תוצאות חיפוש

המו"ל של הסידור הוא רבי חיים הלוי זצ"ל שנפטר לפני כמה שנים, וכבר אז הביא למרן זיע"א לעבור על הסידור ושם הביא את הנוסחאות ע"פ מה שהורה לו מרן. סידור עם פירוש מיוחד. הבן שלו, הוא היקר ר' יצחק לוי שליט"א מתגורר ברמת שלמה בירושלים, וחתנו הוא ר' אברהם טראב שליט"א מהר נוף - יחוה דעת אולי אפשר להשיג אצלם.

הביאו בפורום באיזה מקומן הקדשות על ספרים ששלחו זל"ז.

אם אפשר להעלות כאן בשידור חוזר את ההלוויה ודברי ההספד של מרן שליט"א

בשביל הידע. על פי החוק. שעשו חוק שקצבו לעשר שנים את כהונת הרבנים הראשיים והראשון לציון, וכידוע שעשו חוק זה כדי לקצוב את שנות כהונת מרן זיע"א. וכך נתמנו אחרי מרן בחייו עוד ראשונים לציון. על פי ההלכה. שאסור להוריד רב ממשרתו, הרי שמרן זצ"ל היה ראשון לציון עד סוף חייו (וככל הראשלי"ם מלפני כ300 שנה)...

מה הקשר בין מלבושים שהכל הוא לפי המקום והזמן. לבין דבר שהוא שנוי במחלוקת ואצל עדות המזרח לא היה מצוי כלל וכלל ואדרבה היו מקומות שהחרימו על זה. ואם נהיה כנים לעצמנו, רק נחשוב מה היו אומרים תופעה כזו בתימן.

המעניין, שעדת תימן הם בחוד החנית של שמירת מנהגים בתפילות בהלכות בשירים בריקודים ממש כאילו הם עדיין בתימן, ובעניין הפאה נוכרית מצדדים צידודים לא לנהוג כמו בתימן, ששם שמרו על הצניעות וכיסוי ראש כבר מימי הילדות. רק לתאר אם אשה היתה חובשת פאה בתימן, מה היו מורים המורים. לכך לפלא בעיני כמה מבני תימן...

כבר כתב בזה מרן יבי"א ח"ט סימן קח בהערות על אול"צ אות קיט: ז"ל בענין להניח בגדים על הסירים שעל הפלאטה החשמלית או על האש שבכיסוי פח אע"פ שמרן כתב שמחמת האש שתחתיהם חשיב כמטמין בדבר המוסיף הבל מ"מ מהר"ם בן חביב בתשובה כת"י שהובא בשו"ת זכור ליצחק שסמכו ע"ד הרמב"ן וכתב שם הזכור ליצחק שאע"פ שאנו...

מרן שליט"א בתחילת משאו אמר דבר שלא ידוע, שלפני בבא חאקי רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל שהיה רבה של רמלה. רב העיר היה הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ומחמת שהיה קשה לו הנסיעות מירושלים התפטר מרבנות העיר.

ממתי השיעור הזה?

דווקא בפרשת חיי שרה שם מסופר על השידוך של אבותינו הקד' יצחק ורבקה, אפשר למצוא ולקשר את הפרשה לבנית בית בישראל.

כדי להורות הלכה למעשה שיכולים לכתחילה ליתן לאשכנזי לברך בשבע ברכות של ספרדים. ולא דמי להלל בר"ח שהוא ממנהג שאין מברכין על על מנהג. וי"ל.

זה הכסא של מרן זיע"א כשהיה מוסר שיעורים קבועים בישיבת אור החיים כל ליל שישי קרוב ל20 שנה. וכמו שהזכיר הגה"צ רבי ראובן אלבז אח"כ בתוך דבריו.

יש שנוהגין לקדש בטבעת עגולה מפנים ומרובעת מבחוץ ובפנים חורטים אות ה'. ויש שנוהגים לקדש דוקא בכסף ולא בזהב שכסף הוא רחמים וזהב זה דין. האם יש מקור לזה בספרים הקד'.

עי' חזו"ע אבילות ח"ב עמ' קל ד"ה אברך.

צריך שכל שבוע יפרסמו בעלון תמונות של מרן רבינו שליט"א בכינוסים ובעצרות.

רק צריך לציין שלא מדובר שמרן שליט"א חזר בו מחמת שמרן זיע"א חזר. כי כזאת יש רבות. אלא בהלכות שמרן זיע"א לא דיבר בהם כלל, ורק מרן שליט"א כתב מעצמו. ולע"ע אינני זוכר.

ראיתי בהלכה ברורה ח"ה סימן קב עמ' תד שכ' בזה"ל וטוב להחמיר שלא לעבור לפני קטן שהגיע לחינוך המתפלל שמונה עשרה ובמקום צורך יש להקל בזה. ובשער הציון כ' עי' דעת קדושים שכתב להחמיר בזה מלפניו משום ביטל כוונתו ורק מן הצדדים או מלאחריו כתב להקל והביאו המהרש"ם בדעת תורה אכתב להקל בזה גם מלפניו כיון...

מי מכיר את הכשרות של הרב לוין על בשר?, מוכרים את זה במכירה בישיבת מיר

אבל אם אין צורך לחזור ולתקן הרי שהוא כופל את המילים בסתמא. כי לא מצאתי מי שכתב שיש ענין לחזור למקומו ולתקן, וראה לעיל דברי המשנ"ב.

אתמול יום שלישי כז תשרי התקיים בבית מרן רבינו שליט"א מעמד פרס הראשון לציון - תל אביב חלוקת מילגות על מאמרי תורה והלכה. (בעקבות ביטול האירוע עם זמרים בתל אביב ע"פ הוראת מרן שליט"א)