• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אם צריך שיהיו תפילין עליו בזמן תפילת מנחה

יי"ש ס"ט

Active member
מפשט דברי מרן השו"ע בסי' לז ס"ב לכאו' משמע אף בתפלת מנחה שכתב: מצותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריך גוף נקי וכו' נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה. מיהו בב"י סי' מו שמונה מאה ברכות שבכל יום לא מזכיר ברכה על תפילין פעמים רק שכותב שבתענית שאין לו סעודות ישלים בברכת טלית ותפילין במנחה. משמע שבסתם לא היו נוהגים להניח תפילין במנחה. וקשה מאי שנא תפלת מנחה מתפלת שחרית. ואולי י"ל שהקפידו דוקא בשחרית שקורא גם ק"ש ואמר ר' יוחנן בגמ' (ברכות יד סע"ב) הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל. אלא דאכתי קשה דע"כ צריך גוף נקי בשעת התפלה וא"כ יניח אז שהרי בעיקרן מצותן להיותם עליו כל היום כמש"כ השו"ע. ועי' בזהר פרשת תולדות (קמא.) שמי שלא מניח תפלין כל היום לא שריא עמיה מהימנותא ואתעדי מניה דחילו דמאריה (מיהו השתא לא מנחינן כמש"כ השו"ע) וצלותא לאו צלותא כדקא יאות. ולמעשה נראה שכדאי להניח תפילין אף בתפלת מנחה.​
 
מפשט דברי מרן השו"ע בסי' לז ס"ב לכאו' משמע אף בתפלת מנחה שכתב: מצותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריך גוף נקי וכו' נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה. מיהו בב"י סי' מו שמונה מאה ברכות שבכל יום לא מזכיר ברכה על תפילין פעמים רק שכותב שבתענית שאין לו סעודות ישלים בברכת טלית ותפילין במנחה. משמע שבסתם לא היו נוהגים להניח תפילין במנחה. וקשה מאי שנא תפלת מנחה מתפלת שחרית. ואולי י"ל שהקפידו דוקא בשחרית שקורא גם ק"ש ואמר ר' יוחנן בגמ' (ברכות יד סע"ב) הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל. אלא דאכתי קשה דע"כ צריך גוף נקי בשעת התפלה וא"כ יניח אז שהרי בעיקרן מצותן להיותם עליו כל היום כמש"כ השו"ע. ועי' בזהר פרשת תולדות (קמא.) שמי שלא מניח תפלין כל היום לא שריא עמיה מהימנותא ואתעדי מניה דחילו דמאריה (מיהו השתא לא מנחינן כמש"כ השו"ע) וצלותא לאו צלותא כדקא יאות. ולמעשה נראה שכדאי להניח תפילין אף בתפלת מנחה.​
פשששששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו שליט"א וזיע"א
1. רבינו תם כבר קנית ????
2. ומה עם שימושא רבא .

אם כבר קנית אז אולי מצד יוהרא במנחה תשים רק את רבינו תם ללא הטלית או את השימושא רבא
וחוץ מיוהרא מה עם לא תתגודדו ????
 
פשששששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו שליט"א וזיע"א
1. רבינו תם כבר קנית ????
2. ומה עם שימושא רבא .

אם כבר קנית אז אולי מצד יוהרא במנחה תשים רק את רבינו תם ללא הטלית או את השימושא רבא
וחוץ מיוהרא מה עם לא תתגודדו ????
יש בזה בעיה של יוהרא

אשמח לקבל מקור מוסמך מדברי הפוסקים שיש יוהרא להניח תפילין במנחה.
הרי אם יש מקצת אנשים שמניחים במנחה כבר אינו חשיב יוהרא כמ"ש הב"י בהלכ' ציצית גבי נישוק הציציות.
ואם בא ממקום שרגילים להניח ג"כ אינו חשיב יוהרא כמ"ש האיגרות משה באו"ח ח"ד סימן לג כמדומה.
והיום דבר די נפוץ שרגילים להניח במנחה, וכבר כתב דבר זה בבה"ל סימן לז כמדומה בשם הרמ"ע, ויעויין עוד בשו"ת הרמ"ע
גבי תפילין במנחה ומה שכתב בלשון חריפה על הרבנים המונעים יעו"ש כי יראתי להעתיק לשונו החריפה.
ואם זה נפוץ לכאורה חשיב כדברי הב"י המוכרים הנ"ל.
ומה גם שלא ברירא כלל שיש יוהרא באדם הבא לקיים דאורייתא, ובפרט שבא להחמיר ע"ע לצאת ידי ספק
דזה לא חשיב יוהרא, דדוקא שעושה דבר שאינו קשור לדין כלל אז חשיב כיוהרא, משא"כ כאן דיש הרבה ראשו' דס"ל שמצוות תפילין כל רגע ורגע ממש ואי לא חשיב כביטול עשה ,לא אמרתי שכך הלכה, אלא שאותו אדם בא לצאת י"ח הפוסק' האלה, וממילא לא שייך יוהרא, זכורני שיש אריכות על זה בפתח הדביר ואינו תח"י כעת.
אז אנא המנפנפים ביוהרא תביאו סמך לדברים ולא תשובה ודברים בלי טעם.
וכתב כתוב בתוספתא זבים, אמר ר"ע לא כל הקופץ משתבח, אלא הנותן את הטעם.
 
נערך לאחרונה:
פשששששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו שליט"א וזיע"א
1. רבינו תם כבר קנית ????
2. ומה עם שימושא רבא .

אם כבר קנית אז אולי מצד יוהרא במנחה תשים רק את רבינו תם ללא הטלית או את השימושא רבא
וחוץ מיוהרא מה עם לא תתגודדו ????
דוגמא לתשובה כשאין מה לענות
 
אשמח לקבל מקור מוסמך מדברי הפוסקים שיש יוהרא להניח תפילין במנחה.
הרי אם יש מקצת אנשים שמניחים במנחה כבר אינו חשיב יוהרא כמ"ש הב"י בהלכ' ציצית גבי נישוק הציציות.
ואם בא ממקום שרגילים להניח ג"כ אינו חשיב יוהרא כמ"ש האיגרות משה באו"ח ח"ד סימן לג כמדומה.
והיום דבר די נפוץ שרגילים להניח במנחה, וכבר כתב דבר זה בבה"ל סימן לז כמדומה בשם הרמ"ע, ויעויין עוד בשו"ת הרמ"ע
גבי תפילין במנחה ומה שכתב בלשון חריפה על הרבנים המונעים יעו"ש כי יראתי להעתיק לשונו החריפה.
ואם זה נפוץ לכאורה חשיב כדברי הב"י המוכרים הנ"ל.
ומה גם שלא ברירא כלל שיש יוהרא באדם הבא לקיים דאורייתא, ובפרט שבא להחמיר ע"ע לצאת ידי ספק
דזה לא חשיב יוהרא, דדוקא שעושה דבר שאינו קשור לדין כלל אז חשיב כיוהרא, משא"כ כאן דיש הרבה ראשו' דס"ל שמצוות תפילין כל רגע ורגע ממש ואי לא חשיב כביטול עשה ,לא אמרתי שכך הלכה, אלא שאותו אדם בא לצאת י"ח הפוסק' האלה, וממילא לא שייך יוהרא, זכורני שיש אריכות על זה בפתח הדביר ואינו תח"י כעת.
אז אנא המנפנפים ביוהרא תביאו סמך לדברים ולא תשובה ודברים בלי טעם.
וכתב כתוב בתוספתא זבים, אמר ר"ע לא כל הקופץ משתבח, אלא הנותן את הטעם.
הרב מוצפי כותב בסידור שאם שמים בפרהסיא יש בזה יוהרא
 
הרב מוצפי כותב בסידור שאם שמים בפרהסיא יש בזה יוהרא
שאלה-263591
שלום לכבוד הרב,
מחילה, מה עדיף להתפלל מנחה גדולה בכולל, שם לא מניחין תפילין, או להתפלל לפני השקיעה עם טלית ותפילין?
שהשם ישמור אותך,

תשובה
א, מתפללים היכן שלומדים. ב, לא מתפללים בפומבי עם תפילין משום איסור יוהרא ושלא יהיה בנידוי חס ושלום.
 
זה בדיוק מה שכתבתי בתשובתי, שאני מחפש דברים עם מקורות, עם כל הכבוד לגאון הרב מוצפי שליט"א,
כבר קיבלנו ממרן היבי"א שאין משוא פנים בתורה וצריך סימוכין ולא להביא תשובה בלי ראיה של כל חכם שהיה.
וכתוב אצלי דברים מפורשים ממרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ומעוד כמה שאין יוהרא בתפילין.
ואולי בהמשך אעלה לכאן
 
פשששששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו שליט"א וזיע"א
1. רבינו תם כבר קנית ????
2. ומה עם שימושא רבא .

אם כבר קנית אז אולי מצד יוהרא במנחה תשים רק את רבינו תם ללא הטלית או את השימושא רבא
וחוץ מיוהרא מה עם לא תתגודדו ????
מחילה אבל התשובה הזאת מזעזעת אותי. מישהו טרח ולמד תורה וכתב מה שעלה לו. אתה יכול להוכיח שהוא טועה, אבל מה לזלזל?
אני מדמיין את הגרע"י בתור נער אומר לסובביו שאם שכח המלך המשפט חוזר, ומישהו מזלזל בו בפומבי: "פששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו"
 
מחילה אבל התשובה הזאת מזעזעת אותי. מישהו טרח ולמד תורה וכתב מה שעלה לו. אתה יכול להוכיח שהוא טועה, אבל מה לזלזל?
אני מדמיין את הגרע"י בתור נער אומר לסובביו שאם שכח המלך המשפט חוזר, ומישהו מזלזל בו בפומבי: "פששש אני מבין שכבודו גדול מרבותינו"
זה בדיוק נגע הנקרא "שטחיות" הנפוץ כיום.
 
זה בדיוק מה שכתבתי בתשובתי, שאני מחפש דברים עם מקורות, עם כל הכבוד לגאון הרב מוצפי שליט"א,
כבר קיבלנו ממרן היבי"א שאין משוא פנים בתורה וצריך סימוכין ולא להביא תשובה בלי ראיה של כל חכם שהיה.
וכתוב אצלי דברים מפורשים ממרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ומעוד כמה שאין יוהרא בתפילין.
ואולי בהמשך העלה לכאן
אתה תביא הוכחות. זה חוצפה שאתה מבקש לדברי הרב מוצפי ראיות. אתה לא אשכנזי שהולך לפי הגרחק נכון
 
אתה תביא הוכחות. זה חוצפה שאתה מבקש לדברי הרב מוצפי ראיות. אתה לא אשכנזי שהולך לפי הגרחק נכון
ממתי ספרדי קיבל הוראות הרב מוצפי ואשכנזי קיבל הוראות הגרח"ק אתמהה...
אני מכיר שו"ע ורמ"א, מעולם לא ראיתי ביד מלאכי דבר זה שאתה אומר.
וסליחה אינה חוצפה לבקש ראיות, הרי יכול להיות שדבריו לא עולים בקנה אחד עם הגרמ"פ או עם כל פוסק אחר ואין לקבל כל דבר ויש לדון
כך למדנו מדברי גאון עוזינו מרן הגרע"י, ואלה הם אותם טענות שטענו עליו שחולק על מרן הבא"ח. סליחה תציג סוגיא ואז נדבר, ואם לא איני חייב לענות.
 
והיום דבר די נפוץ שרגילים להניח במנחה
כמה זה כבר נפוץ? זה מאוד תלוי בערים. אני חושב שיש מקומות שאפילו לא מודעים שיש חומרא כזו
לרב מוצפי יש תשובה ארוכה על יוהרא כדאי ללמוד
וחוץ מזה נראה שאין ראיה מהש"ע הנ"ל ללבוש תפילין במנחה. שמרן שם התכוון שמן התורה צריך להניח כל היום (ראה בילקוי ס' כה סעיף כ'). וכיון שצריך שיהיה הגוף נקי לא נהגו כן. אך הזמן המועט ביותר להניח תפילין הוא בשעת ק"ש ותפילת שמונה עשרה. וזה שכתב שם המשנ"ב לעיין לעיל סימן כה סעיף יג' ששם נתבאר מתי אפשר להוריד את התפילין. כלומר שלכתחילה יש להניח תפילין כל שחרית ולהורידם כפי המבואר שם.

וכן משמע בכה"ח סק"י שלהניח במנחה זהו מנהג אחר והוא מנהג נכון של רבים מיראי ה' וכו'.
וכן משמע בהלכה ברורה (ח"ג עמ' קצז קצח) ע"ש
 
שער הכוונות דרוש ה

גם לטעם זה עיקר מצות התפילין הוא בבקר בעת התפיל' לפי שאז יש מוחין גמורים אבל בשאר היום שאינם אלא מכח רשימו בלבד לכן אינה כ"כ מצוה וחובה כמו בעת התפילה:

ילקוט יוסף ציצית ותפילין סימן כה - הלכות תפילין
כ. יוצא אדם ידי חובת תפילין מן התורה אפילו לובשן פעם אחת ביום, ואינו מחוייב שיהיו התפילין עליו כל היום.כ)

ההערה למטה כ) אין חיוב ללבוש התפילין כל היום
ראה להלן סימן לז.
והנה יש לחקור אם מה"ת יש מצוה מיוחדת בכל יום להניח תפילין, והיא מצוה לכל יום מחדש, או דילמא דמה"ת יש מצוה תמידית להניח תפילין [אלא שמדרבנן גזרו שלא להניח תפילין בלילה גזרה שמא יפיח בהם ויבואו לידי בזיון], אבל אינה מצוה המתחדשת בכל יום. ולכאורה לסברת הרמב"ם (פ"ד מהלכות תפילין הלכה י') דסבירא ליה דלילה לאו זמן תפילין יש לומר דהיא מצוה המתחדשת בכל יום, כמו מצות קריאת שמע. וניחזי אנן, דהא תפילין חשיבא בכלל מצות עשה שהזמן גרמא, דלילה לאו זמן תפילין, או משום שבת ויו"ט שאין מניחין בהם תפילין, ולאו זמן תפילין נינהו. וכמו שכתב רש"י בקידושין (לד א). ע"ש. ומשמע דאי לאו הכי תפילין לא הוי בכלל מצוה שהזמן גרמא, ואי נימא דיש מצוה בכל יום להניח תפילין, ואינה מצוה תמידית אמאי לא הוי בכלל מצוה שהזמן גרמא, דאף אי נימא דלילה זמן תפילין מ"מ יש מצוה בכל יום, והתחדשות המצוה לכאורה חשיבא כמצוה שהזמן גרמא, ומדהוצרכו לומר דחשיבא כזמן גרמא משום דלילה לאו זמן תפילין מוכח ומבואר לכאורה דהיא מצוה תמידית. וכמו שכתב בכיוצא בזה בשו"ת שאגת אריה (סי' יב) לענין חיוב זכירת יציאת מצרים, דנשים פטורות ממצוה זו אף על פי שזמנו כל היום וכל הלילה, דעכ"פ כל יום וכל לילה הוא חידוש בפני עצמו. וי"ל. וראיתי שהביאו מקרית מלך רב (ריש הלכות תפילין) שכתב בזה"ל: לקשור אותם על היד, שנאמר, וקשרתם לאות וכו' ומצותן בכל יום, מדאיצטריך ימים ימימה למעוטי לילה, ולך לאות לאפוקי שבתות וימים טובים, ומשמע דכל שאר יומי חייב. ע"כ. ומפשטות לשונו מבואר דהמצוה מתחדשת בכל יום ויום, ואינה מצוה תמידית. ויש לדחות, דשמא כוונתו לבאר דיש חיוב בכל יום ויום להניח תפילין, ולא רק מצוה, אבל לא קאי אי הוי מצוה אחת או שהמצוה מתחדשת בכל יום. ועיין בחינוך (מצוה תכא) שכתב, זמן הנחת תפילין ביום משיראה את חבירו עד שתשקע החמה. ובמצוה תכ"ב כתב, נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום בין עינינו ועל לוח לבנו. ומבואר מלשונו, דהוא חיוב המתמשך בכל רגע ורגע, ואינו חיוב המתחדש בכל יום, אלא חיוב תמידי. ודו"ק. ועיין עוד בספר לימודי ה' (סי' קכב), ובשו"ת בית יצחק (חאו"ח סי' יב אות ב'), ובערוך השלחן (סי' ע'), ובספר קול יהודה להגר"י צדקה זצ"ל (עמ' לא). ע"ש.
ויש לחקור עוד, אם מה"ת יש מצוה מיוחדת בהנחת תפילין פעם אחת בכל יום ויום, או שמה"ת יש מצוה שהתפילין יהיו עליו כל היום. ונחלקו בזה קדמאי, כי הר"ן בפרק במה טומנין (מט א) כתב, ומקשו הכא, באלישע בעל כנפים שהיה לו גוף נקי היאך נטלן מראשו מפני הקסדור, והא קיימא לן דבשעת גזירה אפי' אערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור. ויש לומר, דהני מילי לעבור על מצות לא תעשה, אבל אם גזרו לעבור על מצות עשה כיון שאינו עובר בידים, ועוד שהן יכולים לבטלה ממנו בעל כרחו על ידי שיניחוהו בבית האסורים ותיבטל מאליה, הילכך תיבטל ואל יהרג. ע"ש. וכן פסק הרמ"א בהג"ה (יו"ד סי' קנז). ומרן הכסף משנה (פרק ה' מהלכות יסודי התורה הלכה א') הקשה על דברי הר"ן מרבי חנינא בן תרדיון שמסר נפשו כדי לעסוק בתורה, ורבי יהודה בן בבא שמסר עצמו לסמוך זקנים. וההיא דאלישע בעל כנפים לא מכרעא, שכבר קיים מצות תפילין באותו היום וכו'. ע"ש. וכן הוא בלחם משנה (שם הלכה ד'). ומבואר, דלקיים מצות תפילין די כשמניחן שעה מסויימת, ואין צריך להניחן כל היום. ויש לומר דאף הר"ן מודה לזה, אלא דסבירא ליה דלא גרע מצות הנחת תפילין כל היום ממנהג קל, וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חיו"ד סי' יז אות ו'). ע"ש. וכן מבואר מדברי הרב בעל הבתים (בהלכות תפלה שער עשירי ה"ד) שכתב: והראב"ד כתב שאין תלמוד תורה דומה לתפילין, שהתפילין אין חובה עליו כל היום, לפיכך כל זמן שמניחן מברך עליהם, אבל תלמוד תורה אין לה הפסק. ע"כ. ומבואר בדברי הראב"ד, שאין חובה שיהיו עליו התפילין כל היום. גם הריטב"א (שבת קל א) כתב, ובודאי שהראיה שהביאו מאלישע אינה ראיה, דדילמא אותה שעה שמצאו לאלישע לאו שעת תפילין היתה, אלא שהנוהגים מדת חסידות נוטלין כל היום, ולהכי לא מסרו עצמן עליה אלא אלישע שהיה גדול הדור. ע"כ. וכ"כ בשבת (מט א), ומסתברא שלא נאמרו דברים אלו אלא למי שבא להניח תפיליו כל היום כמדת החסידים, שאז צריך שיהיה זריז בעצמו לנקיות כאלישע. אבל למי שמניחם בשעת תפלה וקריאת שמע כל אדם זריז בכך, שאין שינה בשעת התפלה ולא הפחה, דהא כתיב הכון לקראת אלוקיך ישראל. ומסתברא דלא קשיא דהא מצות תפילין בחיוב תורה אינו אלא בשעה שמקבל עליו עול מלכות שמים, ולהניח כל היום הוא מדת חסידות, וכיון שכן לא היה יכול למסור עצמו עליהם. ע"כ. וכ"כ עוד בסוכה (מה). ובבית יוסף (ריש סי' כה) הביא דברי העיטור שכתב, כך ראינו שהגאונים וכל ראשי הישיבות שאין חולצין התפילין עד כימי השמים על הארץ דקריאת שמע של ערבית. ע"כ. וכתב הבית יוסף, ונראה שהיו מניחין אותם עליהם כל היום, ולא היו חולצין אותן עד אותה שעה, ועכשיו נהגו העולם להניח תפילין עליהם עד אחר קדושת ובא לציון, ושמעתי שנכון להסירם בשעה שאומר יהי רצון מלפניך שנשמור חוקיך ומצותיך וכו'. ע"ש. ואפשר שהיו עושים כן ממדת חסידות, וכמבואר.
וז"ל הרמב"ם (בפ"ד מהלכות תפילין הלכה כה): קדושת תפילין גדולה היא וכו', לפיכך צריך אדם להשתדל להיותם עליו כל היום, שמצותן כל היום שמה"ת מצותן כך היא וכו'. ושם (הלכה טו) אף על פי שמצותן ללבשן כל היום, בשעת תפלה יותר מן הכל וכו'. ע"כ. וראה בשו"ת לב אברהם חלק א' (סי' ג') מה שהאריך בדעת הרמב"ם בזה. ע"ש. והרא"ש (בהלכות תפילין סי' כח) כתב וז"ל: והא דאמר בירושלמי (פרק ב' דברכות הלכה ג'), מפני מה החזיקו בה מפני הרמאים, עובדא הוה בחד גברא דהוה טעון ממונא בערובתא דשבתא אשכח חד גברא מצלי ותפיליו ברישיה, אמר לית לי ליפקוד ממוני אלא להדין דנטיר מצות כדון אפקידיה גביה. לאפוקי שבתא כפר ביה, אמר לא לך הימנית אלא לשמא דקודשא דהוה על רישך. לא בעי למימר דלא החזיקו במצות תפילין משום דיש רשעים ומראין עצמן ככשרים ומרמין בהן הבריות, דבשביל זה לא יניחום הכשרים מלהניחן כי ישרים דרכי ה' וכו'. אלא הכי פירושו מפני מה לא החזיקו העולם להיות מניחין תפילין כל היום כשרים ונאמנים בעיניהם, כי כן היה הדבר ראוי מי ששם ה' נקרא עליו תמיד יראתו היא על פניו תמיד ולא יחטא, אלא מפני הרמאים שהן רשעים ומניחין תפילין לרמות בהן העולם. עכ"ל. ובבית יוסף פירש דברי הרא"ש, דהיינו מפני מה לא החזיקו בה להניחן כל היום. אבל בשעת התפלה בודאי שהניחום, דאם לא כן הוו פושעי ישראל בגופן. ע"ש. וכן מבואר בדברי הרא"ש פרק כירה (מט א) דיש טועים לפרש שלא החזיקו במצות תפילין מפני הרמאין שמראין עצמן כחסידים ומחמת זה רפויה היא בידם, וליתא לפירושא הכי, אלא כך הוא עיקר הפירוש, מפני מה לא החזיקו נאמנות באדם שמניח תפילין, וקאמר מפני הרמאין שהיו מניחין תפילין לרמות בני אדם. וכן מוכח עובדא דהתם מעשה בתלמיד אחד וכו'. ע"כ.
ויש להוכיח מדברי החינוך הנ"ל (מצוה תכב) דמצותן שיהיו עליו כל היום, שכתב: והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה, לפי שיש באלו קבלת עול מלכות שמים ואחדות השי"ת, וענין יציאת מצרים שהיא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת האלוקים וכו', וכן נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום בין עינינו ועל לוח לבנו, כי שני אלה האיברים אמרו חכמי הטבע שהם משכן השכל, ובהניחנו עליהם דברים אלה לזכרון נתחזק בהם ונוסיף זכר בדרכי השי"ת ונזכה לחיי עד. ע"כ. ומשמע דס"ל דהמצוה היא להניחן עליו כל היום. וכ"כ במנחת חינוך (מצוה שעח), דבכל יום מחוייב להניח תפילין, ואם עבר יום אחד ולא הניח תפילין עבר על עשה. ואם הניח פעם אחת ביום שוב לא עבר. ומ"מ אם הניח תפילין כמה פעמים ביום מקיים בכל פעם מ"ע מה"ת ובכל רגע שהתפילין עליו. ע"כ. וכן משמע מדברי השאלתות (פר' בא סי' מה) שכתב: מי אמרי' כיון דכולי יומא זמן חיובא הוא כיון דבריך מצפרא תו לא צריך, ומאי טעמא דהא בריך ליה מצפרא, ועדיין לא שלים חיוביה, או דילמא בתר מעשה אזלינן וכל אימת דמחית להו קא עביד מצוה ומחייב לברוכי עלייהו. ע"כ. ומלשונו "דכולי יומא זמן חיובא הוא" משמע דס"ל דהחיוב הוא כל היום.
ומרן בש"ע (סי' לז) העתיק לשון הטור שם, דמצותן להיותן עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי ע"כ נהגו שלא להניחן כל היום, ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת ק"ש ותפלה. ולכאורה דברי מרן סותרים למה שכתב בכס"מ הנז', דמהכא משמע שיש מצוה להיותן עליו כל היום, ואילו בכס"מ כתב, דאחר שכבר הניחן פעם אחת ביום שוב א"צ להניחן. וצריך לומר דאף שא"צ להניחן שכבר קיים מצות החיוב, מ"מ אם מניחן מקיים מצוה מה"ת, אף שכבר יצא י"ח המצוה. וכ"מ מהחינוך הנ"ל דבמצוה תכב כ' כל היום צריך להיות עליו, ובמצוה שעח כתב, ואם הניח פעם אחת שוב לא עבר וכו', ואם הניח כמה פעמים מקיים מצוה בכל פעם. ודו"ק. וכיו"ב ידוע בשם הגר"א, דאף שאין חובה לאכול מצה בפסח חוץ מלילה הראשון, מ"מ בכל פעם שאוכל מצה מקיים מצוה, אף שאינו מחוייב לעשותה. ובשו"ת יביע אומר הנ"ל (אות ה') הביא מהישועות יעקב (סי' לז סק"א) שכתב, שמה"ת מצותן כל היום. והביא ראיה לשיטת הלבוש מהתוס' סנהדרין (פח סע"ב). וז"ל התוס' שם: אבל תפילין אם הניחן בראשו בכשרות והניח גבייהו בית חמישי, הרי זה מוסיף גורע שפוסלן ומבטל מצוה שעל ראשו. ולא דמי ללולב דאם נטלו ובעודו בידו הוסיף מין חמישי, דאין זה מבטל מצותו, דמדאגביה נפק ביה. ע"ש. ומשמע מדבריהם דיש מצוה להניחן כל היום, ולכן אם הוסיף בית חמישי מבטל המצוה, אף שבתחלה היה על ראשו רק ד' בתים. ועיין בשו"ת דברי שלום ח"א (סי' יד) שהעיר מדברי התוס' בכירה, דמבואר דאין מצוה שיהיו עליו כל היום. וכתב, דאפשר דהתוס' בסנהדרין ס"ל דצריך להניחן איזה זמן, ולא כל היום. [וצ"ע, דמהו השיעור בזה]. וכתב, ובאמת איני יודע אי נימא דהיסח הדעת וגוף שאינו נקי אינו רק מדרבנן איך יבטלו מצוה של תורה. ובאמת ראיתי חסידים ואנשי מעשה שאין מסירין התפילין כל היום, ואנחנו לרוב טרדות הזמן אין בידינו לקיים מצות כתיקנן. השי"ת יסיר מעלינו טרדות הזמן ועול סבלו וכו'. ע"ש. ובשו"ת יביע אומר כתב להוכיח כן מהסוגיא בשבועות (כה ב). ושוב ראיתי שכן הוכיח הרב השואל בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא רביעאה חלק א' סי' נב). אך השואל ומשיב שם דחה ראייתו כיעו"ש. ועכ"פ אם הניח אותן רק רגע אחד קיים המצוה, וכמו שכתב בפמ"ג (א"א סי' לז סק"ב), אבל מצוה מן המובחר להיותן עליו כל היום. ע"ש. וכ"כ עוד בספרו מגן גבורים (סי' לז סק"ב), דאינו חוב לא מדאורייתא ולא מדרבנן שיהיו עליו כל היום, ודלא כמשמעות דברי הלבוש, רק מדת חסידות שנו כאן לשרידים אשר ה' קורא, וכן העידו על קדוש ישראל מכובד הגאון מהר"א וילנא ז"ל, אשר כל ימיו היה מוכתר בתפילין ועטוף בציצית, וכן ראוי ונכון לכל הירא וחרד על דבר ה' אשרי לו ואשרי חלקו.
והמשנ"ב בביאור הלכה (ריש סי' לז) אחר שהביא ספיקו של הפמ"ג אם מה"ת חייב כל היום, או מה"ת די ברגע אחד שמניח, ומדרבנן כל היום, ובטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי. הסיק, דעיקרן של דברים דאם לא הניח יום אחד כלל לתפילין, ביטל מצות עשה, ובהניח רגע עליו קיים המצוה, אבל מצוה מן המובחר מה"ת להיותן עליו כל היום. ומדברי האליה רבה מבואר, דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור עצמו ממצות תפילין כל היום. ופשוט שכוונתו שיודע לשמור עצמו מהיסח דעת וכו'. ובספר מעשה רב (סי' יח) כתב, שאם חושש ליוהרא מפני הבריות מותר בשל יד בלבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיו גם כן מכוסות מלילך בשל יד לבד. ואשרי המקיים כדינו, כמו שאמרו חז"ל שאלו תלמידיו את רבי אלעזר, במה הארכת ימים, אמר להם וכו', ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין. ע"כ. ובספר אפיקי מגינים (סק"ב) כתב, דלהניח פעם אחת ביום הוא חיוב גמור מה"ת ומיקרי חובת הגוף, אבל להניחן כל היום אף שהוא מקיים מצוה מה"ת מ"מ אינו חובת הגוף אלא מצוה כמו ציצית ומזוזה. ע"ש. גם בשו"ת משכנות יעקב (סי' מו) כתב דנכון מאד ליזהר בהם כל היום. ועיין עוד בזה בשאילתות ממהר"ח וואלז'ין (סי' יג והלאה) ובשבילי דוד (סי' לה סק"ד), ובדעת תורה (סי' לה). ע"ש.
ודע שאין להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא (יומא פו א) רבי יוחנן אמר, כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. דשאני התם דאחר שהתלמידי חכמים הורגלו לילך בזמנם עם תפילין כל היום, שהרי מצוה מן המובחר שהתפילין יהיו עליו כל היום, ממילא אם ילך בלא תפילין ד' אמות, הוי בכלל חילול ה' לפי מדרגתם. אבל אין הכי נמי אין חיוב ללכת עם תפילין כל היום.

ילקוט יוסף ציצית ותפילין סימן לז - בשבח מצות תפילין וזמן מצות תפילין
ה. המנהג פשוט ברוב המקומות, שאין מניחין תפילין במנחה, לא של רבינו תם ולא של שימושא רבא. והרוצה להניח תפילין שימושא רבא במנחה, בדרך כלל אין ראוי להניח תפילין של שימושא רבה במנחה בצבור, במקום שאין אף אחד מהצבור מניח תפילין במנחה, שיש לחוש בזה ליוהרא. אך אדם המפורסם בחסידות אמתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום שאין הצבור מניחין תפילין במנחה. וכל שמניחן בינו לבין עצמו אין לחוש בזה ליוהרא.ה)

הערה למטה ה) אם שייך איסור יוהרא בהנחת תפילין שימושא רבה
בגמרא נדה (טז ב) אמרו, האי קרא דריש לקיש למאי מבעיא ליה, לכדכתיב בספר בן סירא, שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי וכו', והמושיב שבת במרומי קרת וכו' ופירש רש"י, מושיב תלמידים במרומי קרת אחת, שנראה מגסי הרוח. ועוד שמפסיקין אותו עוברי דרכים. ע"כ. והנפקא מינה בין ב' הטעמים שברש"י, הוא באיש מפורסם בחסידות, דלטעמא דיוהרא ליכא בזה משום יוהרא. ולטעמא שיפסיקוהו עוברי דרכים, הדין כן גם במפורסם בחסידות. ובגמרא פסחים (קיב א) אמרו, ת"ר שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו, בני אל תשב בגובהה של עיר ותשנה וכו'. אלא דשם פירש רש"י לא משום יוהרא, אלא שהוא במקום שבני העיר עוברין ושבין ויפסיקו אותו ממשנתו. וכן בגמ' מועד קטן (טז ב) דרבי גזר שלא ישנו לתלמידים בשוק, יצא רבי חייא ושנה לשני אחיו, ואמרינן דטעמיה דרבי משום מה ירך בסתר וכו', ורבי חייא חכמות בחוץ תרונה. ובשדי חמד חלק ג' (מערכת יו"ד כלל כח) הביא מהרב אגודת איזוב מדברי (חלק יורה דעה סי' יא) שביאר, דתרווייהו אית להו הא דבספר בן סירא, אלא דרבי סבר טעמא שמא יפסיקוהו עוברי דרכים, ואף למפורסם אסור, ורבי חייא סבר טעמא משום יוהרא ולמפורסם בחסידות שרי. ומכח זה כתב לדון אם מותר לפלפל בדברי תורה עם חבירו בשוק, או שיש לחוש בזה ליוהרא. ע"ש.
ולפי זה בנידון דידן למי שאינו מפורסם בחסידות [על כל פנים] אם יניח תפילין ברבים, יש לחוש ליוהרא. ואמנם אם מניחן בינו לבין עצמו אין בזה יוהרא, דמאן ידע בכך. וכן מבואר בפתחי תשובה (יורה דעה סי' רמו) דבכהאי גוונא ליכא משום יוהרא. וכן כתב בשו"ת שבות יעקב חלק ב' (סי' מד). ואף שהרש"ל בים של שלמה (ב"ק פ"ז סי' מא) כתב, דגם בעושה שלא בפני אחרים איכא משום יוהרא. והובא ביפה ללב (דף כ). והביא דבריהם בשדי חמד הנ"ל, מכל מקום כתב שם [בשדי חמד], דאפשר לומר דדוקא כגון ההיא דיהודה בן קנוסא שעשה כן בדרך הרבים, ומסתמא שכיחי מהלכים בדרך, ואיכא יוהרא, אף כשלא ראה וידע דאחרים רואים אותו. מה שאין כן היכא דלא שכיחי רבים ועושה בינו לבין עצמו לשם שמים, בהצנע לכת, לית ביה משום יוהרא.
ועיין בשו"ת אגרות משה חלק ד' (אורח חיים סי' לד) שכתב לאסור לשנות ממנהגי המקום בדברים הניכרים, משום לא תתגודדו שנדרש ביבמות (יג ב) גם לענין שלא תעשו אגודות אגודות, והוא מדאורייתא, דאם לא כן לא היה שייך להקשות דמבעיא ליה לקרא גופיה. וכן מפורש ברמב"ם (פרק יב מהלכות עבודה זרה הלכה יד) שכתב: ובכלל אזהרה זו שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת, זה נוהג כמנהג זה, וזה נוהג כמנהג זה, ובשביל זה שהוא דרשא גמורה מהפסוק הקשה הכסף משנה שם, איך לוקה בגדידה, הא הוא לאו שבכללות, ואם היה רק מדרבנן ואסמכתא בעלמא הוא, לא הוה קשה ולא מידי. ועוד יש לדון בזה מצד מה שאמרו בפסחים (נ א) אל ישנה אדם מפני המחלוקת. ודין זה הוא מדרבנן. ואף במנהגים שייך איסור קצת. ורק מה שמניח תפילין גם בתפלת המנחה אין למחות בידו, ואף שאיכא בזה משום יוהרא, דמכיון שבא ממקום שנוהגים כן ליכא יוהרא. ע"ש. ומשמע שאם בא ממקום שלא נהגו להניח תפילין במנחה, והוא מניחן, יש לחוש ליוהרא. וראה בילקו"י סי' ל' הערה ד'. וריש סי' א'.
ועיין בשו"ת הרא"ש (כלל עשרים ושמונה סי' א') אם תלמיד חכם יכול לנדות לכבודו במקום שיש שם גדול ממנו, או שיש לחוש בזה ליוהרא, שהרי הוא חס על כבודו במקום שיש גדול ממנו. וכתב שם, דאיכא למימר שגם הרב לא ניחא ליה שמביישים את תלמידיו, כי כבודם הוא כבודו, ואינו מקפיד אם התלמיד לוקח נקמתו ממנו, ואינו פוגם כבוד הרב כלום. ע"ש. ומבואר דאי לאו האי טעמא אין הכי נמי יש לחוש כל כהאי ליוהרא. וראה עוד בילקוט יוסף על הלכות שעטנז (עמוד שמח), ובילקוט יוסף חלק א' סי' א', מה שכתבנו בענין זה מתי יש לחוש ליוהרא.
ועיין בבאר היטב (סי' לד סק"ו), ובמשנה ברורה (סי' לד ס"ק טז) שהביא מתשו' מהר"ש הלוי, באחד שהיה נוהג להניח תפילין דרבינו תם לאחר התפלה בפרהסיא, בפני הקהל, דמיחזי כיוהרא, וצריך שיבטל מנהגו. וכן כתב בשו"ת שבות יעקב חלק ב' (סי' מד) שאפילו אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא, ואם מניחן בפני אדם גדול שאין נוהג להניחן כי אם בקרב ביתו, ודאי מיחזי כיוהרא. ע"ש. ומינה לנידון דידן. ואף על פי שכתבנו לעיל (סי' לד) דלגבי רבינו תם ליכא למיחש ליוהרא, הנה זהו דוקא לענין תפילין דרבנו תם שכבר פשט המנהג כיום בהרבה מקומות של לומדי תורה להניח גם תפילין של רבינו תם, ולאו דוקא מי שמפורסם בחסידות. וכמו שביארנו לעיל סי' לד. אבל גבי תפילין דשימושא רבה שלא נהגו בזה רבים, אם מניחן בצבור במקום שלא נהגו להניחן, שפיר יש לחוש ליוהרא.
ועיין בשו"ת אגרות משה הנ"ל שכתב להתיר לספרדי להתפלל מנחה בטלית ותפילין בבית כנסת של אשכנזים, ואין לחוש בזה ליוהרא כיון שבמקומו נוהגים כן. ע"ש. והיינו דיוהרא שייך בדבר שנוהג בו ברבים משום חומרא, אבל בדבר שנוהג בו אחר שכך מנהג אנשי מקומו, לא שייך בזה יוהרא. ואמנם גבי תפילין מאחר שלא הכל נוהגים בזה, גם אם הוא בא ממקום שנהגו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, למקום שאין נוהגים כן, אין לו להניח תפילין במנחה, משום יוהרא.
 
חזור
חלק עליון