נראה הפירוש הוא שיברך את הברכה הראויה לאותו תבשיל, שאם ברכת התבשיל שהכל, אע"פ שברכת האורז מזונות, יברך שהכל.
וזהו לשון מרן בחזו"ע:
מלשון מרן הש"ע שכתב, שאם עירב האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב מברך עליו ברכת אותו תבשיל, נראה, שאם הם מחצה על מחצה, מברך בורא מיני מזונות. וכן דייק הדרישה. אך שוב חזר וכתב, שאפשר דבשוה בשוה אינו מברך במ"מ. והאליה רבה (סק"י) כתב, ונ"ל שאף במחצה על מחצה מברך במ"מ. ע"ש. [וכן הובא ברב פעלים ח"ב סי' לג]. ובשו"ת ירך אברהם (סי' ה דף ח ע"ג) כתב ג"כ שדעת מרן דבמחצה על מחצה מברך במ"מ. אבל הערך השלחן טייב במילואים (סי' רח סק"ב) כתב, דבמחצה על מחצה אינו מברך במ"מ, ודלא כהא"ר. ע"ש. וכ"כ הפמ"ג (א"א ס"ק יא), דמ"ש הא"ר שבמחצה על מחצה יברך מזונות, בד' הט"ז אות ז כתבנו שלא יברך כן. ועוד שא"א לצמצם. ע"כ. ולכך יברך ברכה הראויה.
וא"כ, אחר שהביא את מי שסובר לברך מזונות, סיים בדברי הערך השלחן שלא יברך מזונות, (אלא את הברכה של התבשיל), וכן הביא את הפרמ"ג שסובר כן, וסיים שלכן יברך את הברכה הראויה. והיינו נראה שהכריע מחמת אלו האחרונים שיברך את הברכה הראויה לאותו תבשיל ולא את במ"מ כברכת האורז.