• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

ברכת הלבנה קודם ז' ימים שלמים

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

בחודש זה (אייר תשפ"ב) המולד היה בליל ראשון בשעה 5:20, וממילא ז' שלמים יהיו בזמן זה.
מחמת כן, בכל לוחות השנה נכתב שזמן ברכת הלבנה הוא החל מיום ראשון בלילה (ליל שני), וכן ראיתי בכמה בתי כנסת שלא עשו במוצ"ש.
אולם, בילקו"י סי' תכ"ו סעיף כ"ו כתב (ונדמה לי שכ"כ גם בחזו"ע): "אין מברכין על הלבנה עד שיעברו עליה ז' שלמים מהמולד. וכן מנהגנו להקפיד בזה בדרך כלל. ומכל מקום אם חסרות כמה שעות במוצאי שבת להשלמת שבעה ימים מעת לעת, אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות בפרט בימי החורף ובעונת הגשמים".
ולכאורה לפי"ז, כאשר בעוד כמה שעות יעברו ז' שלמים מעת לעת, והוא במוצ"ש, [שכתב בילקו"י (שם סעיף כ"ט): "לכתחילה אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים"], א"כ היה צריך להורות לברך היום בכי להרוויח את מוצ"ש, וכמו שכתב בילקו"י שאם חסרים עוד כמה שעות אין להחמיר בזה.
ובפרט שלפי הפשט והפוסקים מברכים כבר אחר ג' ימים, וכמו שהקל בזה (שם סעיף כ"ו) שאם יש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלושה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים". וא"כ אולי אפשר לסמוך על עיקר הדין ולברך במוצ"ש.
ובתוספת העניין של "זריזין מקדימין למצוות" שכתב ע"ז בילקו"י (שם סעיף ל"א): "טוב יותר להקדים ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של "זריזים מקדימים למצוות" עדיף יותר מהכלל של "ברוב עם הדרת מלך", אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם".
ואם היום יש גם "זריזים מקדימים" וגם מוצאי שבת שהוא מבושם ובגדיו נאים, וכתוב שאין להחמיר אם חסר עוד כמה שעות, לכאורה היה צריך לברך "ברכת הלבנה" היום, במוצ"ש. וכן יש להסתפק אם עדיף לברכך היום ביחיד או להמתין למחר או לשבוע הבא ולברך בציבור.
האם אמת נכון הדבר?
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

כפי שכתב בחזו"ע, ובפרט שהכרתי בציבור שלי שאם לא יברכו עתה, יחלוף הזמן אצלם בוודאות.
זה מה שרציתי להורות במקום של בעלי בתים, שבוודאי רובם לא יברכו מחר, וגם בשבוע הבא לא יברכו כי חלק יברכו מחר.
 

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

זה מה שרציתי להורות במקום של בעלי בתים, שבוודאי רובם לא יברכו מחר, וגם בשבוע הבא לא יברכו כי חלק יברכו מחר.
אולי בכה"ג אה"נ דדמי לימות החורף שיתכן שאם לא יקדימו לברך יפסידו לגמרי, וה"נ הכא אם ניכר שהציבור אח"כ יפסיד לגמרי את הברכה, אבל נ' שבני תורה יחכו עד שיעברו ז' ימים, או אפי' בציבור כזה אם אח"כ יברכו בביהכ"נ במוצ"ש הבא והם יעשו עימם (שמוצ"ש עדיף אפי' יותר מזריזים) א"כ עדיף לדחות לאח"כ, כנלענ"ד.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

אבל נ' שבני תורה יחכו עד שיעברו ז' ימים, או אפי' בציבור כזה אם אח"כ יברכו בביהכ"נ במוצ"ש הבא והם יעשו עימם (שמוצ"ש עדיף אפי' יותר מזריזים) א"כ עדיף לדחות לאח"כ, כנלענ"ד.
מוצ"ש עדיף מזריזים, אבל היום אפשר גם מוצ"ש וגם זריזים, ובילקו"י כתב שאם חסרים עוד כמה שעות "אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות".
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

זה כמעט יממה. זכורני שביחו"ד מתבאר שכמה שעות היינו שבהמשך הערב יגיע המועד.
זה לא יממה. זה בעוד 7 שעות. (בשעה 5:20).
היה מישהו שאמר שכמה שעות הכוונה שעתיים-שלוש, אבל לא 8-9 שעות. אבל לענ"ד נראה שהכוונה כמה שעות הוא שזה יהיה בהמשך הלילה.
 

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

זה לא יממה. זה בעוד 7 שעות. (בשעה 5:20).
היה מישהו שאמר שכמה שעות הכוונה שעתיים-שלוש, אבל לא 8-9 שעות. אבל לענ"ד נראה שהכוונה כמה שעות הוא שזה יהיה בהמשך הלילה.
א"כ יתכן שכת"ר צודק, לי אמרו שבליל שני יחול המועד.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

א"כ יתכן שכת"ר צודק, לי אמרו שבליל שני יחול המועד.
הזמן הוא בהמשך הלילה בשעה 5:20 ומכיון שלא שייך לברך בזמן זה (אולי מכיון שהלבנה כבר נעלמת), בלית ברירה זה נדחה ללילה שאחרי. ולכן בלוחות נכתב שהזמן הוא בליל שני.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

ל"נ שודאי שעדיף להמתין ולא לברך עכשיו כפשט דברי מרן השו"ע שקבלנו הוראותיו סי' תכ"ו ס' ד' אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה ואפשר שכך גם דעת הרב עובדיה
ובכלל היה מאוד קשה לי שבכל מקום אומר הרב עובדיה שקבלנו הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר וכאן היקל נגד מרן ועוד שמכאן יש קושיא עצומה לדברי הרב עובדיה שלא פוסק לפי הקבלה שכאן כל הפוסקים כתבו שאפשר לברך לפני שבעה ימים ופסק כדעת יחיד כהר"י ג'יקטליא לפי הקבלה שבעה ושלימים נגד כולם - אלא שהרב עובדיה מפרש שמרן השו"ע עצמו סובר שזה לחומרא ולא עיקר הדין וצ"ע
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

ל"נ שודאי שעדיף להמתין ולא לברך עכשיו כפשט דברי מרן השו"ע שקבלנו הוראותיו סי' תכ"ו ס' ד' אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה ואפשר שכך גם דעת הרב עובדיה
ובכלל היה מאוד קשה לי שבכל מקום אומר הרב עובדיה שקבלנו הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר וכאן היקל נגד מרן ועוד שמכאן יש קושיא עצומה לדברי הרב עובדיה שלא פוסק לפי הקבלה שכאן כל הפוסקים כתבו שאפשר לברך לפני שבעה ימים ופסק כדעת יחיד כהר"י ג'יקטליא לפי הקבלה שבעה ושלימים נגד כולם - אלא שהרב עובדיה מפרש שמרן השו"ע עצמו סובר שזה לחומרא ולא עיקר הדין וצ"ע
הוא מותיב לה והוא מפרק לה...
לפי עיקר הדין וכן משמעות התחמוד והפוסקים יש לברך אחר ג' ימים.. ולפי הקבלה יש לברך אחר ז' ימים. ומרן הב"י כתב בזה להחמיר ע"פ הקבלה). ומ"מ מכיון שרק החמיר והוא ע"פ הקבלה, במקום צורך יש לנהוג כהפשט, ואפשר להקל.
 

יי"ש

Active member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

אם בדרך האמת חפצת, עי' נא בחודש בציון ובשו"ת מבשרת ציון שאין לברך רק אחר עבור ז' ימים שלמים וכן נהגו רבים וטובים.
אמנם בגוונא שיש חשש שישכחו או לא יברכו אה"נ יתכן ויש להורות שיברכו כבר במוצ"ש
 

יי"ש

Active member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

והנה מצאתי גם באתר שאלה שנשאל הגרב"צ מוצפי שליט"א השבוע:

שאלה - 249797
לכבוד הרב, כאשר ו' לחודש יוצא בשבת כמו השבת הקרובה, והציבור נוהגים לברך ברכת הלבנה רק במוצש האם יכולים לברך, כי אם לא שבת הבאה תהיה יג' לחודש מה ההלכה אומרת
תשובה
ביום ראשון בערב. לא קודם שעברו שבעה ימים שלמים.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

11%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

אם בדרך האמת חפצת
בדרך ההלכה ע"פ מרן זצ"ל.
(דעתו של הרב מוצפי ידועה, והשאלה היתה ע"פ דעת מרן זצ"ל שגם אם חסרו כמה שעות אפשר לברך).
 
נערך לאחרונה:

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

בחודש זה (אייר תשפ"ב) המולד היה בליל ראשון בשעה 5:20, וממילא ז' שלמים יהיו בזמן זה.
מחמת כן, בכל לוחות השנה נכתב שזמן ברכת הלבנה הוא החל מיום ראשון בלילה (ליל שני), וכן ראיתי בכמה בתי כנסת שלא עשו במוצ"ש.
אולם, בילקו"י סי' תכ"ו סעיף כ"ו כתב (ונדמה לי שכ"כ גם בחזו"ע): "אין מברכין על הלבנה עד שיעברו עליה ז' שלמים מהמולד. וכן מנהגנו להקפיד בזה בדרך כלל. ומכל מקום אם חסרות כמה שעות במוצאי שבת להשלמת שבעה ימים מעת לעת, אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות בפרט בימי החורף ובעונת הגשמים".
ולכאורה לפי"ז, כאשר בעוד כמה שעות יעברו ז' שלמים מעת לעת, והוא במוצ"ש, [שכתב בילקו"י (שם סעיף כ"ט): "לכתחילה אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים"], א"כ היה צריך להורות לברך היום בכי להרוויח את מוצ"ש, וכמו שכתב בילקו"י שאם חסרים עוד כמה שעות אין להחמיר בזה.
ובפרט שלפי הפשט והפוסקים מברכים כבר אחר ג' ימים, וכמו שהקל בזה (שם סעיף כ"ו) שאם יש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלושה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים". וא"כ אולי אפשר לסמוך על עיקר הדין ולברך במוצ"ש.
ובתוספת העניין של "זריזין מקדימין למצוות" שכתב ע"ז בילקו"י (שם סעיף ל"א): "טוב יותר להקדים ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של "זריזים מקדימים למצוות" עדיף יותר מהכלל של "ברוב עם הדרת מלך", אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם".
ואם היום יש גם "זריזים מקדימים" וגם מוצאי שבת שהוא מבושם ובגדיו נאים, וכתוב שאין להחמיר אם חסר עוד כמה שעות, לכאורה היה צריך לברך "ברכת הלבנה" היום, במוצ"ש. וכן יש להסתפק אם עדיף לברכך היום ביחיד או להמתין למחר או לשבוע הבא ולברך בציבור.
האם אמת נכון הדבר?
האמת כי שאלתי דבר זה היום, וביררתי יותר, והיותר נכון היה שלא לברך, כדי לנהוג כדעת מרן הש"ע. אולם, אם בירכו כמו שעשינו כי לא יברכו לאחר מכן אלא אם כן נקבצו באו לך כמו אתמול, הרי שיכולים לסמוך על דעת הרמב"ם לגבי זמן המולד. ואכמ"ל.
 

הרב שמעון ללוש

Administrator
חבר צוות
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

97%

ב"ה
לענ"ד כבר מזה שנים ארוכות, שהעיקר בדעת מרן זצ"ל בחזו"ע חנוכה עמ' שסב-שסג, לברך במוצש"ק ולא להמתין למחרת, מכמה טעמי תריצי המבוארים שם במקורות.
ולא מבעיא חסרו שעתיים שלוש או שבע, אלא אפילו חסרו כ"ג שעות, לפי הנימוקים שהזכיר שם לא מצאתי כל חילוק בין מקצת שעות לשעות הרבה, ומלשונות הרמ"ע מפאנו (שהיה מגדולי המקובלים כנודע), הכנה"ג, מהר"י אלגאזי (ראש ישיבת בית אל), והאליה רבה "בדעת מרן השלחן ערוך", ועוד פוסקים שהובאו שם בהמשך הדברים, מתבאר דסגי בתחילת ליל שביעי, דחשיבי שבעת ימים, עי' עליהם.
ובעיקר הפסק של מרן זצ"ל משמע לי זעירא מן המקורות, שאינו רק "היתר" שיש על מה שיסמוכו, אלא שזאת ההוראה הנכונה לכתחילה שלא להמתין אלא לברך במוצש"ק מכל הטעמים המבוארים במקורות שם באר היטב גם יחד.
הנלע"ד כתבתי, ואודה למי שיאיר את עיני מן המקורות של מרן זצ"ל שמא יבאר לי אחרת ממה שעלה בידי יד כהה.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

ומלשונות הרמ"ע מפאנו (שהיה מגדולי המקובלים כנודע), הכנה"ג, מהר"י אלגאזי (ראש ישיבת בית אל), והאליה רבה "בדעת מרן השלחן ערוך", ועוד פוסקים שהובאו שם בהמשך הדברים, מתבאר דסגי בתחילת ליל שביעי, דחשיבי שבעת ימים, עי' עליהם.
מדברי הב"י עצמו בספר מגיד מישרים בשיר השירים לא משמע כן וז"ל ועל ידי ברכת הלבנה אנו מייחדים כ"י תתאה בספירות עליונות ועיקר ייחוד זה הוא במוצאי שבת כי בשבת אין צורך לייחוד זה כי כבר היא מיוחדת בשלימות. ובמ"ש שכחות חיצוניות מתעוררים אז אנו מסירים אותה ממנה ומייחדים אותה בספירות עליונות. וסימן זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה במ"ש תמצאו הצלחה וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך אותו החדש לא יהא מוצלח ודוק ותשכח. ואין מברכים עד שיעבור ז' ימים לפי שכחות חיצוניות מתדבקים בכ"י תתאה בהתחדשותה ולכן צריך לעבור עליה ז' ימים רמז לז' ימי בראשית וע"י כך הם מתפרדים ממנה. ומ"מ עדין נשארים סביבה וכשבאים ישראל ומברכים ברכת הלבנה אז פונים והולכים וספו תמו כי בהתייחד כ"י תתאה בספירות שעליה ע"י ברכת הלבנה אינם יכולים לגשת אליה ואם היו מברכים ב"ה קודם ז' ימים שעדין כחות חיצוניות דבקים בה לא היה כח בנו להפרידם ונמצא שהיינו מייחדים אותה עם הספירות עלינוות בעוד חיצונות דבקים בה והיו מערבים קדש בחול וע"כ כתב המגיד כי עת החיבור הוא מז' בחדש עד חצי החדש כי אשר תהר אמו ממנו משם ואילך יהיו ימיו מכאובים כי חסרון הלבנה מורה על כן. וכן בז' ימים הראשונים שכח החיצונים דבקים בה. וז"ס והיה אור הלבנה וגו' שהרצון בו כי אור הלבנה שהיא כנסת ישראל תתאה תתעלה ותאיר כאור החמה שהיא ת"ת דידה ואור החמה דידה יהיה שבעתים כלומר בעת שעברו ז' ימים הראשונים ובאו הז' השניים כי כחות חיצוניות ספו תמו וזה יהיה ביום חבוש ה' וגו'. וכבר ידעת כי כ"י תתאה נקראת עם וצבור ועל ייחודה ודבוקה עם ספירות שעליה אומ' ביום חבוש מלשון ויחבוש את חמורו כי כ"י תתאה נחבשת ונדבקת עם ספירות שעליה. ומחץ מכתו ירפא העננים המבדילים כד"א סכותה בענן וגומר. שהם כ"י תתאה הנרמזת בתפלה של יד ואתם העננים מבדילים דוגמת מכה בבשר אדם שהיא עושה פירוק חיבור ולכן אמר כי זה השלימות יהיה ביום שמחץ מכתו וגו' כי הכחות ההם יספו ויתמו כי ירפא המחץ ההוא על ידם ולא יהיה רק ייחוד גמור עכ"ל אע"פ שאינני מבין מה כתוב כאן מ"מ משמע ז' ימים ראשונים ממש שאין לברך הלבנה
 

ראובן יוסף מיארה

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

ובעיקר הפסק של מרן זצ"ל משמע לי זעירא מן המקורות, שאינו רק "היתר" שיש על מה שיסמוכו, אלא שזאת ההוראה הנכונה לכתחילה שלא להמתין אלא לברך במוצש"ק מכל הטעמים המבוארים במקורות שם באר היטב גם יחד.
מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?
 
חלק עליון