בחזו"ע חנוכה עמ' כז כתב דכיון דדעת הר"ח דרצה אוכל סעודה רביעת רצה אינו אוכל, והיתומים מוחזקים, יכולים לטעון קים לי, ואינם חייבים לתת לה.
אך קשה שהרי בשו"ע אה"ע סי' צג סעיף טז כתב: אַלְמָנָה שֶׁתָּבְעָה מְזוֹנוֹת מֵהַיּוֹרְשִׁים, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁנָּתְנוּ לָהּ וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא נָטְלָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת עַל הַיְתוֹמִים לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ תִּשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵת וְתִטֹּל;
והטעם מבואר בכתובות צו דהאלמנה מוחזקת, ולכאורה דלא כהחזו"ע שכתב שהיתומים מוחזקים
אך קשה שהרי בשו"ע אה"ע סי' צג סעיף טז כתב: אַלְמָנָה שֶׁתָּבְעָה מְזוֹנוֹת מֵהַיּוֹרְשִׁים, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁנָּתְנוּ לָהּ וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא נָטְלָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת עַל הַיְתוֹמִים לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ תִּשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵת וְתִטֹּל;
והטעם מבואר בכתובות צו דהאלמנה מוחזקת, ולכאורה דלא כהחזו"ע שכתב שהיתומים מוחזקים
נערך לאחרונה:
