תוצאות חיפוש

חדא, מדברי השו״ע ברור מללו שקריעה זה רק על רבו, ואע״פ שאפשר לעשות ״גזרה שווה״ מדיני קימה, בכ״א כשאפשר להסביר חילוק לא חובה לחלוק. ומלבד מה שאני ניסיתי להסביר, כבר הסביר באופן דומה @הרב שמעון ללוש בנושא הבא...

אי אפשר להבין דבר שכת״ר כותב רבע לא מוקלד כהלכה, רבע משליך פוסקים מהאוויר בלי להסביר מה הם אומרים, רבע נכתב בעצבים והשאר נכתב כאילו כולנו פה בורים וכבודו היחיד שיודע ללמוד תורה.

עברתי על הפסקא הזו מספר פעמים להבין את עומק כבודו, ועדיין לא הצלחתי להבין. ולא הבנתי איפה תפסתי את החולקת על התרוה״ד ועוד כללים שנראה שכבודו הוציא מהשרוול. ואולי אחזור שוב פעם בשביל שיהיה מובן - לא כתבתי דבריי על סמך פוסקים כאלו או אחרים אלא בגדר סברא, גדר לימוד. אם לכבודו יש פוסק מובהק שכותב...

אני כבר מבולבל מבין שני הנושאים שדיברתי על כך. דייקתי זאת היטב בין מלשון השו״ע, ובין מלשון החזו״ע. בשו״ע - ברמב כתב שדווקא על רבו צריך להתאבל ולקרוע ובסימן רמה (נראה לי) כותב לעניין קימה שלאו דווקא רבו אלא אפילו גדול הדור, אתה רואה שלמרן השו״ע דווקא רבו ולא גדול הדור, ואילו לגדול הדור יש עניין...

שם הוא מביא מהשו״ע סימן תעב שלא יסב בפני גדול הדור בפסח אע״פ שלא למד ממנו כלום. ומינה אתה למד כי מה שנחשב כרבך הוא לענין כבוד ת״ח, וא״כ כמו שלעניין כבוד ת״ח הוא נחשב כרבך, אף מדין אבלות כן. אבל היא גופא למעיין בפנים השו״ע יראה שרבו ממש צריך אבלות ממש ולא מדין כבוד ת״ח, ולפ״ז פשוט לי שאף שגדול...

ראה בעריכה שכתבתי. (ואולי עלי על כל פרט שאני מוסיף לכתוב הודעה חדשה?) לא הבנתי מאיפה מר הוציא: לא אמרתי זאת, אלא שיש חיוב אבלות ממש על רבו ולא על גדול דור, ואילו על גדול דור אין חיוב אבלות ממש.

מרן בחזו״ע אבלות ח״א עמ׳ קכ לומד שאבילות מועט לגדול הדור הוא מדין כיבוד. ומ״ש רצה לומר שזה סברא, לדידי זה לא פשוט, שלכאורה יש לחלק בין רבו מובהק אפילו לא גדול הדור לגדול הדור אבל לא רבו מובהק. וכל מה שאיתא ביו״ד רמב שגדול הדור כדין רבו מובהק הוא לחומרא. ויש נפ״מ עצומה אם נבוא לומר שדין קריעה זה...

נחזור שוב פעם על הדברים לטובת כת״ר: מרן השו״ע ס״ל שעל כל חכם קורעים, הרמ״א ס״ל שדווקא על רב מובהק או שיודעים הלכה משמועותיו קורעים. ש״מ שכל שאין זה רבו מובהק לדעת הרמ״א לא בעינן קריעה. כעת אם תבוא לדון איתי מצד כבוד ת״ח שצריך לקום לגדול הדור כדין רבו מובהק כדאיתא בשו״ע יו״ד רמד ס״י, אבוא אגיד לך...

הרמ״א.

שם מיירי בכיבוד לת״ח, וזה פשוט כביעתחא דכותחא. הכא מיירי בעניין קריעה שקי״ל הלכה כמאן דמיקל באבל, ואפילו יחיד נגד רבים כמבואר במרן בחזו״ע אבילות ח״א עמ׳ תקמג. ואל תתפוס עלי מדהביא התם הרמב״ן שבקריעה לא אמרינן הכי דלא הביא כן אלא לסיעתא כמבואר למעיין התם.

הרב עמרם פריד עצמו הוא ליטאי.

יש״כ. אך כפי שכבר אמרו מרן כתב להקל כהרמ״א שדווקא על רבו מובהק או שיודעים הלכה משמועותיו. ואע״פ שכבוד גאון הגר״ח מונח, אני אישית מעולם לא התייעצתי עמו בדבר הלכה וכד׳, ואדרבה הגם שייעצו לי כל מיני אינשי לשאולו, העדפתי לשאול את רבי בהלכה ובהנהגה. כך שלמרות גודל כבוד תורת הגר״ח גדולה היא עד למאד...

דבר שדומייני רוב חברי הפורום דהכא יכולים להגיד שהם לא מרגישים כך. עם כל הכבוד העצום שיש לנו לגר״ח קנייבסקי.

אולי שייך בזה הכלל שלא מדקדקים באחרונים, אבל לכאורה הוא כתב פה פעמיים ׳ראוי׳, פעם אחת שראוי לברך , ודהיינו בלי שם ומלכות. ושוב פעם ׳וראוי להצטער ולבכות ולברך בשם ומלכות׳, ולמה לא כללם בחדא. אלא נראה שגם לחיי״א לא פשוט כל כך שיש לברך בשם ומלכות אלא רק ראוי. (לכאורה)

בעזר ה׳ אני מקדיש את הלימוד שלי בשבת לעילוי נשמתו. ברוך דיין האמת.