תוצאות חיפוש

אם אפשר להעלות כאן...

הקפצה הרבנים @פשוט @לביא @מורשת מרן @בנימין לוריא @אושרי רביב @ע"ה ס"ט ועוד

מהיכן ציטוט זה? (האם יוכל מר שליט"א להעלות הענין המלא משם?)

אחר בינותי כי לכאורה זה בכלל היוצא מן הכלל של כל דבר שודאי יש לברך לכ"ע ורק נחלקו מה יש לברך ל"א סב"ל נגד מרן (ואכ"מ)

שוב אין שאלתי על הכללים אני יכול למנות לך עוד עשרות כאלה שאלתי היא על מקומות שמחד גיסא אינם בכלל איזה כלל מיוחד, ומאידך גיסא אין להם כלל בפני עצמו אלא שיכולים להיות כך, וכיולים להיות כך, ומשום מה: יש מקרים שנקבע שאומרים סב"ל נגד מרן, ויש מקרים שלא והשאלה היא מה עושה את זה לכך ואת זה לכך וזה...

אני חושב שזו בעיה שאין כלל מגדיר, וזה לא הגיוני אבל גא"כ, הרי המציאות היא שיש את אותם הדברים, ואעפ"כ פעם כך ופעם כך, וזה מה שצ"ב

אה"נ אך מדוע פעמים כך, ופעמים כך? כלומר - מה המגדיר בזה, אימתי נקט מרן הגר"ע סב"ל אפילו נגד מרן ואימתי לא

לכאורה כי עכ"פ יש כמה וכמה סיבות דלא כן ז"א, כל הסיבות שכתב אמאי אפשר לברך אפילו יותר משלושה או חמישה ימים (או חודש), הרי הן קיימות אף לעולם ממש, וכש"כ הגר"ד שליט"א, שכ"ה משמעות סתימת הפוסקים ולי אישית נראה הטעם, ע"פ מש"נ במ"א שמרן הגר"ע חפץ לנקוט גם בסב"ל כמו מרן לגמרי, ורק דלמעשה לא עבד הכי...

ולא מכל מיני ענינים בפ"ע (כמו כשזה ספק במצוה וכו'), אלא מקרים שאינם בכלל הכללים המיוחדים האלה, ובכל אופן לא אמרינן סב"ל לדוגמא - הנותן ריח טוב בפירות

?

בעיקר הנידון אני עכשיו כותב, ואכ"מ ובדעת מרנא הגר"ע: הנה,אה"נ שבכ"מ (יביע אומר ג טז, יחוה דעת ג יד, הליכות עולם ח"ב עמ' קעא, ואף בחזון עובדיה ברכות עמ' שנו ויש גם יחוה דעת ח"ז רז ז ורכה ב, אמנם שם לא עיינתי) פסק בפשיטות בדיוק כש"כ מרן הש"ע: דלכתחילה עד שלושה ימים, אך גם אל"ה אכתי יכול לברך...

הנה, דעת הש"ע ברורה לחלוטין ריט ז: אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים ומבואר דלכתחילה עד ג' ימים, ובדיעבד לעולם ממש ובאחרונים הובאו כמה דעות: דעה שהובאה בערוך השלחן - עד חמשה ימים שבט הקהתי - עד שנה בצל החכמה - עד עשר שנים אמנם, כ"ז הוא דלא כמרן, כי במרן מפורש...

מישהו יכול לספק פרטים על הרב ישראל מאיר יונה ובעיקר אם אפ]שר ממיל שלו, או דרך אחרת ליצור איתו קשר?

אה"נ כש"כ מר לכאורה זה עדיין צ"ע כי הרי זה שיש הסבר או הסברים לכך (וכפי שבבני ציון שם), הרי יש גם הסברים לעוד ענינים שבהם לכ"ע ל"א (סב"ל או...) נגד מרן ומאי שנא הכא ושמא ע"פ מה שהובא לעיל מספר אביר הרועים, שבעקרון חפץ מרן לנקוט כמרן גם בסב"ל, ורק שלמעשה לא עבד הכי, יתכן כי כל כמה שהיה צד לומר...

ומה באמת הפשט בזה?

לכאורה ה"נ נימא בשאר מילי דמדרבנן ועוד, כי לכאורה הדברים כסותרים: האם דה משום דמעיקרא לא קבלנו הוראות מרן בענין זה, או משום חומרא דברכות, או כי לא ברור שתקנו וכו' מדרבנן (וכל כמה שהדברים כסותרים שוב צ"ב מאי שנא, ומה המדד לכך שזה כן נגד מרן והשאר לא)

לא ברור, הרי הנידון בכאן על ברכות ולא על שבועת שוא ואדרבה, לכאורה זו קושיא גדולה, כי אם הטעם כש"נ לעיל משום שנזדעזה א"י וכו', לכאורה קו"ו ועכ"פ ה"נ שבועת שוא (ואכן אית דס"ל שבעניני שבועה לא קבלנו הוראות מרן, אך לכאורה לא נקטינן הכי), ומאי שנא

הרי מרן החיד"א כתב עוד כמה ענינים דלא כמרן, ובהא לא נקטינן כדבריו, ומאי שנא מי ומי החולקים? זה חידוש גדול מאוד, וישר כח עצום על הבאתו... ויל"ע האם באותה המדה יתכן כי באמת ס"ל למרנא ורבנא שצריך לעשות כמרן ממש בהכל הכל, וגם בעוד ענינים (היינו, כאלה שגם איהו מודה שנגד מרן), וצ"ב רב זה החלק שנקרא...

ולא זכיתי להבין הרי לכאורה זה ברור כי לא היינו מורים כן מעצמנו, אלא שמאחר ומצינו באחרונים כן ולכאורה הרי באותה המידה ממש מצינו באחרונים עוד כמה ענינים שלא בכלל קבלת הוראות מרן ולכאורה כן מוכח מהחיד"א שכתב דהוא משום חומרא דברכות, ועכ"פם הרי יש עוד כמה ענינים שלפי החיד"א אינם כמרן וא"כ כשם שאנו...

ולא זכיתי להבין הרי באותה המידה ממש, יש עוד כמה ענינים שמצינו שכתבו האחרונים (וביניהם אף אחרונים קדומים ביותר, ואף החיד"א גופיה) נגד מרן - ובשונה מסב"ל, ל"א להו נגד מרן, ומאי שנא?! וא"ת משום חומרא דברכות הרי ישנם עוד ענינים חמורים ביותר והקושיא הגדולה היא, כי אכן כן אה"נ מצינו באחרונים...