תוצאות חיפוש

כתובת המייל שלו היא : tshuva.tama@gmail.com

שלום וברכה, בעבר כתבתי בנוגע למה שגיליתי ע"י חבר שיש ת"ח אשר עונה לשאלות בהלכה ועוד, דרך מייל. כמו שעושה כבר כמה שנים בעמח"ס אורחותיך למדני. והעלתי את התשובה ששאלתי אותו, וכעת אותו חבר שלח לי תשובה ששלח לו לאחרונה ממש בעש"ק פר' ראה. אני מעלה בכדי לזכות את הרבים, ושנוכל ללבן את דבריו

נראה שנגע בשאלה הזו. אך אינני יודע אם בא ליישב שכיון שהוא על העתיד אינו יכול לשקר. - ובזה צ״ב דעל העבר עוד יותר שקר, שיודע הוא מה היה. או שרצונו לומר שבגלל שהוא בלשון יחיד ולא בלשון רבים. - ובזה צ״ב שהרי יש נוסחאות בלשון יחיד ויש נוסחאות בלשון רבים הן בברכת המפיל והן בברכת המעביר. ככה שאין...

אין לי מקור על כך. אך, יש לדעת שאפילו לגבי עכו״ם נחלקו בזה הצידה לדרך והפרישה אם יש לפוסלו מברכת כהנים. (והתשובה של מרן ביחו״ד היא לגבי מלחמה להגנת עם ישראל, שדינו שונה.) עי׳ בציץ אליעזר (ח״ד סי׳ ס). אלא שלכאו׳ לא מצאנו שדין הריגת מומר כדין הריגת עכו״ם שאין חייבים עליו מיתה. וא״כ דינו יהיה...

התורה רק אמרה שיש לבטא את מה שמיועדת הבהמה הזאת. והיא קדושה מרחם, ולכן צריך לומר את זה בפה מלא. אבל, גדר ׳הקדש׳ נובע ממה שישנה נ״מ ופוטנציאל להבאה והקרבה לבית עלומים. ולכן רק בהקדש של תם, יש בו איסור הקדש בשבת, שבזה מעביר מרשות לרשות, שמייעדו בפועל לרשות הקדש. בשונה מבכור בע״מ. הקו׳ חזקה...

ולכאו׳ תקשי ממה שנהגו לברך אפילו ברכת ׳המעביר חבלי שינה מעיני׳ למרות שלא היה ולא נברא באותו הלילה ? ומה החילוק עם ברכת המפיל ?

לגופו של ענין. השאלה טובה. אך כאן אין הברכה על מנהגו של עולם כמו ברכות השחר, אלא שיש לו לברך כשנכנס למטתו כלשון הגמ׳ והרמב״ם הוסיף ׳בלילה׳. ורק שאין חילוק באיזה שעה הולך לישון, וכמו כן אין חילוק אם יפסיק או לא יפסיק. ורק חששו לזה מאוחר יותר, ומוזכר קצת בראשונים שיש שנזהרים שלא להפסיק, משום אמרו...

לא. אין זה נחשב דעה בהלכה לומר סב״ל. לא בכל פעם שרשום בספר שאין לברך צריך לומר סב״ל. אלא יש לשקול את עיקר הדברים. ושוב לבדוק שאם הטענות שקולות מב׳ הצדדים, שאין לנו הכרע, אז כללי הפסיקה המסורים לנו הם, שבדיון בו יש נ״מ אם לברך אם לאו, לא מברכים בגלל שמתחשבים עם לא תשא ועוד. אבל חשש שמא לא יירדם...

טוב לראות את המחותנים הראשונים לציון שליט״א, האמת והשלום אהבו ! מרבים שלום בעולם !!

שלום וברכה לחברי הפורום אני מתעניין לאחרונה לספרים של הג״ר חיים יצחק ברדא מאשקלון ובעיקר שו״ת יצחק ירנן. אני הכרתי אותו דרך מה שמרן הראש״ל שליט״א תוקף אותו על פסקיו המוזרים ודרכו בהלכה שאיננה כפי מה שהנהיגו רבותינו. ואמנם בדבריו מצאתי הרבה חידושים וגישות שונות מהנהוג. אך, לאחר עיון בדבריו...

ברכת הרב את ריבנו ביחיד. נמשך אחר מנהג ירושלים דלא כמרן. (סי׳ תרצב סעיף א)

שלום וברכה אפשר להביא כאן שו״ת יצחק ירנן חלק יב הסימן שנמצא באיזור עמ׳ 147 בעניין תפלת הדרך. וכן בחלק יג אינני יודע מקומו. תודה מראש

ברכות השחר, מברך משום מנהגו של עולם, שלא כמרן. [אמנם הרמ״א לא חולק שם, אבל כל האחרונים כן. אלא שיש צד לומר שאף מרן חזר בו בסוף ימיו בענין זה.]

תפתח חזון עובדיה ימים נוראים (הלכות סליחות בהתחלה). הביא שם את דברי הברכ״י (סי׳ קלא) ואת הבא״ח והכה״ח ועוד פוסקים איך צריך שיכרע. והוא ממש שלא כמנהג העולם. ודומני שראיתי לאחד מרבני הזמן שליט״א שישב על מדוכה זו ליישב את מנהג העולם. אך, נעלם לי לרגע. אם מישהו יוכל לזכות את הציבור.

זה טפל לדברים הבאים מחמת הסעודה. ושו״ר להרב @בנימין לוריא שהביא מדברי הביאו״ה, לעניין משקין. ולפו״ר אין חילוק עם דברים הבאים מחמת הסעודה.

איפה

היום יש אתרים חינמיים שמגישים לציבור הרבה הרבה מהספרייה היהודית. כך שמי שמעוניין ללמוד דרך האתרים יכול בקלות גדולה (ולקפוץ מהיברו-בוקס לספריא, ולעבור בין על-התורה, לבין תורה-אפ). אם כך, נאמר שבין כה יש לו את הספר הזה. וא״כ אזלו זכויות היוצרים, ויוכל להשתמש גם בספרים הסרוקים. הגם שיש לו הנאה מזה...

משהו יודע איפה אפשר להשיג סט יביע אומר מהדורה ישנה, הקטן ?

https://beta.hebrewbooks.org/56145 ועע״ש

בין כה, ברור שיש בזה הרבה יותר מעלת לימוד תורה במשניות, גמרות והלכות.