• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

אשפה הנפתח ע"י לחיצת רגל בשבת

ירמיה

Member
האורחות שבת (ח"ב עמ' קעח) אוסר ללחוץ שם כי הפח אשפה נחשבת לבסיס לדבר האיסור, ואין הרגל נחשב כאן לטלטול בגופו, כי זה דרך טלטולו.

זה נראה לי חידוש, ופוק חזי מה עמא דבר, יש למישהוא מקור אחר שחולק על זה??
 
נכון. אבל פה זה גרף של רעי שהותר בטלטול.
ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריח
מה שאתה אומר זה לא חולק על ההנחה אלא שבאופן מסוים יש לדון שיש היתר
ועוד שבדבריך יש חידוש גדול שמותר לטלטל מוקצה כדי שיהיה היכן לזרוק את הרעי
ולכא' בשו"ע כתוב לא כך שהרי להחזיר את הכלי השו"ע מתיר דווקא שיש בו מים
ולא מתיר בלי מים ומוכח לכא' שלטלטל את הדבר המלוכלך בעצמו מותר אבל לטלטל מוקצה
אחר כדי שיהיה מקום לרעי אסור כתבתי מהזיכרון אני מקווה שאני לא טועה אשמח לתגובה
 
ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריח
מה שאתה אומר זה לא חולק על ההנחה אלא שבאופן מסוים יש לדון שיש היתר
אכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב].

ועוד שבדבריך יש חידוש גדול שמותר לטלטל מוקצה כדי שיהיה היכן לזרוק את הרעי
הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי.
ועי' בספר פסקי תשובות הערות סימן שח הערה 413 ציין לס' תורת שבת הכא סקנ"ב שאוסר בזה, וכן נראה דעת תפארת ישראל עמ"ס תמיד (פרק ה' משנה ה', בבועז), ובשו"ת מגדנות אליהו ח"ב סי' ל"ח מביא מהגמ' (ביצה ח ע"א) דם ציפור אסור לכסות בו צואה (ואפשר דיו"ט חמיר טפי, וכדלעיל הערה 409 בשם פני יהושע), ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ה משמע שמותר לטלטל מוקצה לצורך סילוק גש"ר, ובשש"כ פכ"ב הערה קכ"ד בשם הגרשז"א זצ"ל מביא מאירי מפורש (שבת מ"ז. ד"ה יקוד) "כשם שמותר לטלטל גרף של רעי כך מותר לטלטל עפר לכסותו", וכ"ה עפ"י המבואר להלן (באות הבא) שמתירים לסלק מוקצה כדי שלא יתהווה גרף של רעי, אפילו עתה עדיין אינו בגדר זה, וע"ע שו"ת הר צבי סוס"י קצ"ו, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ל"ד.




אגב יש שכתבו דבזמנינו שמניחים שקית ניילון בתוך הפח, בדרך כלל אינו מטונף באופן שנעשה מוקצה מחמת מיאוס, ואינו אלא כלי שמלאכתו לאיסור.
 
זה גמ' מפורשת שאם זה הדרך זה אסור הגמ' לגבי סנדל שנקרע שאסור
ללכת איתו כי הוא מוקצה ולכא' זה טלטול בגופו ומוכח שאם זה הרגילות זה אסור
אכן כך נקטו המג"א ומשנ"ב ש"ח סקס"ב בשמו דזהו הטעם שם דל"ח כלאח"י ובגופו.
אולם בשועה"ר התיר לגבי כיס מעות להמשיך הטלטול וצירף לזה ההיתר דטלטול בגופו, והקשו עליו מסנדל, ויש שר"ל דשאני לענין סנדל, מפני שצריך לטלטל המנעל בידים להדק הגמי.

ובשועה"ר ש"ח סוסמ"ד הזכיר איסור טלטול הסנדל להצניעו, ולא הזכיר איסור לטלטלו ע"י הליכה, וכ"ה בהע' מהגרשז"א בסוף השש"כ שהביא כן מרש"י ועו"ר
 
אכן אסור, אא"כ היה מונח באשפה דברי היתר מער"ש, דהוי בסיס לאיסור והיתר [ויש שסמכו בזה על כוסות חד"פ וכיו"ב].


הנה לענין כשאין באפשרותו לסלק הגרף של רעי אלא בעזרת דבר אחר שהוא מוקצה, מצינו דיעות אם רשאי בכך, ולכן גם בזה ישתדל לטלטל המוקצה כלאחר יד או על ידי נכרי.
ועי' בספר פסקי תשובות הערות סימן שח הערה 413 ציין לס' תורת שבת הכא סקנ"ב שאוסר בזה, וכן נראה דעת תפארת ישראל עמ"ס תמיד (פרק ה' משנה ה', בבועז), ובשו"ת מגדנות אליהו ח"ב סי' ל"ח מביא מהגמ' (ביצה ח ע"א) דם ציפור אסור לכסות בו צואה (ואפשר דיו"ט חמיר טפי, וכדלעיל הערה 409 בשם פני יהושע), ובשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ה משמע שמותר לטלטל מוקצה לצורך סילוק גש"ר, ובשש"כ פכ"ב הערה קכ"ד בשם הגרשז"א זצ"ל מביא מאירי מפורש (שבת מ"ז. ד"ה יקוד) "כשם שמותר לטלטל גרף של רעי כך מותר לטלטל עפר לכסותו", וכ"ה עפ"י המבואר להלן (באות הבא) שמתירים לסלק מוקצה כדי שלא יתהווה גרף של רעי, אפילו עתה עדיין אינו בגדר זה, וע"ע שו"ת הר צבי סוס"י קצ"ו, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ל"ד.
לא הבנתי מה הם עונים על ההוכחה משו"ע
 
ומה הדין שיש לו עוד פח או שרוצה לזרוק דבר לא מסריח
אם יש לו עוד פח ויכול להניח את הזבל שם בלי לפתוח על ידי לחיצה ברגל, אה"נ יזרוק שם. אבל המציאות בד"כ לא כך.
כמו"כ גם אם רוצה לזרוק בסה"כ עטיפה מסויימת אפי' שהיא לא מסריחה, בכל אופן זה גרף של רעי שימצא לו על השיש או השלחן בינתים בשבת ומותר.
 
ועוד שבדבריך יש חידוש גדול שמותר לטלטל מוקצה כדי שיהיה היכן לזרוק את הרעי
ולכא' בשו"ע כתוב לא כך שהרי להחזיר את הכלי השו"ע מתיר דווקא שיש בו מים
ולא מתיר בלי מים ומוכח לכא' שלטלטל את הדבר המלוכלך בעצמו מותר אבל לטלטל מוקצה
אחר כדי שיהיה מקום לרעי אסור כתבתי מהזיכרון אני מקווה שאני לא טועה אשמח לתגובה
שם בפוסקים מבואר שכל שזה קשור לזריקת הרעי, התירו הכל, ומאותו הטעם של גרף של רעי שהתירו משום כבוד הבריות.
 
זה נראה לי חידוש, ופוק חזי מה עמא דבר
כתבת כאן שני דברים שלדעתי אין להם מקום- מבלי להיכנס לעצם הנושא ההלכתי.
לאורחות שבת יש טענה- לומר עליה:
1- "זה נראה לי חידוש"- נו ואז מה? הוא טען! תענה ותבאר למה זה טעות, אני בטוח שלא כל מה שהיסטוריה היה לך חידוש והפתעה התברר כטעות.

2-"פוק חזי מאי עמא דבר" ו-"כל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג'' זה כשיש ספק כלשהוא או מחלוקת.
כל עוד לא העלת טענה או ציטטת דעה חולקת- אין כ"כ משמעות ל"עמא דבר"
 
הרבה יש לדון אם למכסה יש דין בסיס
אעתיק ממש"כ בעבר בקיצור לעצמי.
יל"ד דחשיב כשמל"ה, א] משום השש"כ דפח אשפה מתכת/אמיאל/פלסטיק רחוצים היטב ל"ח מוקצה, ובחזו"א מתיר כל דמהני ליה רחיצה, ב] גם את"ל דהכיסוי משמש לאשפה ולא לפח אשפה, י"ל דאינם משמשים לאשפה שהיא מוקצה, אלא לאדם שלא יבואו לפח חתולים יתושים ושלא יצא ריח, ג] מצד בסיס אין כאן, דלא נעשה בסיס עד שהבסיס ישמש המוקצה, כמבו' במשנ"ב
 
כתבת כאן שני דברים שלדעתי אין להם מקום- מבלי להיכנס לעצם הנושא ההלכתי.
לאורחות שבת יש טענה- לומר עליה:
1- "זה נראה לי חידוש"- נו ואז מה? הוא טען! תענה ותבאר למה זה טעות, אני בטוח שלא כל מה שהיסטוריה היה לך חידוש והפתעה התברר כטעות.

2-"פוק חזי מאי עמא דבר" ו-"כל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג'' זה כשיש ספק כלשהוא או מחלוקת.
כל עוד לא העלת טענה או ציטטת דעה חולקת- אין כ"כ משמעות ל"עמא דבר"
1) הטענה שלי בגלל שהפח נגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לצורך גופו ומקומו!!
אז מותר לפתוח אותה לצורך זריקת זבל לשם...

2) ועוד טענה, אני לא מוזיז את כל הפח ממקומו רק חלק ממנה, דוגמת הפתיחת דלת של אוטו שכמה פוסקים התירו, מטעם זה, ומהם הגרש"ז אויערבאך !

3) פוק חזי מאי עמא דבר !
 
1) הטענה שלי בגלל שהפח נגדר ככלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לצורך גופו ומקומו!!
עיקר הנידון בפח אשפה הוא לענין מוקצה מחמת מיאוס.

2) ועוד טענה, אני לא מוזיז את כל הפח ממקומו רק חלק ממנה, דוגמת הפתיחת דלת של אוטו שכמה פוסקים התירו, מטעם זה, ומהם הגרש"ז אויערבאך !
אסור להזיז מוקצה אפי' מקצתו, וכדין אבר המת.

ולענין דלת כלי בשם הגרשז"א לא שמעתי [אשמח למקור].

ולענין דלת בית, ג"כ ביארו האחרונים בטעם ההיתר, עי' במשנ"ב רע"ז סק"ז לגבי נר מוקצה הקבוע בדלת בית דאין איסור בטלטול הדלת משום הנר המוקצה הקבוע בה לפי שהדלת לא נעשית בסיס לנר לפי שהיא חשובה שמשמשת לבית ובטלה אצלו ולא להנר

ויש שר"ל בביאור טעם המשנ"ב, דהדלת מחובר לקרקע ול"ש מוקצה במחובר [ולפי"ז יתכן דהמ"ב לשיטתו לגבי עשבים], וכן משמעות המחציה"ש בלשונו.

ובשש"כ פ"כ סע"ד ביאר היתר המג"א דהדלת בטלה לבית, הוא טעם דהדלת לא נעשית בסיס, כיון דהיא דבר חשוב לעומת הנר [וכמבו' בחיי"א הו' במש"ב ש"י סקל"א דלבסיס צריך חשוב איסור מההיתר].

ולפי דבריהם הרי לך דדלת אסורה בטלטול.


ואכן בשועה"ר רע"ז קו"א סק"ג משמע דמבאר הטור וההגהמ"י דלדידהו כיון דהדלת מחוברת ל"ח טלטולה טלטול כלל.
 
עי' רמב''ם בכלים י''ח דביאר שטלטול מגירה מחוברת למוכני מותרת כיון שאין זה טלטול הכלי. מדבריו מוכח שהגם שאסור לטלטל מקצת כלי כל זה רק באופן שהטלטול של המקצת הוא התחלה של הטלטול של הכל כמו מת שכל חלקי המת שוים אבל במגירה כשהוא מזיז את החלק הנייד שבו אין לזה משמעות של התחלה של טלטול כל הכלי. וזה רמוז כבר בתוספות בשבת ק"כ ב' עי''ש בג' הטעמים שכתב שם לגבי טלטול הנר.
 
חזור
חלק עליון