אור לד במקרר

[אושרי רביב]

שלום רב לאוהבי תורתך
בילקוט יוסף שבת ה על ענייני חשמל בהלכות מקרר לא כתב על נורת לד, וכנראה בהיות וזה כרך ישן ועדיין לא היה
שאלה לי קטנה, על אודות מה שנפסק בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' כא) וח"י וחזו"ע שבת ח"ו ועוד ועוד מפוזרים בספרי רבנו הגדול ורבינו שיבלחט"א, אם פסיק רישיה בדרבנן דלא ניחא ליה נחשב לא איכפת ליה מותר גמור הוא, מדוע אם נורת הלד נשארה דולקת בשבת אין הדין שמותר לפתוח ולהוציא את המאכלים באופן רגיל? הרי איני רוצה את הנורה עתה, אלא להוציא את המאכלים?

 

[לביא]

אם זה בלילה פשיטא דניחא ליה ואנן לא סמכינן שפסיק רישיה בדרבנן דניחא ליה מותר.
אך ביום שמעתי בעבר שפלוגתא דמרן והרב בן ציון בכך, דהרב בן ציון מתיר לכתחילה ומרן החמיר משום מראית העין, אך מחמת חוסר בקיאותי ביביע אומר אינני יכול להצביע על מקור.
אך כמובן שיש לזכור שיש בזה חומרא אחרת מצד הפעלת האוורור של המקרר דבחזו״ע ח״ו הרב נוטה להחמיר ע״ש.

 

[אושרי רביב]

עצם הנידון הוא על האור
הייתי אתמול אצל מרן שליט"א ומרוב ההתרגשות לא הספקתי לשאול אותו...
(רציתי לומר על מרן שכל רז לא אניס ליה, והתחלפו לי המילים מההתרגשות ואמרתי כל רז הוא ראה... התרגשות, בכל זאת)...

 

[קורסיה]

לפני הרבה זמן הרב ללוש דיבר על כך בתוכנית אור השבת
עיקרי הדברים היו שברוב המקרים גם ביום זה ניחא ליה, משום שזה מוסיף אור.
שהרי המקרר הוא מקום צר יחסית ועמוק, ולכן האור שבחדר לא נכנס באופן מלא למקרר
וא"כ האור במקרר עוזר לחפש דברים בתוכו
צא ובדוק

 

[אושרי רביב]

לפני הרבה זמן הרב ללוש דיבר על כך בתוכנית אור לשבת
עיקרי הדברים היו שברוב המקרים גם ביום זה ניחא ליה, משום שזה מוסיף אור.
שהרי המקרר הוא מקום צר יחסית ועמוק, ולכן האור שבחדר לא נכנס באופן מלא למקרר
וא"כ האור במקרר עוזר לחפש דברים בתוכו
צא ובדוק

אשמח למקורות מתורתו של מרן בהשוואה למה שכתב בשו"ת יביע אומר ח"א סי' כא וכדומה, וגם אשמח מאוד לתשובה מאת הרב ללוש שליט"א, אשר הינו גברא רבה ויקירא בתורתו של מרן זיע"א.

 

[לביא]

לפני הרבה זמן הרב ללוש דיבר על כך בתוכנית אור לשבת
עיקרי הדברים היו שברוב המקרים גם ביום זה ניחא ליה, משום שזה מוסיף אור.
שהרי המקרר הוא מקום צר יחסית ועמוק, ולכן האור שבחדר לא נכנס באופן מלא למקרר
וא"כ האור במקרר עוזר לחפש דברים בתוכו
צא ובדוק

גם אם תמצא דניחא לא הרי לא אכפת ליה שיתווסף אור או לא כיוון דיש בלאו הכי.

 

[קורסיה]

לא אכפת ליה שיתווסף אור או לא

זו היתה הנקודה של הרב ללוש שכן ניחא ואכפת ליה

תבקש מהרב ללוש שיכתוב לך תשובה

 

[לביא]

זו היתה הנקודה של הרב ללוש שכן ניחא ואכפת ליה

תבקש מהרב ללוש שיכתוב לך תשובה

באמת לא מובן לי למה אכפת ליה, גם אם תמצא דניחא ליה בכך כפי שאמרת הרי יש כבר אור, לא מבעי אם יש אור מבחוץ ואין אור בבית אלא אף אם יש אור בבית, וגם אם תמצא דלפעמים המקרר עמוס בדרך כלל אור המקרר אפילו לא יעזור, לפחות כך במקרר שבביתי כשהוא עמוס גם כשיש אור במקרר חפצים לרוב מסתירים את האור ומה לי אור או בלי אור, ואם תמצא שהמקרר לא עמוס הרי יש אור במטבח ושפיר אפשר לראות ואולי זה רק מסייע בעלמא ולמה שיהיה ניחא ליה/אכפת ליה בכך.
לצורך העניין אפשר שלא קרב זה אל זה כל הלילה מרן בחזו״ע שבת ח״ו כותב שאם בא גוי והדליק נר בנוסף לנר שכבר הודלק מבעו״י על ידך וכעת יש תוספת אורה מותר להנות ממנו כל עוד הנר הראשון דולק.
לנידון דידן אף אם יש מעט סיוע מאור המקרר הרי ניתן לראות את פנים המקרר גם בלעדיו כשיש תאורה במקום או לחלופין יש אור השמש מהחלון וכיו״ב, ולמה שיהיה ניחא ליה באור, ואדרבה אין לי צורך או חפץ בו, ואם תאמר שיש עומס במקרר זה כבר נתון לדיון האם החפצים מסתירים את אור המקרר כפי שקורה ברוב המקרים או לא ובזה הציור תאמר דניחא ליה/אכפת ליה. ודו״ק.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
לבקשתו האישית של ידי"נ הרב קורסיה שליט"א, אתייחס למה שביקשו כאן שאתיייחס.
וראשית אומר שהרב קורסיה כתב בשמי באופן מתומצת ומדוייק, מלתא בטעמא, ודברי פי חכם חן!

אשמח למקורות מתורתו של מרן

כבודו ימצא מבוקשו בשו"ת יבי"א ח"ט (חאו"ח סי' קח אות קפז), דפליג על מה שהתיר במנוחת אהבה ח"א (עמ' תקפב) בשם הגר"מ מזוז שליט"א לפתוח המקרר ע"י קטן לפי מה שקרא לזה לא אכפת ליה, וכן צידד עפ"ז להתיר יותר מכך במנו"א שם, ע"ש. ועל שניהם פליג מרן זיע"א וקאמר דלעולם קחשיב ניחא ליה, ולכן אין להתיר כדבריהם, ע"ש.

באמת לא מובן לי למה אכפת ליה, גם אם תמצא דניחא ליה בכך כפי שאמרת הרי יש כבר אור... ואולי זה רק מסייע בעלמא ולמה שיהיה ניחא ליה/אכפת ליה בכך...

זה נקרא "ניחא ליה", או "אכפת ליה", דהיינו שזה "מסייע לו", ולכן "נוח לו" באותו סיוע, ורק כאשר זה אפילו לא "מסייע" לו כלל, וכגון מ"ש התוס' שבת (קג.) לבאר הגמ' "דעביד בארעא דחבריה" ע"ש, רק בזה נחשב "שלא אכפת לו", כי באמת אין לו בזה שום ענין, ואפילו לא לסיוע בעלמא.

לצורך העניין אפשר שלא קרב זה אל זה כל הלילה מרן בחזו״ע שבת ח״ו כותב שאם בא גוי והדליק נר בנוסף לנר שכבר הודלק מבעו״י על ידך וכעת יש תוספת אורה מותר להנות ממנו כל עוד הנר הראשון דולק.
לנידון דידן אף אם יש מעט סיוע מאור המקרר הרי ניתן לראות את פנים המקרר גם בלעדיו...

כאשר הגוי הוא שהדליק, ואנו רק דנים האם אפשר "להנות ממעשיו", בזה אנו בוחנים האם יכולתי ליהנות גם בלעדיו או לא. מפני שכל שיכולתי להנות ממעשיו, אינו חשיב כ"כ הנאה ממעשה שבת, וגם לא חיישינן כ"כ שמא יאמר לו פעם אחרת לעשות בשבילו.
אבל בנידון פתיחת המקרר אין אנו דנים האם מותר "ליהנות" ממקרר "שכבר נפתח" בשבת באיסור, אלא אנו דנים על עצם פעולת ההדלקה, שהיהודי בעצמו פועל בפתיחתו, אלא שהוא בדרך פסיק רישיה לפי שאינו מכוין להדיא, ובזה אין שום חילוק אם היה יכול ליהנות בלעדי ההדלקה או לא, אלא החילוק היחיד הוא, האם יש לו יתרון וסיוע כל שהוא ממעשה ההדלקה, או לא. שאם מעשה ההדלקה מועיל לו, ואפילו במקצת, לסיוע בעלמא, זה נקרא פסיק רישיה דניחא ליה, מאחר שסוף סוף נוח לו יותר כאשר הנורה דולקת מאשר כשהיא מכובה, ולימדונו רבותינו, שמכיון שפעולת האיסור ודאי תהיה, וגם יש לו ממנה איזו תועלת ונוחות כל שהיא, ממילא קים להו לחכמים שבודאי לא יבצר שמתכוין גם לזה, (כמ"ש בזה רבנו חננאל, רש"י, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ועוד), ומעתה כבר לא נחשב שאינו מתכוין, אלא אנו יודעים שבתוך תוכו הוא מתכוין גם לזה, ולכן אסור.

בברכה רבה

 

[לביא]

ב"ה
שלום וברכה,
לבקשתו האישית של ידי"נ הרב קורסיה שליט"א, אתייחס למה שביקשו כאן שאתיייחס.
וראשית אומר שהרב קורסיה כתב בשמי באופן מתומצת ומדוייק, מלתא בטעמא, ודברי פי חכם חן!


כבודו ימצא מבוקשו בשו"ת יבי"א ח"ט (חאו"ח סי' קח אות קפז), דפליג על מה שהתיר במנוחת אהבה ח"א (עמ' תקפב) בשם הגר"מ מזוז שליט"א לפתוח המקרר ע"י קטן לפי מה שקרא לזה לא אכפת ליה, וכן צידד עפ"ז להתיר יותר מכך במנו"א שם, ע"ש. ועל שניהם פליג מרן זיע"א וקאמר דלעולם קחשיב ניחא ליה, ולכן אין להתיר כדבריהם, ע"ש.


זה נקרא "ניחא ליה", או "אכפת ליה", דהיינו שזה "מסייע לו", ולכן "נוח לו" באותו סיוע, ורק כאשר זה אפילו לא "מסייע" לו כלל, וכגון מ"ש התוס' שבת (קג.) לבאר הגמ' "דעביד בארעא דחבריה" ע"ש, רק בזה נחשב "שלא אכפת לו", כי באמת אין לו בזה שום ענין, ואפילו לא לסיוע בעלמא.


כאשר הגוי הוא שהדליק, ואנו רק דנים האם אפשר "להנות ממעשיו", בזה אנו בוחנים האם יכולתי ליהנות גם בלעדיו או לא. מפני שכל שיכולתי להנות ממעשיו, אינו חשיב כ"כ הנאה ממעשה שבת, וגם לא חיישינן כ"כ שמא יאמר לו פעם אחרת לעשות בשבילו.
אבל בנידון פתיחת המקרר אין אנו דנים האם מותר "ליהנות" ממקרר "שכבר נפתח" בשבת באיסור, אלא אנו דנים על עצם פעולת ההדלקה, שהיהודי בעצמו פועל בפתיחתו, אלא שהוא בדרך פסיק רישיה לפי שאינו מכוין להדיא, ובזה אין שום חילוק אם היה יכול ליהנות בלעדי ההדלקה או לא, אלא החילוק היחיד הוא, האם יש לו יתרון וסיוע כל שהוא ממעשה ההדלקה, או לא. שאם מעשה ההדלקה מועיל לו, ואפילו במקצת, לסיוע בעלמא, זה נקרא פסיק רישיה דניחא ליה, מאחר שסוף סוף נוח לו יותר כאשר הנורה דולקת מאשר כשהיא מכובה, ולימדונו רבותינו, שמכיון שפעולת האיסור ודאי תהיה, וגם יש לו ממנה איזו תועלת ונוחות כל שהיא, ממילא קים להו לחכמים שבודאי לא יבצר שמתכוין גם לזה, (כמ"ש בזה רבנו חננאל, רש"י, רבנו אברהם בן הרמב"ם, ועוד), ומעתה כבר לא נחשב שאינו מתכוין, אלא אנו יודעים שבתוך תוכו הוא מתכוין גם לזה, ולכן אסור.

בברכה רבה

עדיין לא הבינותי למה פסיקא דמילתא הוא שזה ניחא ליה, וגם אם נימא שיש ציורים שזה אכן ניחא ליה, הרי מצבים רבים יש שלא ניחא ליה וכגון שהבית מואר בלאו הכי אלא״כ תגיד ציור בו קשה לראות מחמת עומס המקרר, אבל בציור שלא כך הרי לא ניחא ליה בכך שידלק דהרי אור הבית מאיר כדבעי את המקרר ולא מובן לי למה פסיקא דמלתא הוא שתמיד יהיה ניחא ליה בכך.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
בכל מה שקראו לו חז"ל פסי"ר דניח"ל, יש היכי תמצא שיהיה לא אכפת ליה, וכגון הממעט ענבי הדס, שהוא פסי"ר דניח"ל, וכתבו הראשונים דבדאית ליה הושענא אחריתי חשיב לא אכפת ליה, וכן הוא בכל דבר, שאין לך דבר שלעולם יהיה ניחא ליה.
אלא שדרך הפוסקים לתפוס מה שהוא עיקר הדרך באותו נידון, וכגון בממעט ענבי הדס, דקרו ליה ניחא ליה, ואה"נ באופן דאית ליה הושענא אחריתי הוי יוצא מן הכלל וחשיב לא ניחא ליה.
וכך אנו אומרים בנורה שבמקרר, שבודאי בעלמא חשיב ניחא ליה, שהרי לשם כך התקינו נורה במקרר, על מנת שיהיה לו יותר נוח, שהמקום שם צר ועמוק, וכן האדם שפותח המקרר מוסיף להאפיל על הפתח, ולא נכנס האור של החדר באופן מלא לחלל המקרר, וע"י שנדלקת הנורה בפנים המקום נעשה מואר מבפנים במדה משמעותית, והראיה הגדולה הוא מה שראו בבית החרושת להמציא פיתרון לבעיית החשיכה השוררת בזויות העמומות שבמקרר, ולהתקין במיוחד מנורה כזו, רק למטרת הסיוע הלזה, "שיהיה לו יותר נוח" כשפותח המקרר.
ולכן בודאי שנחשב בעלמא "ניחא ליה", גם אם יש היכי תמצא באופנים מסויימים שהמקרר עומד בדיוק מול אור גדול בלא חוצץ ואין המנורה מסייעת כלום, או שעמוס במוצרים באופן שאינו מועיל כלום בפתיחה זו של המקרר, ודמי לממעט ענבי הדס דאית ליה הושענא אחריתי, שהוא יוצא מן הכלל. ופשוט.

בברכה רבה

 

[לביא]

ב"ה
בכל מה שקראו לו חז"ל פסי"ר דניח"ל, יש היכי תמצא שיהיה לא אכפת ליה, וכגון הממעט ענבי הדס, שהוא פסי"ר דניח"ל, וכתבו הראשונים דבדאית ליה הושענא אחריתי חשיב לא אכפת ליה, וכן הוא בכל דבר, שאין לך דבר שלעולם יהיה ניחא ליה.
אלא שדרך הפוסקים לתפוס מה שהוא עיקר הדרך באותו נידון, וכגון בממעט ענבי הדס, דקרו ליה ניחא ליה, ואה"נ באופן דאית ליה הושענא אחריתי הוי יוצא מן הכלל וחשיב לא ניחא ליה.
וכך אנו אומרים בנורה שבמקרר, שבודאי בעלמא חשיב ניחא ליה, שהרי לשם כך התקינו נורה במקרר, על מנת שיהיה לו יותר נוח, שהמקום שם צר ועמוק, וכן האדם שפותח המקרר מוסיף להאפיל על הפתח, ולא נכנס האור של החדר באופן מלא לחלל המקרר, וע"י שנדלקת הנורה בפנים המקום נעשה מואר מבפנים במדה משמעותית, והראיה הגדולה הוא מה שראו בבית החרושת להמציא פיתרון לבעיית החשיכה השוררת בזויות העמומות שבמקרר, ולהתקין במיוחד מנורה כזו, רק למטרת הסיוע הלזה, "שיהיה לו יותר נוח" כשפותח המקרר.
ולכן בודאי שנחשב בעלמא "ניחא ליה", גם אם יש היכי תמצא באופנים מסויימים שהמקרר עומד בדיוק מול אור גדול בלא חוצץ ואין המנורה מסייעת כלום, או שעמוס במוצרים באופן שאינו מועיל כלום בפתיחה זו של המקרר, ודמי לממעט ענבי הדס דאית ליה הושענא אחריתי, שהוא יוצא מן הכלל. ופשוט.

בברכה רבה

מעניין שהרב לקח את הגדר של ניחא ליה / לא ניחא ליה ולוקח את זה למקום הזה, דבאמת במחכ״ת הרי גם בנורה שדולקת ברחוב כשאתה הולך וכשנדלקת אנו אומרים פס״ר דלנח״ל מכיוון שלא ניחא ליה בעצם פתיחת הנורה, ואמאי לפי שיטתך והרי התקינו את הנורה לשם כך שכשתלך לא תמעד או שיהיה לך לאור, ואם איתא דנגדיר ״ניחא ליה״ או ״לא ניחא ליה״ לפי שבוודאי התקינו את הנורה שם כי זה דרך השימוש שבו כפי שהבנתי מדבריך, א״כ לעולם לא נמצא פתרונות לכל הבעיות הטכנולוגיות שיש היום והרב יצחק שליט״א ומרן יצאו להתיר מטעם דפס״ר דלנח״ל כמו בדוגמה הנ״ל.

ומיותר גם להעיר על העובדה כי מרן והרב יצחק שליט״א ס״ל שכל שלא אכפת ליה דינו כלא ניחא ליה וראייתם מתוס׳ בשבת.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אדרבא בנורה שנדלקת ברחוב ע"י מעבר חשיב פסי"ר דניח"ל ואסור, אם לא מטעם הרשב"א או צירופים נוספים, כידוע.
נמצאת למד מהראיה של נורה ברחוב שדבעלמא חשיבי ליה ניחא ליה, אף שיתכו פעמים דלא אכפת ליה שאז ישתנה הדין.
אם כבודו יתבונן יפה "במקורות", ללמוד הדינים כדבעי, ירוויח המון, ואז אם תהיינה לו קושיות, יהיו אמיתיות ומועילות לזיכוי הרבים.

 

[לביא]

ב"ה
אדרבא בנורה שנדלקת ברחוב ע"י מעבר חשיב פסי"ר דניח"ל ואסור, אם לא מטעם הרשב"א או צירופים נוספים, כידוע.
נמצאת למד מהראיה של נורה ברחוב שדבעלמא חשיבי ליה ניחא ליה, אף שיתכו פעמים דלא אכפת ליה שאז ישתנה הדין.
אם כבודו יתבונן יפה "במקורות", ללמוד הדינים כדבעי, ירוויח המון, ואז אם תהיינה לו קושיות, יהיו אמיתיות ומועילות לזיכוי הרבים.

אכן מרן בחזו״ע ח״ו עמ׳ קנו התיר מרן במצלמות משום פס״ר דלנח״ל משום שיש לצרף את הרשב״א, ויעיין מר עוד שעה חדא ביבי״א ח״א סי׳כא אות כד מ״ש שם בדין פתיחת דלת המקרר בעניין פתיחת המנוע ואיך הגדיר שם את הפס״ר מדוע לא ניחא ליה. ובאמת שאינני ח״ו בא וטוען על דברי מרן שכתב בח״ט כפי שהביא כת״ר דלא הוי ניחא לי אלא דאנכי איש בער וכסיל לא יבין את זאת מדוע וללמוד תורה אנכי מבקש דאצלי בבית אין הבדל בין שבת לחול בעניין אור המקרר והריני רואה מצוין גם בלא ה״סיוע״ של המקרר ולמה שיהיה ניחא לי. ויתרה מזאת נאמר לי בעבר שמרן אסר זאת לא מטעם דלא ניחא ליה אלא דלא יהיה זילותא דשבת.

 

[הרב שמעון ללוש]

לך מותר, כי לך זה לא ניחא, אבל בדרך כלל זה ניחא ואסור.
מצלמות זה לא ניחא למי שעובר, משא"כ נורת רחוב שנדלקת זה ניחא למי שעובר כיון שלשם כך הותקן. (ונראה שנתערב לך מצלמות בנורות רחוב).

 

[לביא]

לך מותר, כי לך זה לא ניחא, אבל בדרך כלל זה ניחא ואסור.
מצלמות זה לא ניחא למי שעובר, משא"כ נורת רחוב שנדלקת זה ניחא למי שעובר כיון שלשם כך הותקן. (ונראה שנתערב לך מצלמות בנורות רחוב).

רק רציתי להביא מקום בו כת״ר אמר שהרב מצרף את הרשב״א, לא התבלבלתי. (ופשוט זה המקום הראשון שנזכרתי בו)
ובאמת שאינני מחפש היתרים, לא לי ולא לאף אחד, יש לי מקרר עם פיקוד שבת ידני בכשרות של הבד״ץ העדה החרדית ברוך ה׳, אני מחפש אך ורק את האמת.

 

[הרב שמעון ללוש]

חלילה וחס, כבודו בסדר גמור, אלא שביקש לבאר דברי מרן זיע"א, וביארתי שמרן זיע"א כתב ההלכה לפי מה שבדרך כלל, דניחא ליה, ולא על מקרה חריג כמו של כבודו, דלא אכפת ליה.

 

[אושרי רביב]

איש בער אני ולא מבין בעניותי הרבה, אך צריכה נפשי תשובה קצרה:
מדוע אין להתיר במקרה ששאלתי, משום פסיק רישיה בדרבנן דלא איכפת ליה דנחשב כלא ניחא ליה שמותר?
אשמח לתשובה קצרה תמציתית כפי שאפשר, עם מקור מדבריו של מרן.
תודה רבה, ומחילה על חוסר ההבנה!

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה

מדוע אין להתיר במקרה ששאלתי, משום פסיק רישיה בדרבנן דלא איכפת ליה

ברוב המקרים גם ביום זה ניחא ליה, משום שזה מוסיף אור.
שהרי המקרר הוא מקום צר יחסית ועמוק, ולכן האור שבחדר לא נכנס באופן מלא למקרר
וא"כ האור במקרר עוזר לחפש דברים בתוכו
צא ובדוק

שהרי לשם כך התקינו נורה במקרר, על מנת שיהיה לו יותר נוח, שהמקום שם צר ועמוק, וכן האדם שפותח המקרר מוסיף להאפיל על הפתח, ולא נכנס האור של החדר באופן מלא לחלל המקרר, וע"י שנדלקת הנורה בפנים המקום נעשה מואר מבפנים במדה משמעותית, והראיה הגדולה הוא מה שראו בבית החרושת להמציא פיתרון לבעיית החשיכה השוררת בזויות העמומות שבמקרר, ולהתקין במיוחד מנורה כזו, רק למטרת הסיוע הלזה, "שיהיה לו יותר נוח" כשפותח המקרר.
ולכן בודאי שנחשב בעלמא "ניחא ליה"

אשמח ל... מקור מדבריו של מרן

כבודו ימצא מבוקשו בשו"ת יבי"א ח"ט (חאו"ח סי' קח אות קפז), דפליג על מה שהתיר במנוחת אהבה ח"א (עמ' תקפב) בשם הגר"מ מזוז שליט"א לפתוח המקרר ע"י קטן לפי מה שקרא לזה לא אכפת ליה, וכן צידד עפ"ז להתיר יותר מכך במנו"א שם, ע"ש. ועל שניהם פליג מרן זיע"א וקאמר דלעולם קחשיב ניחא ליה, ולכן אין להתיר כדבריהם, ע"ש.

בברכה רבה

 

[בני בני]

לך מותר, כי לך זה לא ניחא

לכאורה זה חידוש גדול. ואין לו מקור מפורש בספרי מרן זצ"ל.
ואם איתא, למה לא כתב מרן זצ"ל שאם רוצה להוציא משהו שנמצא בדלת המקרר מותר לפתחו, הרי לכל העולם לא איכפת ליה בכה"ג באור הנדלק?
אשמח לתשובה מהחכמים שליט"א.
תודה