תוצאות חיפוש

לא. התכוונתי על ההגהה שהוסיף בציטוט דבריי.

שכוייח על ההגהה.

ממש לא. מבואר שהוא מבושם ובבגדים נאים וכו', עיין במקורות!

וכמדומני שאמר כך באחד השיעורים האחרונים (אולי הכוונה לתוכנית בערב שבת), שלא שמענו על עניין של עשרה וכד' אלא עדיף זריזין מקדימין. (ועכ"פ אני הבנתי דבריו ע"פ השמועה שכוונתו שאין עניין דווקא בעשרה, אבל יש רק עניין של "ברוב עם", אך זריזין מקדימין עדיף מ"ברוב עם". לפי מה שכתבת הוא אומר שאין כלל עניין...

נכתב במפורש כאן (וכן סמך על כך מרן בספרו) שמספיק בתחילת ז', וממילא כל שחסרים פחות מ-24 שעות אפשר לברך. חוץ מזה שבשבת אמרתי מסברא, שאפש"ל שכמה שעות הכוונה שזה יהיה בהמשך הלילה, לאפוקי מיום למחרת.

מעניין, לא ידעתי חילוק זה... אעתיק את מה שנכתב שם: ומה שכתב להוכיח מלשון הבא"ח והליכות עולם שכתבו רק שהמקלים יש להם ע"מ שיסמוכו, ולמד מזה שהוא רק להסתמך בדוחק, והביא ראיה לבאר לשון זו ממרן זיע"א שהוא רק בדוחק ממש כמו אדם שעומד ליפול ונותנים לו חפץ שיסמוך עליו, ע"כ. אולם לא שת לבו לחלק בין לשון...

יש פעמים שכותב כך, ומגלה דעתו באריכות במקורות. ובילקו"י כתב במפורש שאין צריך להחמיר בזה.

בדרך ההלכה ע"פ מרן זצ"ל. (דעתו של הרב מוצפי ידועה, והשאלה היתה ע"פ דעת מרן זצ"ל שגם אם חסרו כמה שעות אפשר לברך).

הוא מותיב לה והוא מפרק לה... לפי עיקר הדין וכן משמעות התחמוד והפוסקים יש לברך אחר ג' ימים.. ולפי הקבלה יש לברך אחר ז' ימים. ומרן הב"י כתב בזה להחמיר ע"פ הקבלה). ומ"מ מכיון שרק החמיר והוא ע"פ הקבלה, במקום צורך יש לנהוג כהפשט, ואפשר להקל.

הזמן הוא בהמשך הלילה בשעה 5:20 ומכיון שלא שייך לברך בזמן זה (אולי מכיון שהלבנה כבר נעלמת), בלית ברירה זה נדחה ללילה שאחרי. ולכן בלוחות נכתב שהזמן הוא בליל שני.

זה לא יממה. זה בעוד 7 שעות. (בשעה 5:20). היה מישהו שאמר שכמה שעות הכוונה שעתיים-שלוש, אבל לא 8-9 שעות. אבל לענ"ד נראה שהכוונה כמה שעות הוא שזה יהיה בהמשך הלילה.

מוצ"ש עדיף מזריזים, אבל היום אפשר גם מוצ"ש וגם זריזים, ובילקו"י כתב שאם חסרים עוד כמה שעות "אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות".

זה מה שרציתי להורות במקום של בעלי בתים, שבוודאי רובם לא יברכו מחר, וגם בשבוע הבא לא יברכו כי חלק יברכו מחר.

והטעם והנימוק כמו שביארתי?

בחודש זה (אייר תשפ"ב) המולד היה בליל ראשון בשעה 5:20, וממילא ז' שלמים יהיו בזמן זה. מחמת כן, בכל לוחות השנה נכתב שזמן ברכת הלבנה הוא החל מיום ראשון בלילה (ליל שני), וכן ראיתי בכמה בתי כנסת שלא עשו במוצ"ש. אולם, בילקו"י סי' תכ"ו סעיף כ"ו כתב (ונדמה לי שכ"כ גם בחזו"ע): "אין מברכין על הלבנה עד...