תוצאות חיפוש

בחזו״ע ברכות עמ׳ ט כתב כזאת בהלכה הפסוקה: הפיצה אם נילושה בחמאה וחלב, וניכר בה טעם החלב והחמאה, מברך עליה בורא מיני מזונות, ועל המחיה, אבל אם נילושה במים וחלב ולא ניכר בה טעןם החלב, ברכתה המיא לחם מן הארץ וברכת המזון ע״כ ולכאורה, ההלכה ברורה לפי מה שהקדים בהלכות קודמות, שאם נילוש בחלב וטעמו...

הלכות אמירה לגוי

הל׳ בין המצרים

הנה בבא״ח כתוב שהולכים לפי המנהג, וקבלת שבת עושים לפי מנהג המקום איך לקבל. ומרן זצוק״ל בהליכו״ע חלק עליו, הואיל והשו״ע כתב שמקבלים שבת במזמור שיר ליום השבת, ולא תלה במנהג. (כתבתי הדבר בקיצור נמרץ, יעוין הדברים בפנים) והנה בהרבה מקומות שאני נמצא, תמיד מתחילים אחרי מנחה מזמור לדוד הבו לה׳ וכו׳...

באיזו גוונא, מרן הורה שאף המחמיר בהוצאה ברה״ר עם עירוב יכול להקל (ייתכן שיש לשאלה ב׳ תשובות)

בהעלותך אמירה לגוי בשבת

בליל התיקון בעת קריאת התרי״ג מצוות,התחדש לי חידוש מסוים, ואח״כ התאמת לי זה החידוש בדברי החינוך. באיסור ״לא תעשה לך פסל״ מביא החינוך מחלוקת הרמב״ם והרמב״ן - לפי הרמב״ם, מדובר אפילו שלא עשה את הפסל לשם ע״ז, אלא כיוון שיכול לצאת מידי מכשול - כלומר, אחרים עשויים לעבדו - אסור לעשות פסל אפילו שלא לשם...

השבת מישהו התעקש איתי על כך שצריך להקפיד על סעודה שנייה לפני חצות, ולא מועיל לעשות קידוש לפני חצות עם מזונות ואחרי חצות לעשות סעודה שנייה, וזה יקרא סעודה שלישית. ביקשתי מקור אך הלה דחה אותי בלי דעת. זוכרני שחיפשתי בזה רבות בעבר אם זה מעכב, ומלבד עניין של לעשות קידוש לפני חצות שלא יהיה תענית לא...

במדבר | שיעורו של מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א | גיליון מס' 394 נושאי השיעור: הלכות חג השבועות קידוש בערב שבועות מבעוד יום. קבלת שבת מפלג המנחה. קידוש וסעודה בערב שבת מבעוד יום. עונג שבת מדאורייתא או מדרבנן. אמירת לשם יחוד. אסור לחלוק על השלחן ערוך אף לחומרא. אם אשה מוציאה את האיש...

(קשה לי לכתוב דרשות שדרשתי בע״פ, מחילה מראש) הנה אנחנו בימי ספירת העומר, הנהיגו חז״ל שננהג מנהגי אבלות לאותם תלמידי ר׳ עקיבא שהיו ת״ח שמתו באותה תקופה. ויש לשאול, הרי על מה בעצם נהרגו? בגמרא נאמר, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מה הביאור? במדרש רבה בראשית הלשון מעט אחרת, מפני שהיתה עיניהם צרה אלו...

מציאות שבה אדם מתפלל שחרית אחרי חצות ויוצא ידי חובת תפילה: א. מי אומר זאת, בצירוף מקור ב. מי חולק על זאת ג. לא בהכרח מדובר שהמתיר, מתיר בשחרית דווקא אלא כל שעולה שגם בשחרית יהיה מותר תשובה שלא מפורטת בהנ״ל לא תתקבל. אף שזה לא רמז כ״כ, אך מי שיודע את המראה מקום של א׳, יימצא באותו מקום גם את ב׳.

ברוך ה׳ הפורום מתרחב וכן התוכן הרב שיש בו. בעבר היה ש׳שאל את הרב׳ היה הדבר הראשון שרואים בפורום. אני מאד מעריך את המאמרים החשובים של הרבנים הי״ו, אך זה אולי יעזור יותר למשתמשים שמחפשים רק את האפשרות ״שאל את הרב״ לשים את הפורום הנ״ל בראש העמוד הראשי. עלה לי המחשב הזו תוך כדי גלגול העמוד הראשי...

עלה בדעת, שכמו שמרן קרא להחמיר לשמור ר״ת הן ביציאת שבת (איסור סקילה) והן ביציאת יום כיפור (איסור כרת), ה״ה שאין לאכול חמץ לפני שיעבור ר״ת. השאלה היחידה בסברא הזו, היא אם באמת שמענו למאן דהוא להחמיר בזה. (בעיקר מכיוון שבד״כ חמץ לא בהישג יד כ״כ בזמן הזה; אך חמץ שנמכר במכירת חמץ אכן יהיה להחמיר)

כל השנים בד״כ חששתי שכזית מצה (במצות מכונה מרובעות) זה יותר ממצה אחת. השנה הגיע אלי משקל, והצלחתי להגיע ל-30 גרם רק בשתי מצות. במילים אחרות, צריך לאכול קרוב לשני מצות בשביל להגיע ל-27. האם למישהו יש מדידות אחרות? מדובר במצות ירושלמי שמורות של עדה״ח

וורט יפה שעלה לי היום, בהקשר לביעור חמץ: לפעמים אדם מחפש לעשות כל עבודתו לה׳ יתברך במאה האחוזים, אך כשלא מצליח, הוא מרגיש החמצה בלב. בא פסח ללמדנו, כי הקב״ה דורש מאיתנו רק למצות את עצמנו כל האפשר, כדי שלא נגיע להרגשת ההחמצה הזו. וכמאמר חז״ל אחד הממעיט ואחד המרבה, העיקר שיכוון לבו לשמיים. באו...

ויצא

בחומשים שבביתי בפרשת ציצית ״ולא תתורו״ הם בטעמי אזלא (״ולא״) גריש (״תתורו״) אך בסידורים המקובלים (עבודת ה׳, כוונת הלב, ועוד) זה אף פעם לא מנוקד כך. בפעמים הבודדות שנתקלתי שזה מנוקד בספרדים, זה אולי בסידורים האשכנזיים. יש סיבה לדבר?

הנה ביחו״ד ח״א סי׳ ע מובא במהדוה״ח הערה 3 על דברי המאמר מרדכי שאין חילוק בין חוה״מ סוכות לחוה״מ פסח בעניין הזכרת ׳מקדש ישראל והזמנים׳ בהפטרה, ז״ל כמת״י: ועיין שם שכתב שמדברי הרמ״א בסי׳ תצ משמע שגם בשבת חוה״מ סוכות אי להזכיר מטעם שאילולא שבת אין נביא בחוה״מ ע״כ. ולא תעזוב נפשי לשאול שהיאך כתב כן...

עלתה בלבי השאלה, בציור בו יש ב׳ בגדים - האחד נחשב יקר מחמת סוג הבדים, אך השני זול משמעותית מהראשון, אך נחשב ליותר יפה, הן מבחינת הלובש והן מבחינת אנשים אחרים שרואים שהבגד יפה יותר. קשה לי לדעת מאיפה להתחיל את ה״חקירה״ בנושא הזה, אשמח למקורות.

מעשה שהיה כך היה: אב ובנו בן ה-9 אשכנזיים התארחו אצלנו, והקטן יודע גם למי מברכים. לדעת מרןאפשר לעשות זימון, לרמ״א לא. לכאורה כבעל הבית הם צריכים לנהוג כמוני ולהצטרף אלי לזימון, או שהעניין לא משנה וכיוון שהם אשכנזים הם לא יכולים להצטרף? אשמח למקורות מדברי מרן זצוק״ל או הראשל״צ.