• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בד"ץ

אבא שלי הי"ו (אברך כ-40 שנה) מעולם לא ישב במסעדה וגם בחתונות עד כמה ששמתי לב נזהר ולא אוכל כמעט כלום.
וזכורני ששנה אחת שאל את הגאון רב"צ אבא שאול על כשרות של מצות מסוימות ענה לו אל תסמוך על אף אחד לך בעצמך ותבדוק!
נו מי יכול לעשות כך היום??? חוץ מזה שיש לדעת ולהבין מה לבחון וכיצד
 
@יי"ש , אפרש לך שיחתו של @איש תם , אתה כתבת שבשו״ע החמישי לא הולכים למסעדות, לזה הגיב איש תם כי דווקא הולכים והולכים אברכים וירא״ש למסעדות. ודומייני שזה חלק ממה ששאלתי את כבודו אך התעלם, ולא הסביר את ההלכה הספציפית הזו בשו״ע החמישי, ולמה יש שנשמעים אליה ולמה יש שלא.
ואדגיש את העניין של ירא״ש.
 
@יי"ש אפרש לך שיחתו של @איש תם אתה כתבת שבשו״ע החמישי לא הולכים למסעדות, לזה הגיב איש תם כי דווקא הולכים והולכים אברכים וירא״ש למסעדות. ודומייני שזה חלק ממה ששאלתי את כבודו אך התעלם, ולא הסביר את ההלכה הספציפית הזו בשו״ע החמישי, ולמה יש שנשמעים אליה ולמה יש שלא.
ואדגיש את העניין של ירא״ש.
שם נגענו משום זילותא ונוהגים כך כי זה לא לפי כבודם ומעלת תורתם..
מה אתם לא מכירים אברכים שלא אוכלים במסעדות?????? אתמהה!!!!!!
אין לזה כ"כ הסבר מילולי, זה שפת הלב.
 
בטח אתה מכיר את המעשה עם החזו"א ששאלו אותו היכן ענין מסוים (לא זוכר מהו) והצביע על לבו ואמר כאן זה כתוב.. זה הענין!
ולא אמרתי חלילה שזה הלכה למעשה אלא הרגשת הלב בעלמא וכל אחד לפי נטית וזכות ליבו.

אם כי כו"ע מודו שודאי שיש לפקוח ז' עיניים ולבדוק הדק היטב היטב הדק לפני מה שנכניס לפינו וכמאמר החכם עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו או כך: אמרו (ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתל; ראה תנא דבי אליהו כו) עד שאדם מתפלל על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו יתפלל על אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו.ע"כ ודוק היטב.
 
בטח אתה מכיר את המעשה עם החזו"א ששאלו אותו היכן ענין מסוים (לא זוכר מהו) והצביע על לבו ואמר כאן זה כתוב.. זה הענין!
ולא אמרתי חלילה שזה הלכה למעשה אלא הרגשת הלב בעלמא וכל אחד לפי נטית וזכות ליבו.
זה לא נאמר על כל לב, אלא על לב של החזו"א.
ולכה"פ על לב שיודע את ד' חלקי השו"ע.
 
לכאו' מש"כ מרן הראש"ל שליט"א שכשרויות מועילות מדין עד א' נאמן באיסורים, צ"ב.
דכל מה שעד א' נאמן זה כשעד בא ומעיד לך שמוצר זה כשר, אבל כאן אין אף אחד שעומד ומעיד על כך, ואתה גם לא יכול לדעת מי המשגיח שעמד עליו.
ומילא במפעלים שי"ל שאחרי בירור תוכל לדעת מי המשגיח, אף שגם בזה צ"ב דהרי לא הוא המעיד כעת.
אבל בבשרים שלעולם לא תוכל לדעת מי שחט ובדק עוף זה, איך אפשר לומר שנאמן מדין ע"א נאמן באיסורים. (וגם הרב בעל הכשרות עצמו לא יודע מי עמד על גבי עוף זה, ואינו יכול להעיד מאומה).
וביותר שלכאו' בשביל להעיד שהעוף כשר צריך כמה עדים, גם על השחיטה וגם על הבדיקות וכו'. ואין עד א' שיכול להעיד זאת.
בט"ז (יו"ד סי' צח ס"ק ב) כתב שבאיסור והיתר לא בעינן עדות גמורה, אלא אם יש לנו הוכחה סגי. ע"ש. ולפום ריהטא י"ל דה"נ מהני חותמת הכשר על הבשר (או כל מוצר אחר), שזה מראה שנעשה בכשרות ובהשגחה, ולא בעינן דין "עדות" ממש. [אא"כ איתחזק ריעותא, שאיני יודע כרגע מה הגדר של מושג זה).
 
הרב מחפוד מסר שיעור שלם על זה, והמציאות הפוכה מצורף הסיכום שכתבתי. (את השיעור המלא אני יכול לשלוח במייל, למי שרוצה ישלח לי הודעה פרטית עם כתובת המייל שלו)
לכאורה יוצא משיעורו, שבעופות ניתן לסמוך על רבנות מהדרין, משא"כ רבנות רגילה שסומכים על כל מיני קולות ועם פחות השגחה שהכל כדת וכדין. וכ"ש שניתן לסמוך על כל בד"ץ מהדרין. לא כן?
 
לכאורה יוצא משיעורו, שבעופות ניתן לסמוך על רבנות מהדרין, משא"כ רבנות רגילה שסומכים על כל מיני קולות ועם פחות השגחה שהכל כדת וכדין. וכ"ש שניתן לסמוך על כל בד"ץ מהדרין. לא כן?
ממה שהובן ממנו א"א לסמוך עגם על הרבה בדצי"ם כולל העדה"ח, שעושים את בדיקת צומת הגידים החלק התחתון של הרגל.
 
חזור
חלק עליון