אִם לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל הַיָּמִֽים

[גרינפלד]

הגמ' במכות י"א ב':​

אמר רב יהודה אמר רב נידוי על תנאי צריך הפרה[1.] מנלן מיהודה דכתיב (בראשית מג, ט) אם לא הביאותיו אליך וגו' וא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (דברים לג, ו) יחי ראובן ואל ימות וגו' וזאת ליהודה כל אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר עצמותיו של יהודה היו מגולגלין בארון עד שעמד משה ובקש עליו רחמים.​

[1.] יש ראשונים [וכן המאירי] שגורסים "אפילו מעצמו" - עי' מסורת הש"ס.
ודנו בזה הראשונים שלכאורה אם נתקיים התנאי - מדוע יצטרך הפרה?
ובמאירי [אחרי שהביא ביאור לזה] כתב, וז"ל:​

ומכל מקום גדולי קדמונינו שבנרבונה כתבו בשם קצת גאונים, שיהודה לא קיים התנאי אלא שהניחו במצרים אצל יוסף, והראיה דכתיב ויפג לבו כי לא האמין, ואלו היה בנימין שם היה שואלו, אלא ודאי לא החזירו ולפיכך נענש, ואם תאמר אם כן מאי ריבותיה והרי בדין נענש, אין הענין אלא אעפ״י שהיה הנדוי מפי עצמו, והיה לנו לדונו כעין נדרי זירוזין, הא כל שקיים התנאי ודאי אין צריך הפרה.​

ובהערות שם הובאה קושיא מהאשכול, שהרי בנימין נמנה עם יורדי מצרים, ע"כ.
ואולי אפשר לתרץ שכיון שגם בנימין הגיע בערך באותו זמן, ורק קצת זמן קודם - נמנה בין היורדים.
ואכן יש מדרשים שכתוב בהם כשיטה זו שהביא המאירי - עי' ב'האיחוד בחידוד'.

והנה ראיית המאירי מדוע לא האמין יעקב והיה לו לשאול את בנימין - לא כ"כ הבנתי מדוע לבנימין כן היה צריך להאמין, שלכאורה מה שהוא לא האמין אין זה קשור לשנאת האחים את יוסף.

ובמש"כ בסו"ד שא"כ מה החידוש - לכאורה החידוש הוא כי יהודה הבין שזה נקרא לקיים את התנאי, כיון שבנימין במקום בטוח, וגם יעקב יפגש עמו לאחמ"כ.
וכנראה שלא משמע למאירי בלשון הגמ' שזה החידוש.​

 

[פשוט]

הגמ' במכות י"א ב':

[1.] יש ראשונים [וכן המאירי] שגורסים "אפילו מעצמו" - עי' מסורת הש"ס.
ודנו בזה הראשונים שלכאורה אם נתקיים התנאי - מדוע יצטרך הפרה?
ובמאירי [אחרי שהביא ביאור לזה] כתב, וז"ל:

ובהערות שם הובאה קושיא מהאשכול, שהרי בנימין נמנה עם יורדי מצרים, ע"כ.
ואולי אפשר לתרץ שכיון שגם בנימין הגיע בערך באותו זמן, ורק קצת זמן קודם - נמנה בין היורדים.
ואכן יש מדרשים שכתוב בהם כשיטה זו שהביא המאירי - עי' ב'האיחוד בחידוד'.

והנה ראיית המאירי מדוע לא האמין יעקב והיה לו לשאול את בנימין - לא כ"כ הבנתי מדוע לבנימין כן היה צריך להאמין, שלכאורה מה שהוא לא האמין אין זה קשור לשנאת האחים את יוסף.

ובמש"כ בסו"ד שא"כ מה החידוש - לכאורה החידוש הוא כי יהודה הבין שזה נקרא לקיים את התנאי, כיון שבנימין במקום בטוח, וגם יעקב יפגש עמו לאחמ"כ.
וכנראה שלא משמע למאירי בלשון הגמ' שזה החידוש.​

גם באוה"ח הקדוש האריך בדבר זה של נידוי על תנאי. עיי"ש.

 

[מתגעגע]

ובהערות שם הובאה קושיא מהאשכול, שהרי בנימין נמנה עם יורדי מצרים, ע"כ.
ואולי אפשר לתרץ שכיון שגם בנימין הגיע בערך באותו זמן, ורק קצת זמן קודם - נמנה בין היורדים.​

וזה לשון ספר האשכול/נחל אשכול (הל' מו"ק ואבלות אות מ"ו): ור' אפרים כתב אי הוי קיים לתנאי לא הוי צריך יהודה הפרה, אבל לא קיים תנאיה דלא אהדריה לבנימין, ולא אוקמיה קמיה יעקב, דהא כתיב ויפג לבו כי לא האמין, ולמה לא שאל לבנימין, מכלל דלא סלק בהדייהו. ולא חזי לן פרושיה, דא"כ מאי נדה על תנאי, הא לא קיים דבוריה כלל, ועוד דודאי החזיר בנימין, שהרי נמנה עם יורדי [מצרים, ולא עם יוסף ובניו שהיו במצרים, דכתיב כל הנפש הבאה מצרים ס"ו ונמנה בנימין, ואח"כ חשב יוסף ובניו שהיו במצרים], אלא ודאי שקיים תנאו וכו'.
​

עי' ב'האיחוד בחידוד'.​

איזה שנה?

 

[גרינפלד]

איזה שנה?

איני זוכר.