ברכה על השופר במוסף למי שלא שמע

[בנימין לוריא]

מי שלא שמע את השלושים קולות הראשונים של תקיעת שופר, וסומך על שלושים הקולות שישמע במוסף, מתי יברך על התקיעות (אם בכלל)?

 

[בוגר חזון עובדיה]

זה שאלה מורכבת הלכתית מצד נוסף.
אם התוקע חושב בליבו שכבר יצא יד"ח דאו', ומעכשיו מוציא רק דרבנן והשומע הלא עכשיו רוצה דאו'.
זה לא פשוט.
יש בזה דברים כמדומה בתורת המועדים להגר"ד יוסף, שראיתי לפני שנים רבות, וגם במנ"ח, ובספרי הגאון הגדול רבי אהרון זכאי שליט"א.

 

[בן עזאי]

יברך על התקיעות (אם בכלל)?

יברך, [כמדו' לפני התקיעות ממש].

 

[בנימין לוריא]

יברך, [כמדו' לפני התקיעות ממש].

כלומר, באמצע תפילת העמידה?

 

[ספרדי גאה]

זכורני שבריטב"א במסכת ר"ה [כמדומה בדף לב- לג] כתב- שלפני שתקנו תקיעות דמיושב היו תוקעים רק מעומד במלכויות זכרונות ושופרות,
ולא היו מברכים על השופר דברכת המלכויות וזכרונות ושופרות הם ברכת השופר דומיא דברכות ק"ש, דלא מברכים על מ"ע של קריאת ק"ש דברכות ק"ש עולים כברכה על ק"ש, ואולי מי שלא שמע תקיעות דמיושב אין צריך לברך על תקיעות דמעומד שיוצא כדברי הריטב"א בברכת מלכויות זכרונות ושופרות.

 

[ספרדי גאה]

כלומר, באמצע תפילת העמידה?

בשו"ת שבט הלוי [ח"ד סי קלד'] כתב דיברך באמצע שמו"ע ולא חשיב הפסק אך בחלק י' סי' קח' יעץ לכוון שלא לצאת בתקיעות שתוקעים בלחש ויברך על התקיעות של חזרת הש"ץ.
ומ"מ משמע מדבריו דלא ס"ל כהערה הקודמת שכתבתי.

 

[בן עזאי]

בשו"ת שבט הלוי [ח"ד סי קלד'] כתב דיברך באמצע שמו"ע ולא חשיב הפסק אך בחלק י' סי' קח' יעץ לכוון שלא לצאת בתקיעות שתוקעים בלחש ויברך על התקיעות של חזרת הש"ץ.

כנ' צ"ל ח"ט סי' קל"ד.

כמדו' שהגרנ"ק ג"כ סובר שיברך באמצע שמו"ע.


מה הדין אם לא שמע את התקיעות הראשונות של מעומד, אם יברך לפני השניות? ומה הדין מי שאוחז באמצע הברכות לא במקום שתיקנו התקיעות אם ג"כ יברך?