תוצאות חיפוש

קניתי הספר השבוע, ספר נפלא, ומפליא שככה זול

נשים לא בכלל הגזירה כלל.

ייש"כ עצום @ללא שם 3 כמה נחת רוח למנוח.

וכן העיד מרן הראש"ל בילקו"י שהזכרתי, ששאלו בכולל את מרן רבנו הגר"ע יוסף זצ"ל אם ללכת ללוויות של אדמו"רים וראשי ישיבות, ואמר שישבו ללמוד ולא ילכו, כיון שעם כל גדולתם אינם מורי הלכה..

זו בדיוק טענתי, שתיהיו בריאים......

המעיין בחזו"ע שם עמ' רצז והלאה, רואה התייחסות בפוסקים לרב שהוא בגדר 'רבה דעמיה' שהביא בשם הגר"ח פאלאג'י, והדברים פשוטים! איני יודע איך בכלל ניתן ללמוד מדברים אלו על 'רב בית כנסת', והיזהרו מאוד בלשונכם מדובר בגדול הדור! וכיון שרואה אני לאן הרוח מנשבת, איני משיב עוד לנושא זה.

לא דיברתי על עצמי ולא אמרתי לאף אחד מה לעשות. עד שאתה שואל עלי, תשאל את מרן הראש"ל מה התכוון שכתב כך בספרו. בסך הכל אמרתי שזו לא הוראה שצריכה שאלה, זו ההלכה.

אם לומר את דברי השולחן ערוך זה ביטחון עצמי.. שו"ע יו"ד סי' רס"א. אולי כי המון העם, ואפילו האברכים אינם מכירים את ההלכה בזה כי זה דבר שאינו מצוי כ"כ (לצערנו בזמננו זה נהיה מצוי). אבל עכ"פ אין זה ראיה.. לשאלתכם: בגמרא כתובות יז ע"א: תנו רבנן, מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. אמרו עליו...

הוראה אם ללכת? זה שולחן ערוך!

מסכת שבת ומסכת אבות

אין חלק א וכד' יש מכתב מאליהו 'חנוך לנער' 'מועדים' וכו' וגם העמודים באותיות ולא מספרים.

מסתמא דעת המתירים, שאין זה ביד האדם לברור איזה חברה ואיזה לא, וממילא הולכים בתר הרוב.

היום נשאל בזה שוב, והשיב להתיר.

כן לא ראיתי, חשבתי שהביא מקור לאיסור.

למה ק"ו לחול המועד? במה חמור המועד משבת?

עי' גם בשבט הלוי ח"ו סי' נג

לא מצאתי את זה בספרו הכשרות למעשה חיפשתי המון.

מה שלמדתי מכל השרשור פה, שיש פה אנשים כל כך כישרוניים בהמון תחומים אם היו משקיעים את זמנם בכישורים שלהם במקום בטחינת מים, היו עושים הרבה טוב בעם ישראל, וגם הרבה זוזים..

הטעם שאסור לאכול מצה בערב פסח הוא משום שצריך להגיע תאב לטעם המצה בליל הסדר, ולכן כל מצה שלא קרויה כלחם עוני שיוצאים בה ידי חובה בליל הסדר ובטל ממנה טעם מצה מותר לאכול, ולכן צריך שיהיה במרק עם תבלינים שמבטל ממנה טעם מצה ואינה קרויה כלחם עוני.

המנחת יצחק עמד בזה והכריע שיצא ידי חובה וכ"כ בכי בא מועד.