תוצאות חיפוש

אם זה לצורך קירוב, ליל שישי באור החיים זה מצוין. אם זה לשם סליחות, עדיף לא להגיע. (אלא אם כן אתה אוהב שאנשים עומדים עליך)

המוהל (הרב אלבז) מתעטף בטלית בלי פסים שחורים, אף בשבת וימים טובים שיש לו טליתות מיוחדות.

ובכ״ז אני מעדיף לשמוע דרשות של הבעלי בתים מאשר פלפול של האברכים בין מנחה לערבית.

דווקא אני מעדיף את השיעורי תורה שבין מנחה לערבית של שבת עם דרשות ומשלים מאשר פלפולים בהלכה. מלבד אלו שיושבים קרוב ולא רוצים להראות שהם כבר לא אוחזים בפלפול, כל השאר כבר ברחו לעיין בספר משלהם או לחלום בהקיץ. מנסיון. לעומת זאת כשאומרים דברי תורה על פרשת השבוע בצורה דרשנית וחכמה, זה לא מבייש את...

הנפ״מ אם הם עושים זאת דרך עסק או לא (מפרסמים את עצמם בעיתונים, שמים שלטים, וכו׳ וכו׳) צריך בירור האם אכן אמרינן דינא דמלכותא דינא בממונא לכאורה כיוון שהמדינה דנה דיני ממונות שלא כדרך התורה לא אמרינן כן, וכך זכור לי

כמדומני שהחוק מדבר כשעושים מזה מסחר ועסק.

לא בא לחלוק על שום דעה או עמדה הלכתית, אך ידוע זה מכבר שחברות הטבק מכניסות בסיגריות חומרים בשביל להגביר את הניקוטין ואת רמת ההתמכרות, חומרים שידועים כמסרטנים. בעל נפש ישמור את עצמו מהא.

הוא מדבר בסוף על בדיקות אולטרסאונד

[לכאורה] כיוון שאשה מנגנת זה מושך את דעתו של הגבר אל מקור הנגינה, וממילא אל האשה.

אכן יש דרגות בזה במשפחה שנמצאת אצלי בבניין יש להם שני ילדים עם התסמונת, ילד אחד הוא מקרה ממש קשה, לעומת זאת הילדה (לפי עדות אישתי לפחות) מתנהגת ממש בבגרות

באופן עקרוני משתמש בהגדה של החזו״ע לשם הסדר עצמו (אף שאני כן קורא מפירושיו). משתמש בהגדת הבא״ח, בעיקר בשביל המשלים הנאים. משתמש בהגדת מעם לועז עבור המדרשים (בספר המיוחד להגדה מובא גם משאר ספרי הפרשיות בהקשר). ובהגדת הרב מוצפי עבור פירושים. והגדת ״אשכול יוסף״ בשביל לעורר שאלות על ההגדה.

כשבעל הבית מבקש מהאורח??

זה לא סכנה ממשית, זה סכנה שעשויה לקרות ליוצא לדרך, לא סכנה שאתה נכנס אליה. במחילה אבל כבודו מבלבל בין הסוגיות, וקשה לי לחזור לאותו הסבר שוב ושוב.

הניסוח מוטעה, זה לא שאדם נכנס ל״קצת סכנה״, אלא שהוא נכנס למקום שהגדירו חז״ל ש״עשוי להיות בו סכנה״.

בסוף דבריו כתב לצרף את עניין סכנת דרכים בדרך בינעורנית, הואיל ואורח משפט דיבר על סכנה בים. והיא גופא מצרף את עניין סכנת דרכים בדרך בינעורנית לתוכן דבריו של האורח משפט, שתקנה לא בטלה וכו׳ ומכ״ש היכא שיש עדיין סכנה וכו׳.

עיקר דבריו הם בטור הימני, שאע״פ שבטל הטעם לא בטלה התקנה. בטור שמאלי הוא מגיב לטענת האול״צ ועולת יצחק שלדבריהם תקנו חכמים את הברכה דווקא לסכנת הולכי דרכים, ומעיר על דבריהם שהתקנה הייתה על סכנת הדרכים, וסכנה זו עשויה להשתנות מדור לדור. אך אין זה עיקר טעם הפסק אלא להגיב על טענותיהם. עריכה: ואפילו...

נשמח שיביאו כאן

אתה צודק במה שאתה אומר שיש כעין ״מחלוקת נוספת״, שמרן לכתחילה לא מצריך מים מועטים על פי הפשט והבא״ח מצריך על פי הסוד. אך על דבר זה לא השיג מרן כלל ועיקר, ואפילו כתב שע״פ הסוד מים אחרונים אינם שטיפת ידיים ממש, כך שודאי שלא על זה טענת מרן. טענת מרן, כמבואר בהליכו״ע וכפי שהבאתי, היא שלפי הבא״ח (כפי...

אני לא אומר זאת, אני מביא מה שהאתר אומר