אחת ולתמיד, חילוק הדין בין גנב לגזלן?????

[נץ טורף]

אין ספור שנים מטרידה ומייגעת אותי הקו’ הכ"כ פשוטה והלא מוסברת,
הא קי"ל דגזלן משלם קרן ואילו גנב משלם כפל, ואמרינן עלה בגמ’ דטעמא כיוון דגנב ירא מפני אנשים בשר ודם ואינו ירא מפני הקב"ה לכך משלם קנס כפל משא"כ דגזלן אינו ירא אף מפני אנשים לכך אינו משלם קנס.
והן אמנם דגם זה אינו ניחא מדוע כיוון דאינו ירא מהקב"ה אך ירא מפני אנשים הוא הטעם לקנס, דלכאו’ הטעם לקנוס הוא כיוון דאינו ירא מהקב"ה אך חזינן להדיא לא כן דהטעם הוא כיוון שירא מאנשים ולא מהקב"ה, וצ"ב דאטו זה הטעם לקנס דירא מאנשים ולא מהקב"ה, וביותר דזה דבר פשוט דאדם ירא מאנשים ולא מהקב"ה כיוון דבה’ אינו מאמין ואילו בנ"א יכולים לתופסו, והגזלן דאינו ירא אף מבנ"א אין זה אלא מחמת סיבה טכנית דהוא גברא אלימא אך בלו יצוייר דהיה יכולת למלכות לתופסו וודאי דלא היה גוזח וא"כ מ"ט אמרינן דזה הטעם זמשלם קנס, וצ"ע בפנ"ע.
ובעיקר הדבר הא חזינן להדיא אין ספור ראיות דאיכא חילוק עמוק ויסודי בעיקר הדין בין גנב לגזלן ואף לעניין הקרן, וד"ז צ"ת, ודרגילים לומר בעולם הישיבות דבגנס החיוב על המעשה ואילו בגזלן החיוב הוא על החיסרון, אמנם זה ג"כ צ"ב דהיא גופא מאי טעמא הגנב מתחייב על המעשה והיינו מהי טעמא חזינן להגנב דעביד מעשה המחייב טפי, וידועים דברי החינוך דמעשה הגנב הוי מעשה חצוף טפי, אך זה ג"כ צריך ביאור רב דלכאו’ מעשה הגזלן חצוף טפי מגנב כיוון דהגזלן שקיל לבעליו בכח בפניו ולכאו’ טפי הוי חציפות מהגנב דאמנם לוקח מהבעלים אך לא בפניו.

אנא הושיעוני נא !!!!​

 

[יואל בן מנשה]

ויש לדון גם על תנועת ש"ס כיום האם היא גזולה או גנובה והנפק"מ בזה.

 

[גרינפלד]

אין ספור שנים מטרידה ומייגעת אותי הקו’ הכ"כ פשוטה והלא מוסברת,
הא קי"ל דגזלן משלם קרן ואילו גנב משלם כפל, ואמרינן עלה בגמ’ דטעמא כיוון דגנב ירא מפני אנשים בשר ודם ואינו ירא מפני הקב"ה לכך משלם קנס כפל משא"כ דגזלן אינו ירא אף מפני אנשים לכך אינו משלם קנס.
והן אמנם דגם זה אינו ניחא מדוע כיוון דאינו ירא מהקב"ה אך ירא מפני אנשים הוא הטעם לקנס, דלכאו’ הטעם לקנוס הוא כיוון דאינו ירא מהקב"ה אך חזינן להדיא לא כן דהטעם הוא כיוון שירא מאנשים ולא מהקב"ה, וצ"ב דאטו זה הטעם לקנס דירא מאנשים ולא מהקב"ה, וביותר דזה דבר פשוט דאדם ירא מאנשים ולא מהקב"ה כיוון דבה’ אינו מאמין ואילו בנ"א יכולים לתופסו, והגזלן דאינו ירא אף מבנ"א אין זה אלא מחמת סיבה טכנית דהוא גברא אלימא אך בלו יצוייר דהיה יכולת למלכות לתופסו וודאי דלא היה גוזח וא"כ מ"ט אמרינן דזה הטעם זמשלם קנס, וצ"ע בפנ"ע.
ובעיקר הדבר הא חזינן להדיא אין ספור ראיות דאיכא חילוק עמוק ויסודי בעיקר הדין בין גנב לגזלן ואף לעניין הקרן, וד"ז צ"ת, ודרגילים לומר בעולם הישיבות דבגנס החיוב על המעשה ואילו בגזלן החיוב הוא על החיסרון, אמנם זה ג"כ צ"ב דהיא גופא מאי טעמא הגנב מתחייב על המעשה והיינו מהי טעמא חזינן להגנב דעביד מעשה המחייב טפי, וידועים דברי החינוך דמעשה הגנב הוי מעשה חצוף טפי, אך זה ג"כ צריך ביאור רב דלכאו’ מעשה הגזלן חצוף טפי מגנב כיוון דהגזלן שקיל לבעליו בכח בפניו ולכאו’ טפי הוי חציפות מהגנב דאמנם לוקח מהבעלים אך לא בפניו.​

אנא הושיעוני נא !!!!​

כנראה שבזה עיקר העונש הוא על זלזול האדם בה', והגנב מזלזל יותר מהגזלן, כפי שכתבת בתחילה.

 

[פשוט]

וידועים דברי החינוך דמעשה הגנב הוי מעשה חצוף טפי, אך זה ג"כ צריך ביאור רב דלכאו’ מעשה הגזלן חצוף טפי מגנב כיוון דהגזלן שקיל לבעליו בכח בפניו ולכאו’ טפי הוי חציפות מהגנב דאמנם לוקח מהבעלים אך לא בפניו.

כלפי קוב"ה מעשה הגנב חציף טפי.

 

[נץ טורף]

כלפי קוב"ה מעשה הגנב חציף טפי.

בהחלט פשוט,
היא גופא קא קשיא לי מדוע מעשה הגנב חציף טפי כלפי הקב”ה, וביותר דאי”ז טעם כלל לחלק בהקרן של גנב וגזלן, ועוד דכוונת החינוך דהוי מעשה חצוף טפי וודאי דאין הפשט כלפי הקב”ה כיוון דמביאים לזה סיעתא מבן בג בג בריש המניח דאל תיכנס לחצר חבירך שלא ברשות וכו’, ושם וודאי דלא הוה חצוף כלפי הקב”ה כיוון שהא נוטל ברשות, אלא חזינן דהוה מעשה בעייתי בעצם.

 

[פשוט]

היא גופא קא קשיא לי מדוע מעשה הגנב חציף טפי כלפי הקב”ה

לשון הגמרא כך הוא: "שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להם: זה השווה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השווה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת"
מבואר שעונשו של גנב הוא על חציפותו להחשיב כבוד עבד יותר מכבוד קונו. (עיין בתוספתא מרובה ה"א)

וביותר דאי”ז טעם כלל לחלק בהקרן של גנב וגזלן,

מה כוונתך לחילוק בקרן, דברי הרב מבריסק?

ועוד דכוונת החינוך דהוי מעשה חצוף טפי וודאי דאין הפשט כלפי הקב”ה כיוון דמביאים לזה סיעתא מבן בג בג בריש המניח דאל תיכנס לחצר חבירך שלא ברשות וכו’, ושם וודאי דלא הוה חצוף כלפי הקב”ה כיוון שהא נוטל ברשות, אלא חזינן דהוה מעשה בעייתי בעצם

לא ידעתי מקום דברי החינוך, ואיני זוכר דבריו ולכן איני יכול להתייחס.

 

[נץ טורף]

לשון הגמרא כך הוא: "שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להם: זה השווה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השווה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת"
מבואר שעונשו של גנב הוא על חציפותו להחשיב כבוד עבד יותר מכבוד קונו. (עיין בתוספתא מרובה ה"א)
מה כוונתך לחילוק בקרן, דברי הרב מבריסק?
לא ידעתי מקום דברי החינוך, ואיני זוכר דבריו ולכן איני יכול להתייחס.

על ראשון ראשון ואחרון אחרון,
בתחילת השרשור כבר הקשיתי, מדוע הגנב מיחשיב כביכול עשה עין של מטה כאינה רואה וכו’, דהא הגזלן נמי עביד הכי, אלא דהוא לא אכפ”ל דיודעים ממנו כיוון דהוא גברא אלימא וכגון שהשלטונות יראים ממנו, ומה אולמיה להגנב דהוא אדם חלש יותר ולכך מפחד מבנ”א, דבעצם אין חי’ ביניהם לגבי מה שמחשיבים את הקב”ה ובנ”א,
קרן - אין כוונתי לקרן של שור אלא לקרן היינו התשלום שמשלם על חיסרון הממון, ולא הקנס, וכגון ”קרן חומש ואשם” אם לא ציירתי זאת כראוי אבאר שוב.
כמדומני החנוך נמצא במצוה מ”ב אמנם אי”ז כעת תח”י.

 

[פשוט]

קרן - אין כוונתי לקרן של שור אלא לקרן היינו התשלום שמשלם על חיסרון הממון, ולא הקנס, וכגון ”קרן חומש ואשם” אם לא ציירתי זאת כראוי אבאר שוב.

הבנתי מעיקרא שכוונתך לקרן היינו התשלום ולא שוורים... אבל לא הבנתי איזה חילוק ראית בין קרן דגניבה לקרן דגזילה.

 

[פשוט]

כמדומני החנוך נמצא במצוה מ”ב אמנם אי”ז כעת תח”י.

שם זה דיני עבד עברי.

 

[נץ טורף]

הבנתי מעיקרא שכוונתך לקרן היינו התשלום ולא שוורים... אבל לא הבנתי איזה חילוק ראית בין קרן דגניבה לקרן דגזילה.

סליחה על הגיחוך,
רבו הראיות לכך דשאני קרן דגניבה מקרן דגזילה,
א. דהא בגניבה נמכר על הקרן ואילו בגזילה לא נמכר, אמנם אי”ז ראי’ כ”כ,
ב. בר”מ מבואר שגזלן עובר לאו על כל ש”פ ואילו גנב עובר לאו אחד מש”פ ולמעלה.
ג. לעניין לגזול עכו”ם מבואר בר”מ שמותר ואילו לגנוב מבואר להדיא דאסור.
ולא אאריך במקום שאמרו לקצר.

 

[פשוט]

א. דהא בגניבה נמכר על הקרן ואילו בגזילה לא נמכר, אמנם אי”ז ראי’ כ”כ,

אינו ראיה כלל.

ב. בר”מ מבואר שגזלן עובר לאו על כל ש”פ ואילו גנב עובר לאו אחד מש”פ ולמעלה.

הוא אשר הזכרתי לעיל בשם הגרי"ז ז''ל

לעניין לגזול עכו”ם מבואר בר”מ שמותר

ברמב"ם שלפני פ"א מגזו"א כתוב שאסור

ואילו לגנוב מבואר להדיא דאסור.

אכן כן כתוב הרמב"ם שלפני פ"א מגניבה.
וא"כ לענ"ד לא מצאתי חילוק בין גזל לגניבת הגוי, בדברי אדוננו הרמב"ם ז''ל

 

[נץ טורף]

אינו ראיה כלל.
הוא אשר הזכרתי לעיל בשם הגרי"ז ז''ל
ברמב"ם שלפני פ"א מגזו"א כתוב שאסור
אכן כן כתוב הרמב"ם שלפני פ"א מגניבה.
וא"כ לענ"ד לא מצאתי חילוק בין גזל לגניבת הגוי, בדברי אדוננו הרמב"ם ז''ל

בר”מ מבואר שגם לגזול מגוי למעשה אסור אמנם זה מטעמא אחרינא ועיי”ש בנושאי כלים, וכוונתי להא דבגזלן כ’ הר”מ הגוזל מחבירו ומבואר שמעכו”ם שרי, ואילו בגניבה כ’ הר”מ הגונב סתם.

 

[נץ טורף]

וע”ע בר”ן סנהדרין נ”ז, ובהחוט המשולש להגר”ח מוולאז’ין.

 

[פשוט]

בר”מ מבואר שגם לגזול מגוי למעשה אסור אמנם זה מטעמא אחרינא ועיי”ש בנושאי כלים, וכוונתי להא דבגזלן כ’ הר”מ הגוזל מחבירו ומבואר שמעכו”ם שרי, ואילו בגניבה כ’ הר”מ הגונב סתם.

לא זכיתי להבין, ואנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, ואיני מבין איך יעלה על הדעת לדקדק כזה דקדוק בדברי הרמב"ם ז''ל שמותר לגזול הגוי, כשבהמשך ההלכה הרמב"ם ז''ל כותב מפורשות שאסור לגזול הגוי
והא לך לשונו בפ"א מגזו"א: "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנאמר לא תגזול. אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל חייב להחזיר שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל זו מצות עשה. ואפילו שרף הגזלה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. ואסור לגזול כל שהוא דין תורה אפילו גוי אסור לגזלו או לעשקו. ואם גזלו או עשקו יחזיר".
והא לך לשונו בפ"א מגניבה: "כל הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון גוי ואחד הגונב את הגדול או את הקטן"

אמנם בזכרוני ראיתי שכתב רבי מאיר שמחה ז''ל שמבואר בדברי הרמב"ם ז''ל שחלוק לאו דגזילה מלאו דגניבה, דבגזילה כתב שהסיבה שאין לוקין הוא מחמת דהוי לאו הניתק לעשה, ואילו בגניבה כתב שהסיבה שאין לוקין הוא מחמת דהוי לאו הניתן לתשלומין.

וכדבריו מדוקדק בפסוקי אשם גזילות ששם לא נזכר גניבה, אלא רק גזילה, כחש בפיקדון, עושק שכר שכיר, מלווה וכו'.

 

[נץ טורף]

לא זכיתי להבין, ואנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, ואיני מבין איך יעלה על הדעת לדקדק כזה דקדוק בדברי הרמב"ם ז''ל שמותר לגזול הגוי, כשבהמשך ההלכה הרמב"ם ז''ל כותב מפורשות שאסור לגזול הגוי
והא לך לשונו בפ"א מגזו"א: "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנאמר לא תגזול. אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל חייב להחזיר שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל זו מצות עשה. ואפילו שרף הגזלה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו. ואסור לגזול כל שהוא דין תורה אפילו גוי אסור לגזלו או לעשקו. ואם גזלו או עשקו יחזיר".
והא לך לשונו בפ"א מגניבה: "כל הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון גוי ואחד הגונב את הגדול או את הקטן"

אמנם בזכרוני ראיתי שכתב רבי מאיר שמחה ז''ל שמבואר בדברי הרמב"ם ז''ל שחלוק לאו דגזילה מלאו דגניבה, דבגזילה כתב שהסיבה שאין לוקין הוא מחמת דהוי לאו הניתק לעשה, ואילו בגניבה כתב שהסיבה שאין לוקין הוא מחמת דהוי לאו הניתן לתשלומין.

וכדבריו מדוקדק בפסוקי אשם גזילות ששם לא נזכר גניבה, אלא רק גזילה, כחש בפיקדון, עושק שכר שכיר, מלווה וכו'.

כבר כתבתי לעיל דעי’ בר”ן סנהדרין נ”ז דכ’ להדיא הדיוק בר”מ, ומה דהק’ מהמשך דברי הר”מ בפ”א מגזילה עיי”ש בכ”מ דביאר דאין חיובו מחמת עצם מה שגזל, אלא מטעמא אחרינא עיי”ש, וכ”כ דעי’ בחוט המשולש להגר”ח מוולאז’ין דג”כ כ’ דיוק זה, וכ”ז מלבד כל רבותינו האחרונים דהשתא והיינו רה”י למיניהם, דכ”א כ’ בספרו דיוק זה, ואכמ”ל.

 

[פשוט]

כבר כתבתי לעיל דעי’ בר”ן סנהדרין נ”ז דכ’ להדיא הדיוק בר”מ,

עיינתי וראיתי, וכתב שם שהלכה כמ"ד גזל הגוי מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור מפני חילול השם. והטעם מפני עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים וכו', ודקדק כן מלשון הרמב"ם ריש הלכות גזו"א הנ''ל.
אך לצערי איני מצליח להבין דברי קודשו, דאם הוא מטעם דעמד וימודד ארץ וגו', מפני מה פסק הרמב"ם ז''ל דגניבת הגוי אסורה, ומ"ש גניבה מ"ש גזילה? והשי"ת יפתח ליבי בתורתו הקדושה להבין דברות רבותינו הראשונים ז''ל.

ומה דהק’ מהמשך דברי הר”מ בפ”א מגזילה עיי”ש בכ”מ דביאר דאין חיובו מחמת עצם מה שגזל

לא מצאתי כזאת בדברי מרן ז''ל בכס"מ. אלא שדן לענין עושק הגוי דמותר מה"ת, דכתיב לא תעשוק את רעך. והסיק דאיסור עושק הגוי דרבנן. עיי"ש.

וכ”כ דעי’ בחוט המשולש להגר”ח מוולאז’ין דג”כ כ’ דיוק זה

אמ"א.

 

[גרינפלד]

בספר הבתים כתב שגנב חמור יותר כי הוא גרם לבעלים להתייאש [וזה מסביר טפי את שיטת התורי"ד ב"ק ס"ה ע"א, וי"מ כן ברש"י ס"ד ע"ב, שגנב חמור יותר מגזלן שאינו יכול לומר הרי שלך לפניך, ואפי' אם מחזיר החפץ עצמו והוזל חייב לשלם ההפרש], ולכאורה זה הסבר אחר מהגמ'; ויתכן שיש כמה טעמים. עוי"ל שהספר הבתים להלכה שסתם גניבה יאוש בעלים ולא גזילה, משא"כ ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו אולי סברו שסתם גזילה יאוש בעלים. עוד יתכן שהנה לכאורה קשה על ספר הבתים מלסטים מזויין שיש שיטה בגמ' שחייב כפל כגנב, ומ"מ לגבי יאוש בסתמא הבעלים לא מתייאש [כגזלן], כמבואר בגמ' ב"ק קי"ד ע"א, ובתוס' שם; וצ"ל שהתורה לא חילקה בגנב, וא"כ י"ל שתלמידיו של ריב"ז שאלוהו לשיטתו שדריש טעמיה דקרא, כמבואר בחידושי הר"ן ר"ה כ"א ע"ב [יל"ע אם כוונתו כר"ש]; ולפי"ז פחות אומרים לא פלוג, ולכן היה צריך לטעם אחר, אבל הספר הבתים הוא להלכה שלא דרשינן טעמיה דקרא, ורק קצת הסבר צריך ועל זה אפשר לומר לא פלוג [ואם אין הדברים יש תועלת לזכירת הדברים כמש"כ החת"ס שבת ק"מ ע"ב].
​

 

[נץ טורף]

עיינתי וראיתי, וכתב שם שהלכה כמ"ד גזל הגוי מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור מפני חילול השם. והטעם מפני עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים וכו', ודקדק כן מלשון הרמב"ם ריש הלכות גזו"א הנ''ל.
אך לצערי איני מצליח להבין דברי קודשו, דאם הוא מטעם דעמד וימודד ארץ וגו', מפני מה פסק הרמב"ם ז''ל דגניבת הגוי אסורה, ומ"ש גניבה מ"ש גזילה? והשי"ת יפתח ליבי בתורתו הקדושה להבין דברות רבותינו הראשונים ז''ל.

ביארו בזה רבותינו האחרונים, דכל הטעם דמהני לגזול הגוי היינו מטעם עמד וימודד ארץ וכו’ דזהו התר מטעם דאין חסרון ממון, אך בגניבה דאיכא רעותא במעשה וע”ז הוא דמחייבינן ליה, א”כ מה איכפ”ל דליכא רעותא בהחסרון ממון, אך עכ”פ הא עביד מעשה חצוף המחייב כפל.
ואם נפשך לומר דמה איכפ”ל דעביד מעשה חצוף והא כל היכא דליכא רעותא בהחסרון ממון א”כ ליכא לחיובי להמעשה משום מעשה חצוף, אומר לך דאה”נ ולא ברירא לי כוונתם כלל, וראיתי להגרח”י שריבר שליט”א דג”כ כ’ דליכא כלל רעותא בהמעשה גניבה ללא חסרון ממון.
ודלמא י”ל בזהירות, דוודאי דבעכו”ם איכא חסרון ממון מצד המעשה אלא דלא חייב ע”ז, ויש בזה חי’ עצום, ולכך חשיב מעשה חצוף כיוון דהוי מעשה שהוא חסרון ממון, ומה איכפ”ל דלא מחייב ע”ז, אך הא המעשה מצד עצמו הוי מעשה מגונה, ויל”ע טובא וה’ יאיר עיני בתורתו.

 

[פשוט]

ביארו בזה רבותינו האחרונים, דכל הטעם דמהני לגזול הגוי היינו מטעם עמד וימודד ארץ וכו’ דזהו התר מטעם דאין חסרון ממון, אך בגניבה דאיכא רעותא במעשה וע”ז הוא דמחייבינן ליה, א”כ מה איכפ”ל דליכא רעותא בהחסרון ממון, אך עכ”פ הא עביד מעשה חצוף המחייב כפל.
ואם נפשך לומר דמה איכפ”ל דעביד מעשה חצוף והא כל היכא דליכא רעותא בהחסרון ממון א”כ ליכא לחיובי להמעשה משום מעשה חצוף, אומר לך דאה”נ ולא ברירא לי כוונתם כלל, וראיתי להגרח”י שריבר שליט”א דג”כ כ’ דליכא כלל רעותא בהמעשה גניבה ללא חסרון ממון.
ודלמא י”ל בזהירות, דוודאי דבעכו”ם איכא חסרון ממון מצד המעשה אלא דלא חייב ע”ז, ויש בזה חי’ עצום, ולכך חשיב מעשה חצוף כיוון דהוי מעשה שהוא חסרון ממון, ומה איכפ”ל דלא מחייב ע”ז, אך הא המעשה מצד עצמו הוי מעשה מגונה, ויל”ע טובא וה’ יאיר עיני בתורתו.

מחילה אבל לא הבנתי מילה.
אם תוכל לכתוב בצורה יותר מפושטת וברורה שבעלבת כמוני יוכל להבין, אודה לך מאוד.

 

[נץ טורף]

מחילה אבל לא הבנתי מילה.
אם תוכל לכתוב בצורה יותר מפושטת וברורה שבעלבת כמוני יוכל להבין, אודה לך מאוד.

אנסה,
הטעם דמהני לגזול עכו”ם היינו מטעם דבמעמד הר סיני עמד והתיר ממונן לישראל, ולכך חשיב כהפקר ולא מחייבם להשיב להם אם גזלם, וכל מה דמדרבנן אסור למיגזל עכו”ם היינו מטעם חילול השם וכדו’,
ולכאו’ לפ”ז גם מטעם גניבה לא מחייב לעכו”ם כלל אם גנבם כיוון דהתיר ממונן לישראל והוי כהפקר, וצדקו בזה דבריך דלכאו’ ליכא לחלק בזה כלל,
אמנם ביארו בזה רבותינו האחרונים, דבגזילה מה דחייב הוא על חסרון ממון, ולכך בעכו”ם מיפטר כיוון דאין חייב על חסרון הממון, משא”כ בגניבה דאין המחייב על החסרון ממון בלחוד אלא איכא בזה תוספת דחייב על המעשה המחוצף שיש בגניבה, (ואקשי’ לעיל מ”ט חשיב מעשה מחוצף, ועיי”ש שהק’ באריכות וטוב טעם),
וכיוון דבגניבה איכא מעשה מחוצף א”כ מה איכפ”ל דממונן הוי כהפקר, אה”נ דלא מחייב על חסרון הממון, אכתי מחייב על המעשה המחוצף שיש בגניבה, ובזה כ’ לעיל דליכא ביאור לזה כלל, וע”ע במש”כ לעיל, נדמה לי שלאחר הנ”ל ניתן להבין את המשך הדברים, ויאכלו ענוים וישבעו.