• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

בני תורה שעצבניים

abc123

Well-known member
בספר ואין למו מכשול הביא כך:

ואין למו מכשול – הלכות תלמוד תורה
בשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן קכח) נשאל, למה הרבה מבני התורה בזמן הזה חסרה להם שמחת הנפש, ויש לצערנו הרב גם חלק גדול של בני תורה כל כך עצבניים וחסר להם ישוב הדעת, והולכים כל היום ברגזנות, ודיבורם גם כן לא בנחת, והרי נאמר על התורה שהיא משמחת, ואמר דוד המלך בתהלים: "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי".
והביא מה שאמרו באבות דרבי נתן (פרק לא ה"א): בזמן שאדם אוכל משלו, דעתו מיושבת עליו. ואפילו אוכל אדם משל אביו ומשל אמו ומשל בניו, אין דעתו מיושבת עליו, ואין צריך לומר משל אחרים. ע"כ. ועל זה אנו מתפללים ונא אל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם, כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד.
וכיון שבעונות הרבים בזמן הזה כבוד התורה מושפל, שהתלמידי חכמים אין להם משלהם, ונהנים משל אחרים בלית ברירה, לפיכך המציאות היא שרובם אין בכוחם לסבול את המצב השפל הזה, ואין דעתם מיושבת עליהם, וכמו שעינינו רואות בכל יום, השם ירחם עלינו ועל כל בני תורה ועל כל עמו ישראל, ואל יצריכנו כי אם לידו המלאה והפתוחה אמן. ע"כ.

לא כ"כ הבנתי. כבוד התורה מושפל - שהת"ח אין להם משלהם?
משמע מהלשון שכבוד התורה מושפל, היינו שלא מסייעים בידם. ומאידך גיסא אם יסייעו בידם גם לא טוב כי מקבלים מאחרים וזה מה שגורם לעצבנות וכו'.....
 
הכוונה לכאורה כבוד התורה מושפל כי הת"ח נזקקים לקבל משל אחרים כי מצד עצמם אין להם כדי סיפוק. ומצב זה הוא אינו מוסיף כבוד לתורה כי אם משפיל כבודה שיראו שת"ח נזקקים הם.
 
הכוונה לכאורה כבוד התורה מושפל כי הת"ח נזקקים לקבל משל אחרים כי מצד עצמם אין להם כדי סיפוק. ומצב זה הוא אינו מוסיף כבוד לתורה כי אם משפיל כבודה שיראו שת"ח נזקקים הם.
חשבתי שזאת כוונתו. אבל לפי זה כוונתו שכבוד התורה היה מורם אם האברכים היו עובדים?.....
 
לא כ"כ הבנתי. כבוד התורה מושפל - שהת"ח אין להם משלהם?
משמע מהלשון שכבוד התורה מושפל, היינו שלא מסייעים בידם. ומאידך גיסא אם יסייעו בידם גם לא טוב כי מקבלים מאחרים וזה מה שגורם לעצבנות וכו'.....
תמיד ת"ח קבלו, השאלה היא איך נותנים להם....
ובדורנו נותנים להם מעט מאוד ובצירוף טרוניות כלפיהם.............
 
אז לא הבנתי.... מתי כבוד התורה מורם? שעובדים או לומדים?
אם לומדים ומקבלים מלגה כהוגן אז לא נזקקים לשל אחרים. או לחלופין בתרבות אחרת שניתן להסתפק ביותר מועט כמו פעם.
אבל כיום שמקבלים מלגה זעומה ומצד החברה גם אברכים נאלצים לחיות ברמת חיים גבוהה שלא כגודל הכנסתם אז נאלצים להזדקק לעוד הכנסות שלפעמים מגיעות כחבילות מארגוני חסד או לקבל מצרכים הביתה מבעלי בתים וכדו' שיש בזה אי נעימות.

לחלופין בתקופות אחרות היה בהחלט מקובל לעבוד וללמוד אלא שכיום עת לעשות לה' זה מה שמחזיק את התורה שבכל מחיר נלחמים על להישאר בכולל וכך המציאות מוכיחה שהרבה שיצאו לעבוד לא לומדים בכלל לצערנו.

כך שאין פתרון קסם לצאת לעבוד. אם כי זה נכון ברמה עקרונית לחלק.
 
כעין שחילק @נוריאל , בעבר היו מחפשים בנרות חתן בן תורה לבנותיהם, ומפרנסים אותם בכבוד.
היום אברך בשביל להרגיש ״בן של מלך״ (במלוא מובן המילה. כן, בן תורה הוא הכי קרוב לבן של מלך שיכול להיות) צריך לפעמים לעשות יותר מרק לשבת ללמוד ולכתת רגליו בשביל כל מיני מבצעים ב״מסווה״. במסווה אני מתכוון, שמצד אחד כל מיני חברות מציגות את עצמן כעוזרות לבני תורה (לא אצייין לשמם) אך בפועל עושה קשיים רבים בשביל לקיים זאת. ובסופו של דבר בני תורה מרגישים ״נזקקים״. דבר שהוא טעות בכל קנה מידה. בעולם תקין, אנשים אחרים הם אלו שזקוקים לבני תורה, לא ההיפך. היום זה היפוך יוצרות, שבשביל להיות בן תורה צריך איזה תורם שיתן לו, וצריך גם לרצות אותו. ה׳ ירחם.

דוג׳ אחרת הוא כשהראש ישיבה הוא ת״ח (לא בציור שהוא לא), וכעת הוא צריך ללכת לאמריקע וכל מיני מקומות בעולם בשביל להתחנף לבקש כספים לישיבה. עד כמה ש״מקובל״ לעשות כדבר הזה, אין בזה כבוד התורה. אנשים צריכים מאליהם לתת לת״ח, לא שת״ח יזקק להם. וביודעי קאמינא.
 
ואדרבה לפעמיים לאברכים יש יותר מאלה שעובדים
תראה לי איזה אברכים כאלו יש. אני מכיר הפוך.

אמת הוא, שלפעמים אברך שיורד לעבוד, הברכה שלו בכסף פוחתת, ולא מבין למה, הרי הוא מרוויח ״הרבה יותר״.

(לא יודע על זאת בעצמי, אלא כך שמעתי מפי גדולי ישראל. ברוך ה׳ שנתננו לשבת בבית מדרשו)
 
אני מכיר אצלנו במשפחה שמי שנשאר בכולל הצליח יותר ממי שהלך לעבוד והביא כל חודש סכומים גדולים
זה כי ״ברכת ה׳ היא תעשיר״. כפי שכתבתי בדיוק.
אך זה לא ״כלל גורף״.
אני מכיר אברכים שאין להם להביא לילדים שלהם חלב או גבינה.
 
אני מכיר אצלנו במשפחה שמי שנשאר בכולל הצליח יותר ממי שהלך לעבוד והביא כל חודש סכומים גדולים
תמיד אני מביא דוגמא שהיה אצלנו בכולל אברך שיצא לפרנסתו.. כשבאותה תקופה בכולל היה מקבל סך 500 שח סה"כ (בלי דתות) ובעבודתו עדי ערב היה מרוויח פי 10 ויותר ואמר לי בזה"ל: "לא יודע מאז שעזבתי את הכולל הכסף בורח לי בין האצבעות ואיני רואה בו ברכה" יש הוצאות שלא היו לי מעולם! פעם המכונת כביסה התקלקלה ועוד....
 
אם לומדים ומקבלים מלגה כהוגן אז לא נזקקים לשל אחרים. או לחלופין בתרבות אחרת שניתן להסתפק ביותר מועט כמו פעם.
אבל כיום שמקבלים מלגה זעומה ומצד החברה גם אברכים נאלצים לחיות ברמת חיים גבוהה שלא כגודל הכנסתם אז נאלצים להזדקק לעוד הכנסות שלפעמים מגיעות כחבילות מארגוני חסד או לקבל מצרכים הביתה מבעלי בתים וכדו' שיש בזה אי נעימות.

לחלופין בתקופות אחרות היה בהחלט מקובל לעבוד וללמוד אלא שכיום עת לעשות לה' זה מה שמחזיק את התורה שבכל מחיר נלחמים על להישאר בכולל וכך המציאות מוכיחה שהרבה שיצאו לעבוד לא לומדים בכלל לצערנו.

כך שאין פתרון קסם לצאת לעבוד. אם כי זה נכון ברמה עקרונית לחלק.
אז היה לו לכתוב שכיום נזקקים לעזרה מבוזה מאחרים... לא לכתוב שהביזוי שאין לאברכים מעצמם. כי לפי שיטתך כוונתו שלקבל מלגה מכובדת מכולל זה היה מצב טוב. אבל זה מוזר. הוא טוען שלקבל ממישהו זה גורם לעצבים....
 
חזור
חלק עליון