שילה אפרהימי
Well-known member
האם נכון ללמוד מגמרא מבוארת? מה מפסידים מזה שלומדים מתוך הביאור או משתמשים בו יותר מידי? קראו את המאמר הבא:
שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.
ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.
והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.
ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.
כל שיחתי היא כמובן במי שיכול ללמוד בלי זה ולא במי שלא מבין אלמלא הפירוש (שאז השאלה האם צריך ללמוד גמרא או משהו אחר)
מה דעתכם?
תסמונת שוטנשטיין
שני כוחות באדם, כוח העצמאי וכוח המובל. ובעוד כוח העצמות מושך אותו אל ישותו וייעודו, הכוח המובל מורידו חיים שאולה, אל עמקי העצלות והתבוסתנות. כוח זה בהיותו פסיבי – שולט במלכיו של האדם באופן טבעי, בעוד שכוח עצמותו אינו אלא שאיפה פנימית כעשב השדה הנמשך אל האור וכאש הנמשכת אל יוצרה. במקורותינו נקראים אלו הכוחות – היצר הטוב והיצר הרע. בעוד שהיצר הטוב מושך את רצונו של האדם להתעלות מעל דחפיו החומריים, היצר הרע מכביד עול החומריות על האדם ומושכו לדבוק בחומריותו ובעצלותו.ויען כי עפרות החומריות גס, על כן לא יאבה האדם לשאת עצמו עול כלל, ויעדיף להימשך אחרי הכוחות המובילים אותו בפיחות המאמץ ובריחוק היזע, וישלה עצמו כי בזה יגיע אל המנוחה ואל הנחלה. ולא היא. כי כאשר ייסר איש את גופו ומוחו למען נפשו, כך יוקל מעליו משא החומר וידבק בעליונות הרוח, כי כמוהו כאדם המתנשא אל על אשר ישליך מעליו המשא למען ינסוק לגבהי מרומים. ויקל בכך משא חומריותו ומשא רוחו.
והנה בבוא האיש לעסוק בתורת חיים, לא יחפש לו הקלות בדרך הלימוד כלל, שהרי בכך הוא משפיל עצמו לעפר חומריותו בה בעת שמנסה הוא להתעלות מעליו. ואיך יצפה לבינה בדרך שכזו, הלא לכסיל ייחשב הוא לראות רק הנראה לעיני בשר ולא יבין דבר לאשורו, והוא מה שאמרו יהיב חכמתא לחכימין – לרוצים להחכים, ומנדעא ליודעי בינה – שמצאו וחשו בדעתם בינה מה היא. שהיא מה שישכיל ליכנס לעולמה של תורה ולדעת אשר לא כצורנו צורם, שאין זה רק חכמת העניינים, אל צריך לרומם עצמו לתוך עולמם של חכמים, על ידי עמל ויגיעה, ועל ידי שיראה עצמו ראוי לכך, שאינו יכול להבין דברי חכמים אם חושב עצמו שאינו ראוי להשיג החכמה ההיא.
ועל כן שמעו נא ידידי, ולא תפנו אל האלילים להביט ארצה אל העצלות בעבודת ה', כי אין דין המערב עפר בעפר, כמערב עפר בזהב המלך. כי לא ינקה האיש ההוא מחטא הדרך אשר תורידהו חיים שאולה. ודי בזה.
כל שיחתי היא כמובן במי שיכול ללמוד בלי זה ולא במי שלא מבין אלמלא הפירוש (שאז השאלה האם צריך ללמוד גמרא או משהו אחר)
מה דעתכם?
