תוצאות חיפוש

שבוע טוב אני שמעתי את השיעור של הרב יצחק יוסף שמתיר לכתחילה מצות מכונה רבנות וכן שמעתי מורה הוראה שמורין כן אלא שבמציאות אני לא רואה מי שאוכל מצות רבנות חוץ ממני ואני מרגיש "עוף מוזר" מה דעת חכמי ורבני הפורום

שלום לכבוד הרב. כתב בטור אורח חיים הלכות תפלה סימן קכ"ד בשם הרא"ש שהמזמרים עם החזן נראה כקלות ראש. וא"כ מה שעכשיו נוהגים לנגן עם החזן בשבתות וחגים רצה נא במנוחתנו וכו' אתה בחרתנו וכו' האם זה מותר?

מדברי מרן ביחוה דעת ח"א ס' ע"ה משמע שיש להקדים ברכת הלבנה דהביא לשו"ת תרומת הדשן (סי' ס') דאפוקי יומא מאחרינן כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא וכמו המנהג פשוט בפורים שחל להיות במוצאי שבת, שמקדימים לקרות מקרא מגילה לפני ההבדלה שעל הכוס (ולא דמי להדלקת נרות חנוכה והבדלה שיש מחלוקת שדעת הט"ז כיון...

שמעתי אוסרים לענות אמן במנגינה של הדלקת נרות חנוכה משום שהוא אומר א-אמן - אבל זה נראה טעות גדולה שזה סך הכל ניגון וכמו שאנו מנגנים בטעמי המקרא לדוגמא בפזר גדול שמנגנים פזר גדו -או-או-אול - וכי זה נקרא ששיבש את המילה? ודאי שלא

שלום לרב שליט"א ומועדים לשמחה אדם טעה והזכיר ביעלה ויבוא ראש חודש במקום סוכות האם צריך לחזור? ראיתי שכתב הבא"ח (זאת הברכה הי"ב) ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ועם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר: ובילקוט יוסף ראיתי...

שלום לכבוד הרב שליט"א ידוע לכבודו מה שכתב מרן בחזון עובדיה שבת שאם עשה בבוקר קידוש ואכל מזונות ולאחר מכן עשה סעודה על פת ושכח לומר רצה והחליצנו אינו חוזר כיון שיש דעה שיצא ידי חובת סעודה במה שאכל מזונות וזו נחשבת לסעודה שלישית וקשה לי מאוד שהרי כל הטעם שאם שכח לומר רצה והחליצנו שחוזר הוא משום...

קרה בבית הכנסת אדם שבא מאוחר לתפילת ערבית והתחיל מק"ש עד סוף התפילה ולא בירך ברכות שלפניה האם צריך לחזור ולברך ברכות שלפניה אחרי שסיים שמונה עשרה. וראיתי שבילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע סימנים נט ס - הלכות ברכות ק"ש סעיף י פסק מי שהתפלל ערבית וקרא עמהם קריאת שמע וברכות שלאחריה. והתפלל עמהם...

שלום לרב שליט"א דנו בזה בפורום כאן אבל הדברים לא ברורים לי כתוב בתעודת כשרות של בד"ץ בית יוסף על פיצה האט דקה- המוציא .עבה- מזונות אבל צ"ע שהרי גם בדקה אפילו שלא נחשבת למטוגנת יש מלא שמן ויש לה טעם של שמן אז לכאורה צריך לברך עליה מזונות ואם קובע סעודה המוציא שלא כמו בעבה שאפילו אם קובע לא...

אני נהגתי לומר וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּׂא, תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אבל בחלק מהסידורים הפיסוק וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וראיתי בסידורי האשכנזים כמוני וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ...

הנה מרן הרב עובדיה כתב להקל בבישולי גוים במחלל שבת שסמך על דברי הריב"ש וז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ה' - יורה דעה סימן י' אות ג' אולם ראיתי בשו"ת הריב"ש (סי' שצד, דף קכב רע"ג), שכ', ומומר לע"ז דהוי מומר לכל התורה כולה, סתם יינו אסור, שהרי הוא בכלל גזירת חכמים, וכמ"ש בחולין (ד: ) הכי השתא, שתיה סתם...

מסופר על הרב שלום שבדרון זצ"ל שהיה נוהג בדרשותיו להוסיף בדיחותא (אפשר לשמוע דרשות שלו) והיו שקמו עליו והתנגדו לזה ובא לחזון איש זצ"ל ושמע החזון איש דרשה שלו ואמר לו שלא רק שעושה טוב אדרבה כך צריך לדרוש בימינו שבזה נמשכים הלבבות שלא כמו בדורות הקודמים עכשיו אנשים מחפשים לשמוח בכל מיני מקומות...

הרב עובדיה פסק בחזון עובדיה שבת ח"א שמותר להתפלל מנחה לאחר שקיבל שבת ע"ש ובאורחות חיים להרא"ש כתב יט. שלא יכניס עצמו בספק חשכה ויזהיר בני ביתו על שמירת שבת ויקדים להתפלל ערב שבת תפלת מנחה כדי שיקבל עליו השבת מבעוד יום. עכ"ל הרי שהרא"ש אחד מעמודי ההוראה פסק שאי אפשר לקבל שבת ולאחר מכן להתפלל...

שלום לכבוד הרב מי שבירך בטעות ברוכתה במקום ברוך אתה האם עונים אחריו אמן ? אני צריך מקור כי לכאורה בק"ש קרא ולא דקדק באותיותיה יצא משמע ה"ה לברכה ושו"ע ס' רט"ו היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן ובמשנ"ב שם ודוקא כששינה באופן דלא יצא בהברכה מחמת זה והרי הוא כמברך ברכה לבטלה דאסור...