תוצאות חיפוש

אז מתי שייך הדין שאין צריך לברר משום ס"ס? כשאין השגחה?

ומדובר שבעל השמחה ורוב ככל המשפחה המורחבת אינם מקפידים על כשרות מהודרת בדר"כ.

כן. אבל לא דיברתי עם המשגיח כדי להבין שהכל בסדר, זה עפ"י דברי בעל השמחה וחשבתי לומר שהוא לא יכול להעיד שהבשר בכשרות מהודרת כי הוא לא באמת יודע ואפה"כ אין צורך לברר עם המשגיח מטעם הספק ספקא הנ"ל (כי עד אחד נאמן באיסורין זה אחר בירור דווקא..) אבל לפי מה שהרב אומר אין צורך להגיע לזה כי עפ"י דברי...

נמצא שאני סומך על בעל האולם שהזמין את הבשרים. ולכן אני שואל, אם כך- מדוע אני צריך לראות תעודת כשרות כשאני מגיע לאכול במקום מסויים? אני יכול לשאול את בעה"ב הוא יודע מה הוא הזמין ועד אחד נאמן באיסורין..

לא. בעל השמחה לא יודע באמת מה הובא. הוא שאמר לי שהכשרות מהודרת אבל לא כי הוא יודע אלא כי הוא ביקש זאת מבעל האולם.

לא הבנתי. איזו עדות יש כאן? בעל השמחה לא יודע באמת מה טיב הכשרות של האוכלים באירוע ואם אני סומך על בעל האולם שהזמין בשבילו בשר בכשרות מהודרת והוא נאמן עליי, אז שוב לא צריך תעודה.. לכאורה אני יכול לאכול בכל מקום שבעל הבית אומר לי שהבשר חלק אף אם אין שם תעודה. (מחילה על הבורות).

שלום לרבנים, נוכחתי הלילה בשמחה באחד מאולמות האירועים בארץ. לפני האירוע בעל השמחה עדכן אותי שכל המאכלים הינם בהשגחת בד"ץ יורה דעה. כשהגעתי למקום שאלתי קרוב המוחזק בעיני לירא שמיים ות"ח, האם בירר אצל המשגיח באולם על טיב האוכלים והלה השיב לי, שאע"פ שהוא בירר וקיבל תשובות, דעת מרן זצ"ל שאין צריך...

תודה רבה. התכוונתי לתמונה אחרת. מעין זו: [רק שבאותה תמונה הרב מנשק ממש את יד אביו..ונראה שזה צילום של כמה שניות בודדות אחר הצילום הזה]

במידה ולמישהו קיימת התמונה באיכות טובה אשמח לקבלה. מוכן לשלם גם עבורה אם צריך

אני גם מצטרף לבקשה. כדי להעביר את זה הלאה

אם הבנתי נכון את תשו' מרן שליט"א חבילת טישו לא גרע משקית חלב ומותר לפתוח מהפתח, אלא שכיוון שאפשר להחמיר בנקל עדיף לפתוח מהצד. מ"מ מחתך ודאי אין בכה"ג. הבנתי נכון?

האם מותר לדעת מרן שליט"א? ראיתי שכתב לגבי חיתוך נייר טואלט שמעיקר הדין אין בעיה של מחתך אם חותכו במקום הנקבים (אף שכתב להחמיר בזה לדינא), כיוון שמחתך זה היכן שמקפיד על המידה ובנייר (במקום הנקבים) וכן בחבילת טישו הקריעה/פתיחה שם היא מטעמי נוחות בלבד. מתקשה בהבנת הדברים ולא בטוח שהבנתי נכון...

באמת למה?

כותב החפץ חיים שהתורה אסרה לשון הרע דווקא כשמתכוון לגנות את חברו ונהנה מהפגם שנותן בו. לכן אם כוונתך לתועלת (ויש בזה גם כן את שאר הפרטים הנצרכים כמבואר בבאר מים חיים ס"ק לב' לגבי עניינים של בין אדם למקום וכלל י' סעיף ב' לגבי ענייני דבין אדם לחברו) יהיה מותר לך לומר את מה שצריך (ולא יותר מזה) כדי...

שאלה במחילה, למה צריך שיהיו ראויים לאכילה מצד עצמם אחר שהם בושלו כ"צ (במידה וזו המציאות ומשמע ממרן כאן דבעינן תרתי), הרי אין מכה בפטיש באוכלין? [הדברים נגזרו מתשובת מרן שליט"א בתחילת האשכול]

שאלה. אני כרגע נמצא בסימן ריב', שם מבואר שיש ב' אופנים של 'עיקר וטפל' כשהמאכלים מעורבים: א) כשבא האחד להטעים את חברו, שאז הוא הטפל לו ב) כששניהם עיקר ואז אנו הולכים עפ"י הרוב. האם נכונה ההבנה שלי שמין דגן יהיה עיקר אע"פ שהוא מיעוט זה דווקא באופן ה-ב' ששניהם עיקר, אך כשהדגן בא להטעים את המאכל...

אני חושב שמה שכבודו @חסיד מרן זיע''א הבין מדבריך (וכן מהציטוט שהעתקת) שכוונתם ב"להחזיר עטרה ליושנה" היא עצם הדלקת הנרות ועל זה אמרת שבזה מראים את כסלותם. אבל באמת כוונתם ב"להחזיר עטרה ליושנה" היא על עצם קבלת השבת בהדלקת הנרות (וממילא יוצא שצריך להדליק לפני הברכה לשיטתם). ואע"פ שאין אנו נוהגים כך...

העניין שצריך להיות ת"ח על מנת לקבוע אם דבריו על דרך הסברא הישרה (וכשאין הסכמות לספר הקורא סומך רק על עצמו לומר שדברי המחבר הם לעניין ואני עכ"פ לא יסמוך על עצמי בזה). ועוד, שצריך להיות ת"ח גברא רבא לחלוק על הח"ח בהרבה מאוד מקומות עד שהוא מעלה חיבור שהוא כולו (רובו) השגות עליו.

אם מישהו מכיר אודותיו ויודע אם מותר ללמוד דבריו אודה לו מאוד

ראוי לציין שלא קראתי את כל החיבור (קודם כי אני לא יודע מי המחבר ומי מסכים לחיבורו) אבל ממה שכן קראתי נשמע שבקיא והערותיו ענייניות (אם צודק בדין זה אני לא יודע). והנה הערותיו בנוגע לכלל א ס"א בח"ח: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=61263&st=&pgnum=23&hilite=