כתב הרמח"ל בדרך עץ חיים (בסופו), והנה תראה שחורבן בית קדשנו ותפארתנו ושגלינו מארצנו היה בעוון ביטול תורה, כמו שמבואר בתורתנו הקדושה "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת... ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם", ו"ברית" האמור שם היינו תורה, ע"כ.
וצריך לומר שלפי זה מה שכתוב "וילכו ויעבדו אלהים אחרים", הוא דבר נוסף, או שנגרם על ידי עזיבת התורה.
עוד יש לבאר שכיון שעזבו, על זה לא ויתר הקב"ה, וכבר נענשו על הכל, וכמו שדנו המפרשים שמצד אחד ביומא (ט, ב) איתא שבית הראשון חרב על ג' עבירות חמורות, ובב"מ (פה, ב) שגלות הארץ משום "עזבם את תורתי", והרמח"ל נוקט שגם חורבן בית המקדש מחמת זה[1] [ויש בזה הרבה מהלכים (עי' תורת חיים ב"מ שם, ועוד)].
וצריך לומר שלפי זה מה שכתוב "וילכו ויעבדו אלהים אחרים", הוא דבר נוסף, או שנגרם על ידי עזיבת התורה.
עוד יש לבאר שכיון שעזבו, על זה לא ויתר הקב"ה, וכבר נענשו על הכל, וכמו שדנו המפרשים שמצד אחד ביומא (ט, ב) איתא שבית הראשון חרב על ג' עבירות חמורות, ובב"מ (פה, ב) שגלות הארץ משום "עזבם את תורתי", והרמח"ל נוקט שגם חורבן בית המקדש מחמת זה[1] [ויש בזה הרבה מהלכים (עי' תורת חיים ב"מ שם, ועוד)].
[1] וראיתי מובא מתיקו"ז (תיקון כא, דף נז, ב) דבטילו בה אורייתא, ודא גרם איבודא דבית ראשון ושני.
