נכון. אבל פה זה גרף של רעי שהותר בטלטול.זה גמ' מפורשת שאם זה הדרך זה אסור הגמ' לגבי סנדל שנקרע שאסור
ללכת איתו כי הוא מוקצה ולכא' זה טלטול בגופו ומוכח שאם זה הרגילות זה אסור
ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריחנכון. אבל פה זה גרף של רעי שהותר בטלטול.
אכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב].ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריח
מה שאתה אומר זה לא חולק על ההנחה אלא שבאופן מסוים יש לדון שיש היתר
הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי.ועוד שבדבריך יש חידוש גדול שמותר לטלטל מוקצה כדי שיהיה היכן לזרוק את הרעי
אכן כך נקטו המג"א ומשנ"ב ש"ח סקס"ב בשמו דזהו הטעם שם דל"ח כלאח"י ובגופו.זה גמ' מפורשת שאם זה הדרך זה אסור הגמ' לגבי סנדל שנקרע שאסור
ללכת איתו כי הוא מוקצה ולכא' זה טלטול בגופו ומוכח שאם זה הרגילות זה אסור
לא הבנתי מה הם עונים על ההוכחה משו"עאכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב].
הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי.
ועי' בספר פסקי תשובות הערות סימן שח הערה 413 ציין לס' תורת שבת הכא סקנ"ב שאוסר בזה, וכן נראה דעת תפארת ישראל עמ"ס תמיד (פרק ה' משנה ה', בבועז), ובשו"ת מגדנות אליהו ח"ב סי' ל"ח מביא מהגמ' (ביצה ח ע"א) דם ציפור אסור לכסות בו צואה (ואפשר דיו"ט חמיר טפי, וכדלעיל הערה 409 בשם פני יהושע), ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ה משמע שמותר לטלטל מוקצה לצורך סילוק גש"ר, ובשש"כ פכ"ב הערה קכ"ד בשם הגרשז"א זצ"ל מביא מאירי מפורש (שבת מ"ז. ד"ה יקוד) "כשם שמותר לטלטל גרף של רעי כך מותר לטלטל עפר לכסותו", וכ"ה עפ"י המבואר להלן (באות הבא) שמתירים לסלק מוקצה כדי שלא יתהווה גרף של רעי, אפילו עתה עדיין אינו בגדר זה, וע"ע שו"ת הר צבי סוס"י קצ"ו, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ל"ד.
אם יש לו עוד פח ויכול להניח את הזבל שם בלי לפתוח על ידי לחיצה ברגל, אה"נ יזרוק שם. אבל המציאות בד"כ לא כך.ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריח
שם בפוסקים מבואר שכל שזה קשור לזריקת הרעי, התירו הכל, ומאותו הטעם של גרף של רעי שהתירו משום כבוד הבריות.ועוד שבדבריך יש חידוש גדול שמותר לטלטל מוקצה כדי שיהיה היכן לזרוק את הרעי
ולכא' בשו"ע כתוב לא כך שהרי להחזיר את הכלי השו"ע מתיר דווקא שיש בו מים
ולא מתיר בלי מים ומוכח לכא' שלטלטל את הדבר המלוכלך בעצמו מותר אבל לטלטל מוקצה
אחר כדי שיהיה מקום לרעי אסור כתבתי מהזיכרון אני מקווה שאני לא טועה אשמח לתגובה
כתבת כאן שני דברים שלדעתי אין להם מקום- מבלי להיכנס לעצם הנושא ההלכתי.זה נראה לי חידוש, ופוק חזי מה עמא דבר
אבל בשו"ע כתוב הפוך ?שם בפוסקים מבואר שכל שזה קשור לזריקת הרעי, התירו הכל, ומאותו הטעם של גרף של רעי שהתירו משום כבוד הבריות.
אעתיק ממש"כ בעבר בקיצור לעצמי.הרבה יש לדון אם למכסה יש דין בסיס
1) הטענה שלי בגלל שהפח נגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לצורך גופו ומקומו!!כתבת כאן שני דברים שלדעתי אין להם מקום- מבלי להיכנס לעצם הנושא ההלכתי.
לאורחות שבת יש טענה- לומר עליה:
1- "זה נראה לי חידוש"- נו ואז מה? הוא טען! תענה ותבאר למה זה טעות, אני בטוח שלא כל מה שהיסטוריה היה לך חידוש והפתעה התברר כטעות.
2-"פוק חזי מאי עמא דבר" ו-"כל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג'' זה כשיש ספק כלשהוא או מחלוקת.
כל עוד לא העלת טענה או ציטטת דעה חולקת- אין כ"כ משמעות ל"עמא דבר"
עיקר הנידון בפח אשפה הוא לענין מוקצה מחמת מיאוס.1) הטענה שלי בגלל שהפח נגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לצורך גופו ומקומו!!
אסור להזיז מוקצה אפי' מקצתו, וכדין אבר המת.2) ועוד טענה, אני לא מוזיז את כל הפח ממקומו רק חלק ממנה, דוגמת הפתיחת דלת של אוטו שכמה פוסקים התירו, מטעם זה, ומהם הגרש"ז אויערבאך !