אכילה פיתות בשבת הגדול

[abc123]

האם נראה לכם סביר שיש כאלו שאוכלים בשבת הגדול (שרחוק קצת מבדיקת חמץ השנה) פיתות ולא חלות, בכדי למנוע כמה שיותר ריחוק של לכלוך חמץ ופירורים מהבדיקה.
זאת אומרת אוכלים חמץ עד יום לפני הבדיקת חמץ, אבל שמא יהיה פירורים כלשהם בכל מיני מקומות, אז חלות שמלכלכות נמנעים מהם.
מה דעת הציבור?
לא אני נוהג כך אלא שמעתי.

 

[אושרי רביב]

הרב מוצפי אומר בכל השבתות לאכול רק פיתות, כי זה פת אפויה וזה מה שאמרו בהוריות שזה פת אפויה שמועיל לזיכרון, אז לא מזיק אם עושים כך בשבת הגדול...

 

[פשוט]

הרב מוצפי אומר בכל השבתות לאכול רק פיתות, כי זה פת אפויה וזה מה שאמרו בהוריות שזה פת אפויה שמועיל לזיכרון, אז לא מזיק אם עושים כך בשבת הגדול...

לא הבנתי, וחלות אינם פת אפויה?

 

[אושרי רביב]

לא הבנתי, וחלות אינם פת אפויה?

הרב מוצפי אומר שלא...

 

[קורסיה]

הרב מוצפי אומר שלא

אז מה עשו עם החלות? בשלו בסיר על הגז או שמו במקפיא?
תראה לנו את התשובה של הרב

 

[פשוט]

הרב מוצפי אומר שלא...

מה שלא? שאינם פת? או שמא שאינם אפויה?

 

[אושרי רביב]

מה שלא? שאינם פת? או שמא שאינם אפויה?

שאינה פת אפויה

 

[פשוט]

שאינה פת אפויה

ואנוכי בער לא אבין.

 

[אושרי רביב]

אז מה עשו עם החלות? בשלו בסיר על הגז או שמו במקפיא?
תראה לנו את התשובה של הרב

הוא אומר את זה בדרשות תמיד, שזה לא פת אפויה.

 

[אושרי רביב]

שאלה - 199926
לכבוד הרב שלום רב
מה מקור קליעת החלה? שמעתי שאומרים שזה מנהג קדום של גוים והיהודים אימצו אותו.
תשובה
זה לא היה נהוג אצל בני הספרדים, גדולה מזו לא היו מסכימים לאכול לחם של היום כי הפנימיות אינה אפויה, אלא פיתות באופנים שונים, כי האוכל פת אפויה מחכים בתורה.
שאלה - 171691
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
בשיעור נשים, אחת המשתתפות אמרה שיש ענין שהחלות לשבת יהיו "קלועות". אנו מברכים בשבת לפעמים גם על פיתוח. יש עניין?
תשובה
אפילו שלמה המלך לא קלע חלות לשבת, כי פה בארץ ישראל אכלו פיתות אפויות כהוגן ללא בצק בפנים וכך החכימו. כי האוכל פת אפויה זוכר את לימודו.
שאלה - 262007
לכבוד הרב שלום רב
שלום להרב, מה המקור לצורת החלות של זמננו? האם חייבים לברך על לחם מיוחד או יכולים לכתחילה לברך על לחם שלם רגיל של ימי חול?
תשובה
בכל בתי יהודי המזרח היו הנשים והבנות אופות ביום השישי לחם מיוחד לשבת בביתן. ומכיוון שהמן אשר ירד לישראל ביום השישי היה משובח יותר מאשר בחול, כמפורש במדרש ובתרגום יונתן, היו עושים לחם טעים יותר ומקושט לכבוד שבת, כל משפחה לפי כשרון יצירתה.
בימינו די בזה לרכוש סוג שונה של לחם לשבת. ועיין בשיבת ציון כי רבנו חיים פלאג׳י מהדר היה לאפות לכל סעודה לחם מסוג שונה, כדי לכבד את השבת ולברך אם סוגי הלחמים.

 

[אושרי רביב]

שיעור מרתק ומתוק עד מאוד ובין היתר מדבר על עניין זה, יגעתי רבות לחפשו כי עבר שנה ויותר מאז שראינו שיעור זה, ואיתרתי אותו בס"ד לכבוד הרבנים היקרים הרב שקורא לעצמו @פשוט הגם שאינו פשוט כלל ועיקר, וכן הרב @קורסיה ידידנו וחביבנו:

פרשת ויגש שיעור מיד בנימין בית כנסת שירת קטיף טבת

שיעורי תורה - פרשת ויגש שיעור מיד בנימין בית כנסת שירת קטיף טבת

www.doresh-tzion.co.il

 

[פשוט]

שיעור מרתק ומתוק עד מאוד ובין היתר מדבר על עניין זה, יגעתי רבות לחפשו כי עבר שנה ויותר מאז שראינו שיעור זה, ואיתרתי אותו בס"ד לכבוד הרבנים היקרים הרב שקורא לעצמו @פשוט הגם שאינו פשוט כלל ועיקר, וכן הרב @קורסיה ידידנו וחביבנו:

פרשת ויגש שיעור מיד בנימין בית כנסת שירת קטיף טבת

שיעורי תורה - פרשת ויגש שיעור מיד בנימין בית כנסת שירת קטיף טבת

www.doresh-tzion.co.il

יישר כח
בל"נ נקשיב

 

[פשוט]

עדיין לא הספקתי להקשיב, אבל כעת עלה בדעתי ששתי הלחם שנאמר עליהם חמץ תאפינה אם אני זוכר נכון ברמב"ם כתוב שגובהן היה 4 אצבעות שזה כ8 ס"מ, וזה לא כ"כ פיתה אלא יותר קרוב לחלה, ויש להתבונן בדבר.

 

[תלמיד מהרש"ך]

הגרב"צ מוצפי שליט"א רגיל להביא דברי הכה"ח פלאג'י וז"ל
כף החיים פלאגי - סימן לו סעי' מ"ה בימי חורפי מקדמוני, הזהירני עטרת ראשי הרב המופלא, צרור המור דודי לי, כבוד מורינו הרב אליהו חזן זכרונו לחיי העולם הבא, בעל ספר אורח משפט, דבשלש סעודות שבת צריך לעשות המוציא בסדר הזה, דהיינו ליל שבת על הפיתין חררות הנקראין פיטאס (פיתות), וביום שבת על הלחמים רחבים הנקראים פאניס (ככרות לחם), ובסעודה שלישית על הלחמים ארוכין הנקראים סובאדוס, ובסעודה רביעית לברך על הרקיקים, דהם ביסקוג'וס (ביסקויטים), או ריש'אס או רוסקאס (כעכים) וכדומה, מפת הבאה בכסנין, והוא מנהג ותיקין, ואמר אלי כי נתייסד מנהג זה כדי שיתברכו כל המיני ללמים שעושין מהעיסה בערב שבת, ויחול עליהם מקדושת שבת, דמשפעו יריק שפע וברכה לכל ימות השבוע, ויאכלו ויותירו אכול ושבוע והותר, זה תוכן דבריו, אלא דלענין סעודה רביעית מצוה מן המובחר בפת, אבל רובא דעלמא לא יוכלו לסבול לאכול פת לחם, כי אם פת הבאה בכסנין, וממילא רווחא להניח ברכה:

 

[תלמיד מהרש"ך]

עוד הראני חכ"א
רמב"ם יד החזקה הלכות תמידין ומוספין פרק ה הלכה ט
כל חלה מהן מרובעת שנאמר לחם הפנים שיהיו לו פנים רבים אורך כל חלה מהן עשרה טפחים ורחבה חמשה טפחים ורומה שבע אצבעות והשולחן אורכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים נותן אורך החלה על רוחב השולחן נמצאת החלה יוצאת שני טפחים מכאן ושני טפחים מכאן וכופל את היוצא מכאן ומכאן וישאר בין שני הקצוות רוח באמצע וכן מניח חלה על גבי חלה עד שעורך שש חלות וכן עושה בצד המערכה שנייה שש חלות:

 

[abc123]

בחיים לא שמעתי על זה אפילו דיון.... תמיד מסתכלים על אלו שאוכלים פיתות בשבת כאולי אפילו זילזול... מעניין

 

[קורסיה]

בפסקי תשובות סימן קסז הערה 32 כתב דהיינו שנשאר כמין בצק.

מדברי הש"ע המקוצר הנ"ל נראה שאין בזה חשש של פת שאינה אפויה כל צרכה, משום שזה דרך האפייה