תוצאות חיפוש

@בנימין לוריא תעיין היטב. אין צורך להסביר. אם לא הבנת תמשיך הלאה.

כיון שהזכירו כאן את ענין 'דיוק' המקורות בספריו. אכתוב דבר שראיתי ממש כעת 'במקרה' בילקוט יוסף על ד' תעניות שאינו מדייק בדברי המ"ב. משנה ברורה סימן רנ ס"ק ב מצוה [ז] לטעום מכל תבשיל בע"ש [ח] כדי לתקנן יפה כהוגן ועיין בספר שלחן שלמה דהטעימה בשבת מכל מין בודאי היא מצוה ורמז לזה טועמיה חיים זכו...

שוב אתה ממשיך בהוצאת שם רע ולעז, וחבל. היכן מצאת שהוא מחמיר רק נגד הרב עובדיה ולא נגד רבנים אחרים. ברוב המקרים הרב עובדיה הוא המיקל, ולכן בד"כ זה נראה שהוא 'נגד' הרב עובדיה. האם הוא מיקל ב16 אחוז יין שהרב עובדיה החמיר בזה? האם הוא מיקל בהוצאת שבת בזמן ר"ת, שהרב עובדיה החמיר בזה וכולם מקילים...

כונתי היתה שאין טעם וסיבה לצאת בצורה חריפה נגד הרב מלכה בשעה שגם חתנו של מרן זצ"ל סובר כמותו למעשה, אז על מה כל הרעש?

גם הרב אופיר ציטט מה שכתוב בהליכות עולם והוסיף עוד מדברי הפוסקים בזה שכתבו כן במפורש שזהו רק בשעת הדחק, וא"כ אין עליו שום טענה.

וכאן דבריו של הרב מלכה בביאור דבריו בספר לענין דקדוק ההלכה שמביא ליראת שמים, שאינו על דרך השלילה [כפי שהבינו בעל הקונטרס בטעות גמורה] אלא על דרך החיוב.

מצורפים הקלטות של הרב בוטבול, חתנא דבי נשיאה, מהשבוע האחרון [מסעי תשפ"ב] בב' ענינים שיצא הקצף על הרב מלכה, בענין ברכת שהחיינו על חבר שלא ראהו ל' יום שבקונטרס הנ"ל כתב בלשון חריפה על הרב מלכה 'מה מביא מנהג מעמי ארצות שלא מברכים', אולם הרב בוטבול אמר שמעולם מרן זצ"ל לא בירך ברכה זו. וכן לענין פלג...

זה גם לא בגדר 'השגות' על דבריו שצריך להשיב עליהם שוב כאשר יראה המעיין. 'למעיקרא' היינו לכתוב בזלזול נורא? הרי הוא השיב, ואם חוזרים על הלשונות הקשים זה אומר שמעיקרא לא רוצים לקבל תשובות. אפשר לחזור על ההשגות בצורה של כך דעתי ולא קיבלתי את תשובותיו, אבל הבעיה כאן זה צורת הדברים. למעשה הראנו שאין...

כולם יודעים. אין כאן 'מכשול'. זה מה שהדגשתי. זה לא שהרב פסק לא והוא אמר כן. זה דקות של מותר לכתחלה או הרוצה יש לו על מה לסמוך. בשורה התחתונה כיון שהספר הוא הכרעה שלו כדעת שאר הפוסקים בצירוף דעת הרב עובדיה אין כאן מכשול

כשהרב עיין בשו"ת משנה הלכות בב' המקומות שכידוע הרב היה מחשיבו מאוד, וראה שהראה פנים לט"ז, שינה את דבריו במקצת והראה פנים שהרוצה לברך יש לו על מה לסמוך

עיינתי במקצת בתשובותיו של הרב אורן נזרית. הם לא בדיוק 'תשובות' אלא רק 'דחיה להשגות של הרב אופיר' שלא יקשה על הרב יצחק. עדיין אין שם 'דחיות' לתשובותיו ופירכות לדבריו. זה עדיין בגדר מו"מ הלכתי נטו.

נו, אז מה רוצים ממנו? הוא לא הבן של הרב עובדיה. והרי אפילו בנו הרב דוד חלק עליו בזה. אז מה ההשגה עליו????

אין שום בעיה בנוסח זה 'חידוש עצום שאין לו מקור'.

אדרבה, מישהו יכול לענות תשובה טובה לשאלותיו הראשונות? האם מישהו מכם שהיה בר הכי לפני שיצא החזו"ע ברכות בירך על שחיה בים? אני זוכר כשיצא הספר זה היה חידוש עצום שאין כמותו. ובודאי שהמנהג הפשוט בכל עם ישראל ללא פוצה פה ומצפצף היה שלא 'חלמו' אפילו לברך על שחיה בים. האם זה לא מספיק לומר סב"ל בדבר...

מה יש לי לטעון אם אתה חרצת את גורלו כפי שטען הרב יצחק? חשבתי שיש כאן רצון למו"מ, אבל אם בשורה התחתונה אתה כותב שלא צריכים לדון. אז אני מקיים רצונך.

אדרבה, זה מראה שאינו חוסר דיוק, אלא כך הוא נוקט בהגשת ובפסק הדברים. שכיון שלפי שאר הפוסקים צריך לברך, וגם לדעת הרב עובדיה מי שמברך יש לו על מה לסמוך ואינו ברכה לבטלה או איסור וכדומה, כלומר שיש מקום לזה - כך הוא נוקט. גם בשידורים שלו הוא מציג את הדברים בצורה כזו. זוהי שיטתו הכללית. אני מסכים איתך...

מצורף. אני רוצה להדגיש שהנידון כאן הוא לא 'תוכן' התשובות. אפשר להתפלפל, לחלוק ולא לקבל 'כדרכה של תורה'. כואב לי הצגת הדברים. 'להעלים' מעיני הקורא התמים שהיה כבר מו"מ בזה והשיב תשובות, ולא טרחו לדחות אותם, אלא חזרו שוב על ההשגות הישנות כאלו כלום לא קרה.

קצת תשובות שיש להשיב על הקונטרס 'דרכה של תורה'. המעיין בקונטרס 'דרכה של תורה' יראה שעל 10 שאלות שהוצגו שם - ענה כבר הרב אופיר בספרו הליכות שבת סוף ח"ב עיש"ב. וא"כ צ"ע, איך הציג בעל הקונטרס את השאלות כאילו לא ענה עליהם. אם היה מביא את תשובות הרב אופיר ודוחה אותם, ניחא, אבל נתן מקום לקורא לטעות...

ביארתי את דבריי באר היטב. איני אומר קבלו דעתי, אולם כך נראה לי ברור בדברי החי"א, ואין לזה שום סתירה מדברי הילקוט יוסף.

ראיתי את הדברים, ומשם צילמתי את הקטע, אולם שם הוא דן לגבי קדיש וכדומה, אולם לא כתב שהדין של החי"א נאמר 'רק' לגבי זה. ואדרבה פשט דברי החי"א מחלקים בין שבעה ושלשים לבין י"ב וכדכתבתי לעיל. אם תתבונן בדברי החי"א ובטעמו תראה שאין הבדל בין המקרים.