• מעוניין להיות מוקד מכירה של ספר הזכרון השנתי למרן ״קובץ בית יוסף תשפ״ג״ (בתגמול)? שלח כעת מייל לכתובת: office@moreshet-maran.com
  • כל עבודות הדפוס במחירים מוזלים לחברי הפורום! לקבלת הצעת מחיר שלחו מייל לכתובת: dfus@moreshet-maran.com

ברכה על מנהג וברכה על הלל בר"ח

ישראל קרמר

New member
פעילות

18%

אֲרִיכוּת יָמִים

0%

לפי מה שכתב ואמר מרן הגרע"י זצ"ל ולפי מה שמפרסם בנו הגאון הראשל"צ שליט"א נראה שהדעה שלא לברך על כל מנהג כולל הלל בר"ח היא הדעה העיקרית. אז אמנם לא מעטים מגדולי הדורות דעתם כך, אך רבים חולקים על כך וגאונים וראשונים רבים דעתם שמברכים על מנהג ועוד יותר שמברכים על הלל בר"ח שמהם יש כאלו שדעתם שאין ככלל לברך על מנהג אך הלל בר"ח שונה. לפחות 70 ראשונים דעתם כזו. ומבין הגאונים יש למשל את בעל הלכות פסוקות, רב האי גאון, רס"ג, מהרי"צ גאות ועוד.

 
נערך לאחרונה:
פותח הדיון
פותח הדיון
י

ישראל קרמר

New member
פעילות

18%

אֲרִיכוּת יָמִים

0%

בהקדמת הבית יוסף או השו"ע כותב מרן המחבר שהוא לא בא לשנות מנהגים כלומר שאלו שנוהגים אחרת יכולים להמשיך במנהגם ולא צריכים לשנות את מנהגיהם בגלל פסק השו"ע. כך שהשו"ע עצמו סבר אחרת ממרן הגרע"י זצ"ל.

שנית, מה שאין לשנות ממנהג א"י מי שבא מחו"ל, אז זה כשחיים בין אנשי א"י שנוהגים כמנהגו א"י. אך מותר לבאים מחו"ל להקים קהילות לעצמם ולהמשיך במנהגם.
מנהג א"י וסביבותיה היה גם ללכת לפי הגאונים בזמני שקיעה וצה"כ ולא לפי ר"ת. אז מי שפסק ופוסק ללכת בא"י לפי ר"ת משנה את המנהג. אלא שגם פה גם הנוהגים כר"ת יכולים להמשיך במנהגם אם לא חיים בין כאלו הנוהגים כגאונים.
 

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
פעילות

39%

אֲרִיכוּת יָמִים

22%

בהקדמת הבית יוסף או השו"ע כותב מרן המחבר שהוא לא בא לשנות מנהגים כלומר שאלו שנוהגים אחרת יכולים להמשיך במנהגם ולא צריכים לשנות את מנהגיהם בגלל פסק השו"ע. כך שהשו"ע עצמו סבר אחרת ממרן הגרע"י זצ"ל.
השו"ע לא בא לעקור את המנהגים שנוהגים באותו מקום. כלומר, מקום שנהגו במנהג קדמון כלשהו, יכולים להמשיך המנהגם על אף מה שפסק בשו"ע. אך לא כאשר הם באים למקום אחר שאז חל עליהם דין "מקום שנהגו".
שנית, מה שאין לשנות ממנהג א"י מי שבא מחו"ל, אז זה כשחיים בין אנשי א"י שנוהגים כמנהגו א"י. אך מותר לבאים מחו"ל להקים קהילות לעצמם ולהמשיך במנהגם.
ועל זה נכתב:
1669332663424.png
 
פותח הדיון
פותח הדיון
י

ישראל קרמר

New member
פעילות

18%

אֲרִיכוּת יָמִים

0%

השו"ע לא בא לעקור את המנהגים שנוהגים באותו מקום. כלומר, מקום שנהגו במנהג קדמון כלשהו, יכולים להמשיך המנהגם על אף מה שפסק בשו"ע. אך לא כאשר הם באים למקום אחר שאז חל עליהם דין "מקום שנהגו".

ועל זה נכתב:
הצג קובץ מצורף 6076
בדברים שכבר יודעים את הדין והמנהג אין צריך בי"ד אלא רק לגבי מה שלא יודעים את הדין והמנהג. ואלו שבאים מחו"ל נהגים שכבר יודעים ונוהגים בהם יכולים להמשיך במנהגיהם בקהילות לעצמם ואין זה לא תתגודדו אלא רק אם נוהגים כמנהגיהם בין אנשים שנוהגים כמנהג א"י.
 

ע"ה ס"ט

Active member
פעילות

30%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

בדברים שכבר יודעים את הדין והמנהג אין צריך בי"ד אלא רק לגבי מה שלא יודעים את הדין והמנהג. ואלו שבאים מחו"ל נהגים שכבר יודעים ונוהגים בהם יכולים להמשיך במנהגיהם בקהילות לעצמם ואין זה לא תתגודדו אלא רק אם נוהגים כמנהגיהם בין אנשים שנוהגים כמנהג א"י.
מהיכן הבאת את זה? כל הנידונים בפוס' על קהילה שבאה ממקום למקום זה בדברים ידועים וברורים, ראה לדוגמא בשו"ת אבקת רוכל למרן הב"י בסי' לב וסי' ריב. שהם תשובות מרכזיות בסוגיא זו.
 

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
פעילות

39%

אֲרִיכוּת יָמִים

22%

בדברים שכבר יודעים את הדין והמנהג אין צריך בי"ד אלא רק לגבי מה שלא יודעים את הדין והמנהג. ואלו שבאים מחו"ל נהגים שכבר יודעים ונוהגים בהם יכולים להמשיך במנהגיהם בקהילות לעצמם ואין זה לא תתגודדו אלא רק אם נוהגים כמנהגיהם בין אנשים שנוהגים כמנהג א"י.
ראה מש"כ בעין יצחק ח"ג עמ' קל. (מצורף)
 

קבצים מצורפים

  • עין יצחק ח_ג - תשעד - כללי השו_ע והרמ_א_130.pdf
    118.8 KB · צפיות: 2
פותח הדיון
פותח הדיון
י

ישראל קרמר

New member
פעילות

18%

אֲרִיכוּת יָמִים

0%

מהיכן הבאת את זה? כל הנידונים בפוס' על קהילה שבאה ממקום למקום זה בדברים ידועים וברורים, ראה לדוגמא בשו"ת אבקת רוכל למרן הב"י בסי' לב וסי' ריב. שהם תשובות מרכזיות בסוגיא זו.
הבאתי זאת מכך שכל האיסור של לא תתגודדו הוא רק כשחיים בין אנשים שמקפידים על מנהג מסוים ואין לנהוג שונה מהם. אך אם לא חי בין אנשים שמנהגיהם שונים ממנהגיו יכול להמשיך במנהג אבותיו ורבותיו.
 

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
פעילות

39%

אֲרִיכוּת יָמִים

22%

 
חלק עליון