השני שהוסיף זכה.
הגבאי היה אמור לתת את העליה לשני שהוסיף לפני שאמר 'זכה', ואע"פ שלא שמע, מה שלא נתן לו ואמר 'זכה' לראשון היה בטעות, וקנין בטעות חוזר.
לגבי עצם המכירה, דינה ככל מקח וממכר, והתוקף הוא מצד שהבטחה של רבים אינה צריכה קניין, שיש גמירות דעת אף בדיבור, וגם מצד 'סיטומתא' שכל דבר שנהגו...