תוצאות חיפוש

זאת לא רק ברב אופיר, אלא בכל רב, וכן לא רק בציונים שמציינים לחזו"ע אלא בכל ציון שמציינים, ראוי לפתוח, כי מצאתי כבר המון פעמים שלא דקדקו נכון בדבריהם.

אפשר שהרב אופיר עיין ישירות בהערות, וכשסיים לעיין בהערות [ששם כתוב "נכון להחמיר" ורק בעירוי יש להקל "גם למעשה"] לא דקדק אח"כ לחזור לראות הלשון בהלכה למעלה... עכ"פ כעת נראה דגם בהערות זה לא "אסור", וכמבואר במצורף. [עכ"פ אפשר שהרב אופיר לא ידע זאת. וחשב שנכון להחמיר הכוונה יותר "אסור", אבל לא...

כך הוא מבין, אם תשאל אותו שאתה לא מבין כך, אז הוא יסביר לך.

יש לך שאלה יפה, אבל יש גם שאלות לצד השני כפי שהבאתי לעיל. הרב אופיר מלכא הבין כך, וכבודו מבין אחרת. לכל אחד יש זכות להבין אחרת. אבל לומר ש"בכוונה" כתב ההיפך ממה שכתב בחזו"ע וגם ציין אותו, זה לא מסתבר, כי עבידא לגלויי וכנ"ל.

הסכמתי שכך הבין הרב אופיר מלכא, רק כתבתי שדבריו לא כ"כ מוכרחים וכאמור. כי כאן המדובר הוא לא רק על דקדוקי מילים, אלא כתוב להדיא "מותר" בסתמא. וסתם ויש הלכה כסתם... אא"כ פירש ש"טוב להחמיר" כדהכא, וא"כ הבו דלא להוסיף עלה שזה מעיקר הדין. שוב, זה לא מוכרח יש צדדים לכאן ולכאן. והבוחר יבחר. ועיקר...

אבל מה לעשות ובהערה בחזו"ע שם כתב, ש"נכון" להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל, ושעל ידי עירוי מכלי שני על עלי התה שבכלי שלישי יש להקל "גם למעשה". ועל כרחך דמה שכתב בהלכה למעלה "וטוב" להחמיר, לאו דוקא, אלא נכון וראוי להחמיר. ולא דק. [וכיו"ב מצינו להגר"ח רבי בספרו הנהגות שאלה יפה ח"א (עמ' רכה) על דברי...

ט"ס, וצ"ל: בהליכות שבת

גא"מ