עיין בשו"ת הראשון לציון שחולק על החפץ חיים ומביא שבאפי תלתא שרי וכמש"כ הרמב"ם. רק ודאי שצריך שלא יכוון לפרסם גנותו (כהאי דשונא). וכן שלא יוסיף עוד דברים שלא שמע
באמת ראיתי עכשיו אליה רבה (סימן סג אות א) מביאו הכף החיים (שם) שלמה אסור לקרוא על כרסו. הביא (האליה רבה) שהלחם חמודות כותב שנראה כמשמש מטתו. ועוד שמא יתחמם ויוציא זרע לבטלה.
וכן נראה מהפרי חדש (שם) שאסור לשכב על הבטן משום חימום ולכן כותב הפר"ח שיצא לרמב"ם שאפרקדן זה גם על הבטן.
ועדיין צ"ע (כנ"ל)...
הראשונים שהבאת דיברו על קריאת שמע ולא על שינה.
הגאון הרב דוד שליט"א באמת הביא שם את ספר אפי זוטרי של רבי יעקב פארדו שמקשה על הרמב"ם ומרן למה בקריאת שמע כתבו אפרקדן בין על הגב בין על הבטן ואילו בהלכות שינה כתבו רק איסור על הגב ונשאר בצ"ע כמו שהקשנו למעלה ותלי"ת שזכינו לכוון לקושייתם
לא חלקתי ח"ו עליהם.
רק אמרתי שצריך למצוא מקור בראשונים לדבריהם.
ושלחו כאן רמב"ם בהלכות דעות שכתב לא ישן על פניו, ובאמת כך כותב הרמב"ם.
אלא שצ"ע למה בהלכות איסורי ביאה לא כתב הרמב"ם על פניו וכן למה מרן בשו"ע באבן העזר לא כתב על פניו???
ואולי בהלכות דעות כותב הרמב"ם לא ישן על פניו מסיבת בריאות...
הרמבם וגם מרן בשו"ע בהלכות קריאת שמע מביאים שאסור לקרוא קריאת שמע בין על הגב בין על הבטן. ואילו הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה וכן מרן באבן העזר מביאים במפורש שאסור לישן אפרקדן וכתבו שהיינו על הגב. וז"ל הרמב"ם (הלכות איסור ביאה פרק כא' ה' יט) לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי...
במחילה הרב דוד הביא בסוגרים שאסור לישן על גבו או על בטנו וכתב עיין גמרא ברכות. ולשון הגמרא זה רק אפרקדן ולא הוזכר שם שאסור לישן על בטנו. אז המקור של הרב דוד אולי זה המשנה ברורה. וכמו שכתבתי כאן שצ"ע מנין למשנ"ב זאת. שהרי הלכות קריאת שמע שונה משינה בלילה. שקריאת שמע יש בעיה של טירדא משא"כ לישן...
כתבת שאסור לישן אפרקדן דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה. וציינת לרמב"ם ושולחן ערוך.
במחילה מכת"ר אבל תעיין ברמב"ם וכן בשולחן ערוך לא כתוב זאת, כתוב ברמב"ם וגם במרן רק איסור לשכב על הגב ופניו כלפי מעלה. וכמו שכתבת בהמשך שכל הבעיה שמא יתגנה או משום לא תנאף ביד...
כותב לך מרן הראשל"צ במפורש עיין חזון עובדיה שהביא כף החיים בשתיקה שלא לומר צדקתך (שמרן בחזו"ע הביא זאת דרך אגב) ולא נחת לדון ביום המילה או שיש חתן אם לומר או לא. וכוונתו של מרן הראשל"צ שנראה מדברי מרן שהביא את כף החיים בשתיקה שכך דעתו אלא שמרן בחזו"ע לא כתב עליו כלום לכן לא הוי כ"כ ראיה.
ובכ"ז...
עיין בהליכות שבת של הרב אופיר מלכא שכתב שבדק עם רופאים שיציאת הדם מהחניכים היא רפואה לדלקת חניכים וממילא זה פסיק רישא דניחא ליה ולכן מרן בחזו"ע אסר אם ודאי יוצא דם
לכאורה ספרו של הרב דוד רובו ככולו זה טהרת הבית של מרן זיע"א אז אין צורך לומר ללמוד ספרו של מרן. ויותר נראה שמכיון שבטהרת הבית החדש עשו בסוף קיצור ההלכות ללא תוספות לכן מרן הראשל"צ לא כתב כלום על קיצור טהרת הבית של הרב דוד כך נלענ"ד