא לאשכנזים, אם זה אתריה דמרן כולם צריכים לעשות כמותו כולל האשכנזים, והתשובה ברורה שאינכם יכולים להתמודד עמם, אתם מפחדים מהם, שיכול להיות שהם עצמם יאמרו לכם שהם בעלי הבית כאן ואתם הנכם אורחים, לכן אתם נטפלים רק לעדה קטנה, להם אתם נותנים במה, 'מנהג אשכנז', ואילו שאר עדות קטנות אתם מבטלים, ואם תשובתכם בזאת הינה שכל עדות המזרח אחד הם, שאל הרב צדוק 'כיצד הגעתם לכך שהם אחד, בזה שמדברים ערבית?!'.


עוד תמה הרב אורן צדוק בשם איזה 'מנהג המקום' אתם רוצים לבטל את מנהגינו, כמה היו ספרדים בירושלים קודם שהגיעו התימנים, מה גם שבירושלים עצמה היו הרבה עדות כידוע, ואל מי בדיוק הנכם רוצים לבטלנו, אם רק לספרדים של היום, הרי מדובר על אוסף של עדות, מרוקאים, עירקים, חלאבים, כורדים, בוכרים, אלג'ירים, תוניסאים, טריפוליטאים ועוד, שרק לאחר שביטלתם אותם והעלמתם את זהותם, נוצר לכללות הספרדים מושג של 'רוב', ובשמו משתמשים לבטל שאר עדות קטנות, שעדיין מסרבים לבטל מנהג אבותיהם.

על כרחך אין בדברים אלו ממש וכל עדה תחזיק במנהגה, [יעויין חזון עובדיה הלכות 'ארבע תעניות' עמוד רל"ח וצרף לכאן], טוען הרב אורן צדוק.

לסיום הוסיף הרב צדוק נקודה חשובה, שרק תימני שמקפיד לשמור מסורת אבותיו כל השנה, שחולט את הבשר ומקפיד על חוזר וניעור וכדומה, רק הוא רשאי להמשיך במנהגו שלא להימנע מלאכול בשר בתשעת הימים אולם מי שמתנהג כמו ספרדי בכל השנה שימשיך לנהוג כן גם כעת, כפי הוראת רבותיו הספרדים.

ובעניין מה שרמז הרב אברהם יוסף שאין להם לפרוץ גדר, ורמז בכך למה שכתב מרן בשלחן ערוך סימן תקנ"א סעיף י"א, הנה כבר הוכיח בפשיטות הרב צדוק בתשובה בשו"ת אורן של חכמים ח"ד (שהופיע באתר המאורות), שאין הדברים אמורים אלא רק מי שאינו נוהג כפי מנהג אבותיו, ואוכל בשר, ולא מי שלא נהגו אבותיו בזאת.

'כיכר השבת' פנה אל הגאון רבי אברהם יוסף בכדי לקבל את תגובתו לדברי הרב צדוק, וכשזו תתקבל - נפרסמה מיד.


[1] פורסם ברדיו 'קול חי' בפינת 'אורחות חיים', יום רביעי כ"ח אב בשעה 9.45 בבוקר.
במחילה מכבוד הרב הכותב תגובה זו,
או שאינו מבין בסוגיא זו כראוי, וחבל שהכניס עצמו להשיב במה שאינו מן הענין כלל,
או שמודע אלא שניצל את הידיעה הדלילה והלא מסודרת של הלומדים, על מנת לצאת בדברי בלע כנגד מאורן של ישראל מרן זצ"ל, ובניו ממשיכי דרכו ומורשתו כרצון ה' יתברך לשם שמים.

לא אאריך, רק אכתוב בשתי מילים, שכל טענתו שהוא רק מנהג ולא איסור, היא גופא משניות שלמות (פרק ערבי פסחים) וגמרות מפורשות (פסחים וחולין) וכל הראשונים, רמב"ם... וש"ע, וכל הפוסקים שאחריהם, שההולך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו שלא על דעת לחזור נעשה כמותם להקל ולהחמיר. והרא"ש כתב שהוא דוקא במנהגים, ושא"פ כתבו שגם בדינים והלכות. וראה באבקת רוכל סי' בר"י את המקורות בהרחבה. כל שכל נסיונו לטעון אינו אלא חוכא ואטלולא.

זאת ועוד אצרף מכתב של חכמי תימן שלושים שנה אחרי העליה שכולם חותמים נגד הממשיכים מנהגם שבתימן, ומנמקים האיסור משום דין "ההולך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו", )ולא כמו שמנסה המחבר להסביר קודם המכתב).

וכן אצרף מ"ש בענין זה בכלל אודות מנהגי התימנים באר"י, למי שחפץ לעמוד על הבירור בזה כראוי.

בברכה רבה,
ויה"ר שנראה בנחמת ציון בבנין קדשנו ותפארתנו בב"א
 

קבצים מצורפים

  • מכתב מרבני התימנים 30 שנה אחר העליה שאסורים להמשיך במנהגי תימן להקל.pdf
    3.6 MB · צפיות: 51
  • 01 נשמע קולם- קונטרס מנהגי התימנים שבאו לארץ ישראל.pdf
    3 MB · צפיות: 41
לא הבנתי מה הרב אורן צדוק בא לומר, שמרן הרב עובדיה ע"ה דיבר דברים חסרי טעם במה שאמר שיש תימנים משובשים וכו'... הוא יודע וגם ידע את כל מה שאמר הרב אורן צדוק, ובכ"ז טען בתוקף שדבריהם מבוטלים ובטלים!!!
 
אבל אגב אני חושב שכבר אפשר לסגור את הנושא תשעת הימים מאחורינו, וגם תשעה באב, המחאה של כולם כאן היתה במקום, ודבר ברור ופשוט הוא, שבודאי לא מדובר בתקיפה של הרבני תימן, שבודאי הולכים ע"פ המנהג שנהגו כל ישראל כאן בארה"ק, ורק אינשי דלא מעלי (ג'יהאדסטים חמומי מח) הם אחראים למכתב הזה כדי לחרחר ריב ומדון בקרב גדולי ישראל אשר מפיהם אנו חיים. והאמת והשלום אהבו.
 
שההולך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו שלא על דעת לחזור נעשה כמותם להקל ולהחמיר.
אם הרב יכול לבאר דבריו ששמעתי שהשיב הרב אברהם שיש לתימנים להישאר במנהגם להחמיר בחליטה ובדיעבד היקל אביו מרן זצ"ל לבחורי ישיבות תימנים לאכול בשר בלא חליטה כיון שאין להם אפשרות אבל בביתם יש להם לחזק מנהג החליטה
 
ב"ה
אם הרב יכול לבאר דבריו ששמעתי שהשיב הרב אברהם שיש לתימנים להישאר במנהגם להחמיר בחליטה ובדיעבד היקל אביו מרן זצ"ל לבחורי ישיבות תימנים לאכול בשר בלא חליטה כיון שאין להם אפשרות אבל בביתם יש להם לחזק מנהג החליטה
לא ידעתי מה לבאר, אין אלו דברי אל הם כאמור משניות וגמרות רמב"ם וש"ע וכל הפוסקים להדיא, והם מבוארים מעצמם,
אוכל כן לנסות לבאר דברי הרב אברהם שליט"א, דמאחר והחליטה היא חומרא, מה בכך שינהגו חומרא בביתם, ובפרט שעיננו הרואות שאם ינהגו חומרא זו הדבר לא יביא ללעז על השאר, וכמו שישאל אדם אחר שאינו תימני האם מותר לו להחמיר ולחלוט, נורה לו שאם רוצה להחמיר שיחמיר כל שאין בזה חשש לעז או יוהרא. (ואם אכן יביא ללעז יהיה אסור להם להחמיר, כמבואר במקורות הנ"ל שאסור להקל מפני המחלוקת ולא להחמיר מפני הלעז, ע"ש, ושם איירי בעל דעת לחזור, ק"ו כאן שאינו על דעת לחזור שנהפכו להיות כתושבי אר"י לכל מילי). אבל להקל גם רבי אברהם נר"ו יודה שאין מקום לזה כלל ועיקר, לפי שהוא אסור מדינא ואינו תלוי ברצונם.

אולם עדין יש לעיין גם בסתם אדם מן השורה אם רוצה להחמיר האם רשאי או לא, דהנה הגאון מהר"י ארגס בשו"ת דברי יוסף (סי' מה, דף צג ע"ב) דן באותם הנוהגים להקפיד על מצה שמורה כל ז' ימי הפסח, וכתב שהעושים כן "אין בזה משום יוהרא" שיש להם ע"מ שיסמוכו כמבואר בגמ' דפסחים, ע"כ. וביאר שם להדיא, שכל הטעם שמנהג זה מותר ואין בו יוהרא או לעז, היינו משום שדבר זה אין בו כלל שום סרך איסור כגון דעה שאוסרת וכדומה, וגם לא סרך חיוב כגון דעה שמחייבת וכדומה, ולכן הנוהג בו אינו מראה בזה שאחרים נוגעים בסרך איסור או מזלזלים בסרך חיוב של מצוה, ורק מחמת כן מותר לנהוג בזה ואין בו יוהרא או לעז, ומאידך הסיבה שאינו נחשב פטור מן הדבר ועושה שנקרא הדיוט, מאחר שיש לזה סמך בגמ' פסחים הנ"ל. והוי דומיא דהנוהג לאכול ולשתות אפילו עראי ואפילו מים דוקא בסוכה, שמכיון שאין כלל סרך איסור לעשות חוץ לסוכה, או סרך חיוב לעשות בסוכה, ומצאנו סימוכין בגמ' שהיו מן החכמים שביקשו להכניס גם עראי לסוכה, שפיר דמי לנהוג כן, ע"ש.

ולפ"ז לכאורה גם כאן כיון שעושים כן בשביל דעת הרמב"ם שמחייב, ואוסר לבשל בלא חליטה, יש מקום לדון בזה ע"פ דברי הרב דברי יוסף הנ"ל. (והובאו דבריו בשו"ת יביע אומר חלק י"א (סי' מד א"ד), ע"ש.

נ.ב. אגב עוד העירוני, שלא התייחסתי לעוד טענה (מדברי הטוען לעיל שעליו השבתי), שהרי יש דברים שקהילות שבאו מחו"ל נוהגים כמו מרן הש"ע ואילו אנו בארץ ישראל נוהגים שלא כדבריו, א"כ מה כוחנו יפה מהם, אדרבא לכאורה נצטרך אנו לשנות כמותם?!
אולם טענה זו באה מחוסר בהירות בנושא ועירוב המושגים, לפי שדין ההולך ממקום למקום שלא על דעת לחזור שנעשה כאחד מהם, לחוד, ודין מנהגי ארץ ישראל שקיבלו הוראות מרן ויש דברים שנהגו דלא כמרן, לחוד.
ומעתה, אחר שהתימנים באו לארץ ישראל שלא על דעת לחזור, נעשו כתושבי ארץ ישראל, ועליהם לנהוג כמנהגי תושבי ארץ ישראל בהלכה, ולכן בדברים שנהגו כאן תושבי ארץ ישראל דלא כמרן הש"ע, מחוייבים גם אותם שעלו לכאן לנהוג בשווה, שהרי נעשו בעצמם חלק מתושבי ארץ ישראל. (והיינו מנהגים כאלו שגדולי הדור רואים ששנתייסדו ע"פ חכמים והתחילו בהיתר, כגון קודם התפשטות קבלת הוראות מרן, או שגם מרן היה מודה להם ומעדיף בקיומם, או שאינו מנהג התלוי באיסור והיתר רק בעדיפות ההנהגה, וכל כיוצא באלו המנהגים שיש להם קיום בהלכה, ראה מה שהרחבתי בעניותי קווים כלליים בזה בקובץ משנת יוסף גליון ז סי' לג). ובשאר דברים שאין לנו מנהג נגד מרן הש"ע, מחוייבים כולנו להוראותיו הבהירות של מרן הש"ע. וכן כתב להדיא כדבר פשוט הגאון החסיד מוהר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (חאו"ח סי' ו), וח"ח (חאו"ח סי' לו), וע"ע בהסכמתו לספר נתיבי עם, ע"ש.

בברכה רבה
 
שמישהו יענה משהו לענין בקשה בלי לתקוף,
מה אתם עונים למה שכתב הרב צדוק הנ"ל, בענין האשכנזים, ועדות מן הספרדים שהיו לפני.
מי תקף?
הרב ללוש ענה על הכל בטוטו"ד.
יש לך מה לענות בלי לדבר בלי קשר, אז בכבוד.
 
שמישהו יענה משהו לענין בקשה בלי לתקוף,
מה אתם עונים למה שכתב הרב צדוק הנ"ל, בענין האשכנזים, ועדות מן הספרדים שהיו לפני.
הוא לא ענה ע"ז, מי לא תקף?
לך תראה אחורה באשכול,
ב"ה
ענינו על טענות אלו,

לגבי האשכנזים, ראה בקונטרס שצירפנו (נשמע קולם) במכתב למחבר שוכן לשבטיו אות ה (עמ' 5, ובקובץ הממוחשב עמ' 38), ואות יד (עמ' 7), וכן במכתב לרב מעטוף ד"ה באות ב, וד"ה זאת ועוד, (עמ' 49 בקובץ הממוחשב), ע"ש.

ולגבי הספרדים שהיו לפני, ראה שם במכתב למחבר שוכן לשבטיו (עמ' 9, ובקובץ הממוחשב עמ' 42) באות טז ד"ה וממילא, מה שיש להשיב על טענה זו, ע"ש.

ועוד הוספנו אח"כ כאן למקד יותר את התשובה לטענה בהאי לשנא:
נ.ב. אגב עוד העירוני, שלא התייחסתי לעוד טענה (מדברי הטוען לעיל שעליו השבתי), שהרי יש דברים שקהילות שבאו מחו"ל נוהגים כמו מרן הש"ע ואילו אנו בארץ ישראל נוהגים שלא כדבריו, א"כ מה כוחנו יפה מהם, אדרבא לכאורה נצטרך אנו לשנות כמותם?!
אולם טענה זו באה מחוסר בהירות בנושא ועירוב המושגים, לפי שדין ההולך ממקום למקום שלא על דעת לחזור שנעשה כאחד מהם, לחוד, ודין מנהגי ארץ ישראל שקיבלו הוראות מרן ויש דברים שנהגו דלא כמרן, לחוד.
ומעתה, אחר שהתימנים באו לארץ ישראל שלא על דעת לחזור, נעשו כתושבי ארץ ישראל, ועליהם לנהוג כמנהגי תושבי ארץ ישראל בהלכה, ולכן בדברים שנהגו כאן תושבי ארץ ישראל דלא כמרן הש"ע, מחוייבים גם אותם שעלו לכאן לנהוג בשווה, שהרי נעשו בעצמם חלק מתושבי ארץ ישראל. (והיינו מנהגים כאלו שגדולי הדור רואים ששנתייסדו ע"פ חכמים והתחילו בהיתר, כגון קודם התפשטות קבלת הוראות מרן, או שגם מרן היה מודה להם ומעדיף בקיומם, או שאינו מנהג התלוי באיסור והיתר רק בעדיפות ההנהגה, וכל כיוצא באלו המנהגים שיש להם קיום בהלכה, ראה מה שהרחבתי בעניותי קווים כלליים בזה בקובץ משנת יוסף גליון ז סי' לג). ובשאר דברים שאין לנו מנהג נגד מרן הש"ע, מחוייבים כולנו להוראותיו הבהירות של מרן הש"ע. וכן כתב להדיא כדבר פשוט הגאון החסיד מוהר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (חאו"ח סי' ו), וח"ח (חאו"ח סי' לו), וע"ע בהסכמתו לספר נתיבי עם, ע"ש.

אם עדין משהו לא ברור בזה, או שיש על זה קושיות, כבודו מוזמן להעיר, (ואל יקפיד אם ימשך זמן עד שאתפנה להשיב כי זמני אינו בידי כלל)

נ.ב. ארצה לדעת לאיזה מהדברים שכתבתי לעיל כבודו מתכוין שתקפתי

בברכה רבה
 
ב"ה
אצרף עוד בענין האשכנזים מה שביארנו בזה לחכם אשכנזי הבקי טובא במשנתם של חכמי עדתו, אם כבודו חפץ בהרחבה לגופו של ענין.

וכן אצרף עוד בענין התימנים, לכל אותם שרגילים לשמוע ולקרא בשנים האחרונות במחברותיהם של התימנים, כאילו אין תשובות ולא נכתבו תשובות לכל הטענות שבקונטרס נר יום טוב של הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. ובכאן יווכחו שכבר למעלה מארבע שנים שיש תשובות לכל צ"א טענותיו שם, ובטל היחוד ונתפרקה החבילה, מלבד מה שיש טענות רבות ונוספות לאידך גיסא, ועדין ממשיכים לטעון שאף אחד לא השיב וכו', כאילו לא היה ולא נברא. (רק אציין שיתכן הגר"י רצאבי שליט"א אינו יודע שיש חוברת שמשיבה על דבריו, כי המחבר הדפיס ממנה בשעתו כמה עשרות בודדות, וחילק לת"ח מסויימים בלבד, אבל לא הציגה בפניו מחשש שיצער אותו מדאי, וסמך על שתלמידיו יציגו בפניו את הטענות העיקריות לגופן של דברים).

מי שלא בענין אין צורך שיפתח את הקונטרסים המצורפים כאן בענין נר יום טוב, זה נטו ביטול תורה, ומעורר קונפליקטים לא נעימים בתוככי הנפש, הקונטרסים הללו מיועדים רק למי שכבר נפגש בטענות בוויכוחים ובקונפליקטים, ומבקש לעשות לעצמו קצת סדר ולהיווכח מה באמת הדרך והגישה של מרן זצ"ל בכל מה שטענו עליו טענות קשות בקונטרס המדובר.

ובכן יראה ציבור התימנים וישפוט אם יש תשובות לצ"א טענות שכולם נאחזים בהם ונשענים עליהם, (שמפורסם גם באוצר החכמה גם בהיברובוקס וגם מזכירים אותו ומציינים אליו בכל הזדמנות כבר כמה שנים שבו יש את כל התשובות והטענות שלהם על מרן זצ"ל, וממנו מתקבלת הגישה הלא מכבדת בלשון המעטה, על אף שבדיבורם והנהגתם הציבורית נזהרים לנהוג בכבוד). או שכבר אין בהם משען ומשענה ואדרבא עליהם לשנות "דרכם וגישתם", אף אם לא להסכים לעיקר ההלכה.

[צירפתי הקונטרסים הללו כאן אחר הרבה מחשבה אם נכון הדבר, ואף נגד רצון המחבר שכבר נעשה בעל בעמיו והוציא מהדורה מקוצרת ומצונזרת המתמקדת רק לגוף הדין והטענות ההלכתיות, בלי לרדת לקטנות, אבל לפי מה שאני רואה יש בזה עשה דכבוד תורה והשעה ממש מחייבת לזה, ואין לך עת לעשות לה' גדול מזה, ובפרט מחמת הסגנון ורוח הדברים הנכתבים ע"י רבנים תימנים כבר במשך כמה שנים, וראיתי הרבה ממה שכתבו וכותבים בזה התימנים, שהרבה שולחים לי, (מלבד המעט שגם הגאון הרב רצאבי שליט"א שולח לי לפעמים ע"י אברכים), ומספיק לראות את סגנונו של הרב צדוק לעיל כיצד מזלזל ולועג (באופן ישיר או עקיף) לכל דרכו של מרן זצ"ל כאילו אין לה התחלה וכאילו לא ידע בין ימינו לשמאלו חלילה, וזו גישה מפורסמת ורגילה אצל הכותבים שלהם, ולצערנו הגישה הזו נובעת, והולכת ומתחזקת, בעיקר מחמת שתיקת החכמים הספרדים שאוהבים את השלום וענוותם נר לרגלם ולא רוצים להשיב כדי לשמור על רגיעות, אבל האמת שיש בזה נזקים גדולים לאידך גיסא כמו שאנו רואים, וכנ"ל, וכדא"ר יוחנן (גיטין נו.), ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו, ולכן בדרך כלל צריך לתפוס דרך האמצע, מצד אחד להשיב על גופן של דברים, כדי שלא יאבדו את הפרופורציות ויטו מדרך השכל לחזק דרכם עד כדי גישה של זלזול ולעג, אבל מאידך שהמענה לדבריהם יהיה בדרך כבוד וקירוב ולא בדרך מלחמה וריחוק, (עד כמה שיש שיתוף פעולה, כי פעמים הניסיון מראה שמרגישים בזה נחיתות ונוטים לפסים אחרים לגמרי, וזה מוביל למלחמה בים רוצים בין לא רוצים, כמו שנעשה גם בנושא דידן ואכמ"ל, וכבוד אלקים הסתר דבר)].
 

קבצים מצורפים

  • בית יוסף - למדור 'את והב בסופה' ספרדיה לאשכנזי - תשובה להשגות.pdf
    225.5 KB · צפיות: 14
  • נר יום טוב- הרב רצאבי.pdf
    1.5 MB · צפיות: 18
  • 07 קונטרס נר יום טוב וברכתו- תשובות לרב רצאבי מבחור ישיבה חשוב.pdf
    14.7 MB · צפיות: 14
חזור
חלק עליון