תוצאות חיפוש

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה יום טוב שביעי של פסח שונה מכל שאר החגים בכך שהוא החג היחיד שאין אומרים בו הלל שלם. וכך פסק הטור (ס' ת"צ סעיף ד) "כל הימים של חוה"מ ושני ימים אחרונים של יו"ט קורין ההלל ואין גומרין אותו". ומצאנו בדברי רבותינו ז"ל ובראשונים כמה טעמים לכך: הטעם העיקרי מוזכר...

חשיבות מצוות קרבן פסח פסוקי התורה העוסקים בקרבן הפסח מלמדים כי קרבן פסח מיוחד הוא בהלכותיו ושונה מכל שאר הקרבנות. כך גם מדויק מלשון המשנה בפרק איזהו מקומן המסווג את הקרבנות ומונה את הלכותיהם העיקריות ולבסוף מציין את הפסח כחריג מכולם: הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל...

'פָּסַח' לשון דילוג או הגנה 'פסחתי עליכם' – שני פירושים בחז"ל מקור שמו של חג הפסח נעוץ בארוע המרכזי של סיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל במכת בכורות וכך ניצלו בכוריהם, וכמו שמפורש קשר זה בתורה: "וַַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל...

עיקרה של מצוות ההלל היא לומר פרקי שבח בימים מיוחדים כדי להודות ולהלל לה' על הניסים שעשה עמנו. ראשונים לכל הם הימים הטובים שנצטוונו עליהם בתורה, פסח, שבועות וסוכות, שבהם אנו זוכרים את הניסים והחסדים שעשה ה' עמנו בהוציאו אותנו ממצרים ונתן לנו את התורה והוליכנו במדבר לארץ ישראל. חכמנו ז"ל קבעו...

ברכות התורה א הזהירות המופלגת הנדרשת בברכת התורה ידוע כי דרכו של מרן השו"ע להביא בעיקר פסקי הלכות ולא עניינים מוסרים, ולכן נדיר הוא שיכתוב סעיף שלם בענין מוסר, אך מצאנו בתחילת ס' מז שיצא מגדרו להזהיר על אמירת ברכת התורה בכוונה ראויה בזה הלשון: "ברכת התורה צריך לזהר בה מאד". ויש לברר מה טיבה של...

לשון הודאה במקרא המילים 'הודו' 'להודות' 'אודה' שכיחות במיוחד בפרקי התהילים ובפרקי התפילה, ואנו באופן ספונטני מפרשים אותם כשבח והבעת תודה. אמנם יש מקומות שאין ספק שכוונת הכתוב היא לשבח, וכמו שמצאנו בתפילת נשמה ש'הודיה' המצורפת לרשימת פועלי השבח - "להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר", אך פעמים רבות...

מוריד הטל בימות הגשמים בעניין הזכרת הטל בקיץ והזכרת גבורות גשמים בחורף נפסק ברמב"ם שאם לא אמר מוריד הטל בימות החמה לא חוזר, אך אם לא אמר מוריד הגשם בימות הגשמים צריך לחזור. וכן פסק להלכה בשו"ע (ס' קיד) וז"ל: אם אמר 'משיב הרוח' בימות החמה, או לא אמרו בימות הגשמים אין מחזירים אותו. טעה ולא אמר...

ע"ז בבית יעקב אבינו - היתכן? פרשיות ויצא ווישלח עוסקות בארועים המשמעותיים ביותר בחייו של יעקב אבינו, אשר בהם התגלה כמי שראוי להמשיך את דרכם של אבותיו – אברהם ויצחק, בהקמת האומה הישראלית, וזאת על ידי ביסוס ברית הנאמנות בינו לבין הקב"ה. והנה בשתי פרשיות אלו מתוארים שני ארועים שונים, הנקשרים...

בעז"ה עומד בקרוב לצאת קונטרס מקיף על כל ההלכות המצויות לבן ספרד הלומד בישיבות בני אשכנז. הקונטרס היה לעיני מו"ר הראש"ל שליט"א, והרב עיין בו וענה לשאלות שהתעוררו. בסוף הקובץ יובאו קובץ מכתבים ממו"ר הראש"ל בעניינים אלו [באישורו של הראש"ל], אם יוכל כל מי שברשותו מכתבים בנושאים אלו לשלוחם אלי...

חג שבועות - קיום הברית מחדש החיוב המעשי בחג השבועות חג שבועות שהוא יום מתן תורה הוא יום מרומם ונשגב, יום אשר בו עם ישראל כרת ברית עם הקב"ה ובמעמד זה נעשה לעם. ועל מעמד זה נקבע בתורה לעשות יום טוב. ידוע ומוסכם כי לכל מועד ישנה מצוה מיוחדת אשר באמצעות קיומה ניתן לכל יחיד ויחיד מעם ישראל להשיג את...

יום טוב שביעי של פסח שונה מכל שאר החגים בכך שאין אומרים בו הלל שלם. וכך פסק הטור (ס' ת"צ סעיף ד) "כל הימים של חוה"מ ושני ימים אחרונים של יו"ט קורין ההלל ואין גומרין אותו". ומצאנו בדברי רבותינו ז"ל ובראשונים כמה טעמים לכך: הטעם העיקרי מוזכר בגמ' בערכין (י) שם הגמ' עומדת על ההבדל בין ימי חג...

תשובת מו"ר עמוד ההוראה שליט"א בענין כוונת השם "אלוקינו" שיש לכוון בו "משגיח עלינו".

תשובת מרן עמוד ההוראה שליט"א בעניין מכונת הגילוח.

תשובת מרן עמוד ההוראה שליט"א בעניין מעשרות לבחורי ישיבות ובני תורה

עניין גלות מצרים שנגזרה בברית בין הבתרים על הפסוק (ישע' מו י) "מגיד מראשית אחרית" מפרש רש"י: גלות מצרים וגאולתה הודעתי בבין הבתרים לפני היותה. עכ"ל. בדברי הקב"ה בברית בין הבתרים (בר' טו יג-כא) נאמר לאברהם "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'", כל' גילה הקב"ה לאברהם שזרעו יגלה לארץ זרה ושם...

בלשון המקרא יש למילה 'על' מספר משמעויות שונות, אשר את רובן הזכיר כבר הרד"ק בספר השורשים ערך 'עלה': אודות, בעניין. כגון: עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי (תה' ז, א). עם. כגון: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים (שמ' לה, כב); עַל־רֹאשׁוֹ וְעַל־כְּרָעָיו (ויק' ד, יא). בעבור, בשביל, בזכות...

במשך הדורות התחברו פיוטים ותפילות שונות הכוללים שבחים והודאה לקב"ה, מלבד אלו שתקנו לנו חז"ל. ולכאורה אין כל חשש לומר תפילות אלו, וכמו שאמר רבי יוחנן (ברכות כא ע"א) והלואי ויתפלל אדם כל היום כולו. אך בכ"ז מצאנו בכמה מקומות בחז"ל הגבלות בעניין אמירת שבחים לקב"ה שאינם מסדר התפילה. בגמ' בברכות כט...

מובא בחז"ל שיעקב אבינו בפגישתו עם יוסף לאחר שנים שלא ראה אותו קרא ק"ש, שנא' בפסוק "ויאסר יוסף מרכבתו… ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד" (מ"ו, כט). ומפשט הפסוק משמע שרק יוסף בכה, ופירש"י, ויבך על צואריו עוד - לשון הרבות בכיה... אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף...

היתכן שיש משמעות נוספת למילה 'חיים' המשמעות הרגילה של המילה 'חיים' היא מלשון חיות, כלומר ההפך ממות ומחידלון. אך ישנם מקומות שמשמעות זו אינה מתאימה לתוכן ולהקשר של העניין. כמו בפסוק: "כי חיות הנה" (שמות א, יט), וכן "כה לחי" "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" (ירמיה י, י)...

לפני כחודשים התקשרה אלינו אשה צדיקה מב"ב, ומקולה נשמע שהיא מעט מבוהלת ונרגשת. סיפרה אותה אשה שהיא נוהגת בקביעות לומר תהלים של כל יום ויום, והנה קטע אחד נשמע לה מוזר, וככל שהתעמקה לחשוב עליו ראתה שאין זה מסתבר כלל לומר כך. מה שהבהיל אותה היה הפסוק "השתחוו לו כל אלהים" (תה צז ז), שמשמע ממנו כביכול...